האם "נהוג" יותר להשתמש בשיטת "השחקן החשוף"או

האם "נהוג" יותר להשתמש בשיטת "השחקן החשוף"או

השחקן מאחורי הקלעים-כלומר הוילון הסטנדרטי.. מדובר בהופעות מול קהל..ילדים והבובות הן בובות כף יד בגודל בינוני...האם יש שיטה יותר "אמינה" מבחינת הצופים? כלומר האם זה "מפריע" באמינות ההצגה שרואים את השחקן תודה
 
זה תלוי מה את רוצה?

בטלויזיה את השחקן לא רואים. אבל בתיאטרון דווקא כן. אמנם השחקן עם בגדים שחורים אבל עדין רואים אותו. אני מאמיןשצריך לראות את השחקן, אנחנו לא רוצים לתעתע בילדים, הם חכמים ואינטליגנטים וסה"כ אני רוצה להראות שהבובות לא מדברות לבד יש שחקן שמפעיל אותן. זה גם בנוסף מפתח את הדמיון של הילד- הצופה. אנחנו אומרים לו זה לא באמת אבל בוא ותחווה איתנו את החוויה למרות זאת. כמו באבניו קיו רואים את השחקנים, אולי קשה בהתחלה שלא להסתכל על השחקנים אבל מתרגלים. ההצגות מאוד מומלות שמתעסקות באותו נושא: למבוגרים "אבניו קיו" לילדים "קרישנדו" ו"שום בצל" של המדיטק, שדרך אגב בשתי ההצגות הבובה הראשית מופעלת ע"י בעלה שלך המורה שלי לתנועה תאטרלית. מקווה שעזרתי שבת שלום, רועי
 
לגיל הרך מאוד מומלץ להופיע חשוף...

אך לגילאים בוגרים יש מצב מאחורי הפרגוד מסקרן ומעניין.... ואם בילבלנו אותך........שלבי בין שניהם ....... שבת שלום דבוש
 
אני חולק על דבי. אין קביעה שלגיל הרך...

מומלצת הפעלה גלויה. בעיני זה בלבול של תפיסות מודרניות בתיאטרון בובות ולא בהכרח הצהרה על "הנכון". ילדים יקנו כל קונבנציה תיאטראלית ובתנאי שתהיה מבוצעת היטב. הבעיה עם הפעלה גלויה היא שהרבה מתשומת הלב של הקהל הולכת אל "מי שעושה" ולא על "מה שהוא עושה". להיות מפעיל גלוי זו משימה קשה הדורשת רמה גבוה של משחק, קרי, להיות מסוגל לשחק את ה"לא נוכח". זה שהרבה יוצרים ומפעילים יוצאים מאחורי הבובות ומופעים לצידן בתור מובן מאליו - זה לא הופך אותם בהכרח לשחקנים. להיפך, בהרבה מקרים התוצאה מביכה ומצערת. לבי תשובתו של רועי, ולגבי אותן הצגות (שהייתי מעורב בכולן וגם ב"נרניה" שרועי לא הזכיר)- אין נימוק משכנע למה המפעילים גלויים.זו היתה הדרישה של הבמאים. גם אחרי כשראיתי את התוצאות על הבמה, אני לא בטוח שזו היתה ההחלטה הנכונה. לגבי "אבניו קיו" - הקונספט מיובא מחו"ל. כל המחזמר מושתת על פרודיה על "רחוב סומסום" - תכנית שהיא א'-ב' של כל ילד אמירקאי מזה דורות. שם תפיסת הפעלת הבובות היא חלק מהפרודיה על התכנית. בארץ האמירה שבזה זה קצת התמסמסה. וואלה. הרבה מילים....
 
יש לי שאלה אליך אילן,

אמרת "אין נימוק משכנע למה המפעילים גלויים.... גם אחרי שראיתי את התוצאות על הבמה, אנילא בטוח שזו היתה החלטה נכונה" אז השאלה שלי, היא אם אתה היית הבמאי, איך היית עושה שלא יראו את המפעילים? הרי גם ככה הם עם בגדים שחורים וגם ככה הבובות שלהן צורכות פעילות תזוזתית ממקום למקום על הבמה.
 
