האם מתבצעת גם בדיקת סמים בבדיקות הרפואיות לויזה?

TY1990

New member
האם מתבצעת גם בדיקת סמים בבדיקות הרפואיות לויזה?

הבנתי שעושים בדיקות דם כחלק מהבדיקות הרפואיות לקבלת ויזת פרטנר.
השאלה אם מוצאים בדם שהשתמשתי בסמים קלים האם זה פוסל לי את האפשרות לקבל ויזה?

תודה.
 

audiosonic

New member
ככל שידוע לי

לא בודקים .
3/4 אוסטרליה סטלנים ככה שהם מודעים לעניין ואין להם שום סיבה להחמיר ולשלול ויזות לאנשים שמעשנים סמים קלים בזמנם הפנוי.
&nbsp
 

shnets

New member
אין שום בעיה! עלי!

סתם, מה הבעיה להתאפק כמה ימים לפני הבדיקה?
 

JaneLame

New member
מריחואנה נשארת בשתן איזה חודש.

&nbsp
קוק והרואין נעלמים אחרי כמה ימים. עוד טיעון נגד הבדיקות המיותרות האלה והתעשייה שהן מפרנסות.
 

Sweet Hereafter

New member
סחתיין על ההתמצאות...

לא בטוח שזה לגמרי חסר הגיון. אם מישהו מכור להרואין, לא בטוח שהוא יכול כ"כ בקלות להימנע ל"כמה ימים".
 
מנין לי לדעת?

אנשים שמשתמשים בהרואין ואינם מכורים לא נוטים לספר לי על כך. כמה אנשים שמשתמשים בהרואין אתה מכיר, וכמה מתוכם מכורים?

ואם נרד מעניין ההיכרות האישית שהכנסת לפה די סתם, הנה משהו בשבילך:

If you get run over today and you break your hip, you will probably be given diamorphine, the medical name for heroin. In the hospital around you, there will be plenty of people also given heroin for long periods, for pain relief. The heroin you will get from the doctor will have a much higher purity and potency than the heroin being used by street-addicts, who have to buy from criminals who adulterate it. So if the old theory of addiction is right -- it's the drugs that cause it; they make your body need them -- then it's obvious what should happen. Loads of people should leave the hospital and try to score smack on the streets to meet their habit.

But here's the strange thing: It virtually never happens. As the Canadian doctor Gabor Mate was the first to explain to me, medical users just stop, despite months of use. The same drug, used for the same length of time, turns street-users into desperate addicts and leaves medical patients unaffected.
http://www.huffingtonpost.com/johann-hari/the-real-cause-of-addicti_b_6506936.html
 

Sweet Hereafter

New member
תודה, החכמתי


 

arieltr

New member
מריצים שורות ומנגבים בסיבוב

עוד פלטפורמה בפוטנציה


יאללה מי מרים את היד? רק לא לשכוח דיאודורנט לפני.
 

Sweet Hereafter

New member
כמובן, מבלי לגרוע מכך

שהטיעון שהוא בונה שם יפה רטורית אבל מעט רצוץ מדעית (אם ניכנס לדיון בפרטים יש שם כמה וכמה נקודות כשל פוטנציאליות). הייתי שמח לראות ניסוי קליני מבוקר ומתוכנן כהלכה שמאשש את התזה.
 

Sweet Hereafter

New member
אני גם הייתי שמח לראות מכונית חשמלית שנטענת תוך 10 דקות,

ונוסעת אח"כ 500 ק"מ עד הטעינה הבאה, למרות שאני לא יודע איך בדיוק לעשות את זה. אני כן יודע שצריך להיות לה מנוע חשמלי ולא מנוע בנזין.

אני יודע דבר או שניים על ניסויים קליניים (וגם קראתי דוחות של לא מעט), אבל זאת עדיין לא ההתמחות שלי.
 
גם לא שלי, אז מה?

לחשוב תמיד מותר. איך בערך היה נראה ניסוי קליני שהיה עומד בקריטריונים שהצבת ("מבוקר ומתוכנן כהלכה") שהיה מאשש את התזה המוצגת במאמר? אם אתה כותב "כהלכה", מן הסתם יש לך רעיון כלשהו לגבי ה"הלכה".
 

Sweet Hereafter

New member
זה מה שעבר לי בראש, בערך

ה"כהלכה" התייחס גם ל"מתוכנן" וגם ל"מבוקר".
בהקשר של מבוקר, התכוונתי שהסיפור של פורטוגל הוא לא בדיוק.
בהקשר של מתוכנן, התכוונתי שזה צריך להיות לפחות double-blind, randomized, placebo-controlled. וכמובן, גודל המדגם צריך להיות מאוד תקף מבחינה סטטיסטית.

מבחינתי ניסוי קליני זה קצת כמו האיכות של פירסיג. כשאני קורא דוח אני בד"כ יכול להגיד אם הניסוי תוכנן "כהלכה", למרות שלא בטוח שהייתי יכול לנקוב מראש בכל הגורמים שתרמו לזה. אני חייב להודות שמעודי לא תכננתי ניסוי קליני.
 
וכאן הבעיה,

שיהיה קצת קשה לשכנע ועדת הלסינקי לחתום על ניסוי שבו מזריקים לאנשים הרואין שוב ושוב ובודקים אם הם מתמכרים לזה או לא.
(מה שכן, לא נראה לי שיקשה עליהם להשיג מתנדבים לניסוי כזה)
&nbsp
ולכן לדעתי ה'דרישה' שלך (במרכאות כמובן) למחקר קליני 'כהלכה' לא ריאלית. לא רק לגבי המודל הזה (שיהיה קשה מאד לראות איך חוקרים אותו קלינית, בהינתן שהוא נשען לא מעט על גורמים סביבתיים-קהילתיים) אלא לגבי כל מודל של יצירת התמכרות (בשונה ממודלים של טיפול בהתמכרות, שאותם אפשר לחקור יותר בקלות, כי אז משתמשים באנשים שכבר באו מכורים מהבית).
 

Sweet Hereafter

New member
קניתי

אני מבין את הבעייתיות של ניסוי באנשים שאין להם נסיון קודם עם הרואין, אבל אתה יודע מה? הייתי שמח לראות ניסוי מתוכנן כהלכה שבודק שני מצבים שגם הבחור התייחס אליהם, בהם אנשים ממילא כבר נחשפו להרואין: ג'נקיז מהרחוב ואנשים שקיבלו אותו כמשכך כאבים בבי"ח (ובוא נגיד רגע שהוא לא עשה כאן שום מניפולציה רטורית). לפי מה שהוא מתאר, יש בשני המצבים האלה מספיק "בשר" לכמה וכמה פריצות דרך פוטנציאליות בהבנה שלנו את נושא ההתמכרות.

אם יש בעיה עם המילה "קליני" אז אפשר להתחיל עם ניסוי / מחקר שבוחן גם השפעות סביבתיות בצורה מדעית. אני מאמין שלסוציולוגיה יש איזה כמה כלים מדעיים משלה.
 
למעלה