שביתה
ככלל, שביתה כללית היא הנשק החזק ביותר שיש בידי העובדים, ויש להפעילו בתבונה. ארגון הסגל האקדמי הזוטר לא שבת מאז שנת 1997, גם במאבקים הקשים ביותר שניהלנו בשנים האחרונות, ולמרות זאת הצליח להגיע להישגים לא מבוטלים, כיוון שידע לכלכל את צעדיו בתבונה. יחד עם זאת, אין בכל האמור לעיל מלהפחית בנבזיות הצעד שעשתה האוניברסיטה כלפי הדוקטורנטים החדשים. ישנה הבטחה של האוניברסיטה, כי דוקטורנטים חדשים לא ייפגעו מהמהלך, וחלק גדול ממאמצי הארגון מופנה להבטיח כי אכן הם יקבלו פיצויים הולמים. זה עלול לקחת זמן, אבל אנחנו לא שוכחים לרגע את האנשים שנפגעו. אתה מוזמן לבוא לועד אחרי חופשת סוכות, להתעדכן במהלכים הנעשים. פרט לכך, נראה לי שנוכל להעזר בך (ובאנשים כמוך) בהמשך המאבק. לגבי השאלה האם ללמד במקום החדשים. כאן, הרשה לי לדבר באופן אישי. גם אני דוקטורנט ותיק. ממני לא ביקשו להחליף את החדשים (שחלקם חברים שלי), אבל אני בהחלט מבין את הדילמה. אני לא יכול להגיד לאנשים שזקוקים לכסף ולעבודה, לא ללמד במקום החדשים. בין היתר, כיוון שבסיכומו של דבר האוניברסיטה תמצא אנשים נואשים דיים לעשות זאת. אני משאיר את השיקול הזה בידך. זו הכרעה אישית, ולא נראה לי שאני יכול לגנות בלב שלם מי שיחליט כן לעבוד (למרות הערכתי האינסופית למי שיחליט שלא). העצה היחידה שאני יכול לתת היא זו: יש דרכים נוספות לעזור לחדשים. בוא לועד, דבר איתנו, תן לנו רעיונות, ושמע את שלנו. ככל שיותר אנשים יצטרפו למאבק, כך נשיג הישגים משמעותיים יותר, למען החדשים וגם למען כל הדוקטורנטים העתידיים (ואולי גם למען קבוצות נוספות). חג שמח, אלי.