pollo del mar
New member
האם מנהלים אוהבים את המניאקים?../images/Emo190.gif
שלום לכולם, אני עובד כבר מספר שנים במקום עבודה קטן ואינטימי. אני מוכיח את עצמי מהרגע הראשון ובולט מעל כולם. לא פעם המנהל מציין בפניי שאני העובד הכי טוב, וכו'... הבעייה היא שלא רק שאני משקיע המון, גם כל הזמן מפילים עליי עוד תיקים כי אחרים פשוט לא מסוגלים/לא רוצים לעשות או שהבוס לא סומך עליהם. רק לאחרונה קיבלתי שיפור קל בתנאי ההעסקה שלי אבל לא משהו משמעותי וגם זה אחרי שהבוס "מרח" אותי חודשים עם תשובה לגבי הבקשה שלי. הרבה פעמים אני מרגיש פראייר, מקבל תחושה שמי שמשקיע שוקע. שוחחתי עם קרובים/חברים ובין היתר הציעו לי להיות יותר תקיף איתו, לא לפחד להגיד לו לא. אמרו לי שבוסים אוהבים דווקא את הממולחים והמניאקים, אלה שלא מפחדים לסרב, דווקא אלה מקבלים הערכה ולא דורכים עליהם, לא מנצלים אותם. למה אני פונה אליכם? בקרוב יהיו כמה משימות בעבודה שיידרשו המון השקעה וויתורים אישיים. אני כבר צופה, על פי ניסיון העבר, שהוא יבקש ממני להיות אחראי על דברים מסוימים, שאני יצטרך להקריב מהזמן שלי ומהאנרגיות שלי יותר מאחרים. החלטתי שדי, אני לא מוכן לזה יותר. יש עוד אנשים, עוד עובדים שלא תורמים קמצוץ ממה שאני תורם. מה איתם? השאלה איך אני עושה את זה? בלי קשר לזה, אני עוזב את העבודה בעוד חצי שנה. הוא עוד לא יודע מזה. הוא די קיבל רמזים שאני לקראת סיום, רק לא יודע מתי וגם לא מתכוון עדיין לחפש מחליף. עקב כך שאני מסיים, אין לי עניין לשבור את הכלים כי בכל זאת, אני צריך מכתב המלצה פצצה אחרי כל מה שנתתי וגם לא נעים לסיים ככה. מצד שני, אם ארגיש שמנצלים אותי אני אשמש בזה כקלף ואודיע לו שאני עוזב מיידית. צעד זה פשוט יתקע אותו ויערער את היציבות שהוא כ"כ מחפש. יכול להיות שזה יעזור והוא פתאום זה שירדוף אחרי אבל אני לוקח בחשבון שגם יכול להיות שאכן זה יהיה הסוף. אבל אני פשוט לא מסוגל יותר. מה אתם חושבים על זה? זה צעד מומלץ? איזו טקטיקה הייתם ממליצים? פשוט לקבוע "לא" נחרצות בלי לאיים בעזיבה? מישהו התנסה פעם בצעד כזה של איום בעזיבה?
על ההודעה הארוכה. תודה רבה לכל מי שטרח לקרוא עד כאן ועוד יותר תודה לכל מי שמגיב ומנסה לעזור.
שלום לכולם, אני עובד כבר מספר שנים במקום עבודה קטן ואינטימי. אני מוכיח את עצמי מהרגע הראשון ובולט מעל כולם. לא פעם המנהל מציין בפניי שאני העובד הכי טוב, וכו'... הבעייה היא שלא רק שאני משקיע המון, גם כל הזמן מפילים עליי עוד תיקים כי אחרים פשוט לא מסוגלים/לא רוצים לעשות או שהבוס לא סומך עליהם. רק לאחרונה קיבלתי שיפור קל בתנאי ההעסקה שלי אבל לא משהו משמעותי וגם זה אחרי שהבוס "מרח" אותי חודשים עם תשובה לגבי הבקשה שלי. הרבה פעמים אני מרגיש פראייר, מקבל תחושה שמי שמשקיע שוקע. שוחחתי עם קרובים/חברים ובין היתר הציעו לי להיות יותר תקיף איתו, לא לפחד להגיד לו לא. אמרו לי שבוסים אוהבים דווקא את הממולחים והמניאקים, אלה שלא מפחדים לסרב, דווקא אלה מקבלים הערכה ולא דורכים עליהם, לא מנצלים אותם. למה אני פונה אליכם? בקרוב יהיו כמה משימות בעבודה שיידרשו המון השקעה וויתורים אישיים. אני כבר צופה, על פי ניסיון העבר, שהוא יבקש ממני להיות אחראי על דברים מסוימים, שאני יצטרך להקריב מהזמן שלי ומהאנרגיות שלי יותר מאחרים. החלטתי שדי, אני לא מוכן לזה יותר. יש עוד אנשים, עוד עובדים שלא תורמים קמצוץ ממה שאני תורם. מה איתם? השאלה איך אני עושה את זה? בלי קשר לזה, אני עוזב את העבודה בעוד חצי שנה. הוא עוד לא יודע מזה. הוא די קיבל רמזים שאני לקראת סיום, רק לא יודע מתי וגם לא מתכוון עדיין לחפש מחליף. עקב כך שאני מסיים, אין לי עניין לשבור את הכלים כי בכל זאת, אני צריך מכתב המלצה פצצה אחרי כל מה שנתתי וגם לא נעים לסיים ככה. מצד שני, אם ארגיש שמנצלים אותי אני אשמש בזה כקלף ואודיע לו שאני עוזב מיידית. צעד זה פשוט יתקע אותו ויערער את היציבות שהוא כ"כ מחפש. יכול להיות שזה יעזור והוא פתאום זה שירדוף אחרי אבל אני לוקח בחשבון שגם יכול להיות שאכן זה יהיה הסוף. אבל אני פשוט לא מסוגל יותר. מה אתם חושבים על זה? זה צעד מומלץ? איזו טקטיקה הייתם ממליצים? פשוט לקבוע "לא" נחרצות בלי לאיים בעזיבה? מישהו התנסה פעם בצעד כזה של איום בעזיבה?
