יניב, אתה מתייחס רק לסקאלה האטומית-
או התת-מולקולרית. האטמוספירה פועלת בספקטרום קנה מידה ענק. קנה מידה גלובאלי- מערכות עונתיות של מזג-אויר (שקע מונסוני, רמה סיבירית/קוטבית) קנה מידה סינופטי- מערכות לחץ ורום (שקע חזיתי, סופות טרופיות, אפיקי רום) קנה מידה מזומטאורולוגי- משטר בריזה, אפקט Lee low קנה מידה מיקרומטאורולוגי - אי-חום עירוני, זיהום אוויר, טורנדו. ברור שאפקטים כאוטיים פועלים על כל הסקאלות, אבל השפעתם היא בעיקר לחיזוי לטווח ארוך. האדם כבר יכול לשלוט במזג האויר: למשל ידוע שאחרי פיצוץ גרעיני ישנה הגברה/יצירה של תנאי גשם, למעשה כתוצאה מהפיצוץ נוצר ענן CB ענקי. ברור שלשיטה יש חסרונות כיוון שהיא משמידה את כל הביוספירה באזור הפיצוץ וגורמת לזיהום רדיואקטיבי, אבל אני משוכנע שאפשר לתכנן פיצוץ מבוקר שלא יפגע בצמחיה ובחיים ורק יגביר את תנאי אי היציבות כדי לאפשר הווצרות ענני גשם. אם נוכל באמצעות "פיצוץ נקי" לפצח מקומית את האינברסיה יוכלו להתפתח ענני גשם בכל אזור שנרצה במישור החוף, בשפלה ובצפון הנגב, כיוון שפוטנציאל הלחות קיים. אגב, פיצוץ גרעיני הוא לא הדרך היחידה להגביר תנאי גשם. ישנם אזורים שבהם יש תנאי אי-יציבות חריפים, אבל חסרה לחות ברום הנמוך, למשל דרום הנגב והערבה. יצירת מקווי מים אינה פותרת את הבעיה כיוון שהלחות אינה מגיעה לשכבת הגבול (כלומר אינה מגיעה לרום הנמוך), האם יש דרך להסיע את הלחות לשם.