אני אענה לך בשאלות

מי אמר שצריך שם בובות? ממתי בובות חייבות להיות תזזיתיות? לכל דבר יש פתרון. זה דורש הרבה יותר מחשבה ויצירתיות. אבל יש פתרונות. אני עונה לך את זה לצורך הדיון. אני לרגע לא מערער על התוצאות, ובטח ובטח לא על התהליך - שמאד נהנתי לקחת בו חלק.
 
לדעתי ולדעת מיטב המחנכים לגיל הרך ....

מאוד מאוד מומלץ להיות גלוי. לכל מי שעובד עם הגיל רך מומלץ ל: לספר לילדים מי יצר את ההצגה,מי כתב את הסיפור, מי בנה את הבובות והתפאורה וכמובן מי ישתתף כמפעיל [כשחקן] .... כדאי לומר לילדים שיש בהצגה דברים רבים לשמוע ולראות: במה, תפאורה, הטכניקה של הפעלת הבובות ,עיצןב הבובות ושילוב הקול עם ההפעלה ,המוסיקה והתאורה. הילדים אינם מנתחים את ההצגה כמונו המבוגרים, אך הם יפתחו לחוויה עשירה יותר אם יקבלו את ההכוונה הנכונה להסתכל על ההצגה בכללותה. לא צריך לחשוש מ"חשיפת המנגנון" ומשבירת האשליה. לסיכום: הידיעה שמאחורי הבובה עומד מפעיל אינה גורעת במאום מחווית הקסם. יום נפלא דבי
 
כל הדברים שמנית הם אכן מומלצים אבל

זה תפקידם של ההורים ואנשי החינוך לעשות את פעולת ההכנה הזו. לא של המופיעים. המופיעים צריכים לתת את האיכויות הטובות ביותר של ה-ה-ו-פ-ע-ה. נכון שהידיעה שמאחורי הבובה יש מפעיל אינה גורעת במאום מחווית הקסם, רק שהפעלה גלויה אינה רק "ידיעה". זוהי "נוכחות" מאד דומיננטית, שבהרבה מקרים מאפילה על הבובה. אז למה להופיע ליד חפץ ולגנוב לו את ההצגה? למה צריך בובה בתור תירוץ להופיע? עד היום ראיתי מעטים שמצליחים להופיע לצד הבובות, ולא רק שאינם שוברים את האשליה - אלא מצליחים ליצור רובד נוסף של אשליה. (וכמובן שהמדובר לא רק בבובנאים אלא גם בבובנאיות)
 

feyoula

New member
מסכימה עם דבי

אני כבר נתקלתי בסיטואציה שהסתתרתי כשהפעלתי בובה וילדה אחת ממש נבהלה מזה ונכנסה להיסטריה. אני מכירה אותה באופן אישי ומבטיחה לכם שהיא לא טיפשה. לדעתי, בגיל הזה רוב הילדים כבר מבינים שהבובה לא אמיתית אבל הם עדיין מסוגלים לדמיין שהיא כן ועצם הדמיון הזה מפחיד אותם. עדיף להיות גלוי, זה לא מוריד להם מההנאה. להפך. זה הופך את זה לחוויה בטוחה שהם יכולים להרגיש חופשיים להנות ממנה.
 

feyoula

New member
אה ו

גם האניטראקציה בין המפעיל לבובה מעניינת להם. הם לא לוקחים את זה ישר כמובן מאליו כמו המבוגרים. זה עוד משהו לחקור. עוד רובד בקסם התיאטרלי...
 
נכון, גם אני הופעתי גלוי לגמרי

עם בובה בפני ילדים בני 5-6 והייתה ילדה שכל ההצגה לא הפסיקה לבכות. כבר חשבתי להפסיק, היא כל כך נלחצה. בסוף הגננת לקחה אותה והושיבה אותה לידה.
 
איך מפעילים תיאטרון בובות

שלום "כותבת פורום" יקרה, שאלת: "האם "נהוג" יותר להשתמש בשיטת "השחקן החשוף" או השחקן מאחורי הקלעים-כלומר הוילון הסטנדרטי." ". במחוזותינו שזה אומר בארץ ישראל רבים בוחרים בשיטת ה"שחקן החשוף". הסיבות לטעמי מגוונות: ראשית אין צורך בכל המבנה של תיאטרון הבובות, מגיעים לגן/קניון/ספריה ויש הצגה (לא צריך הרבה לסחוב, לבנות ולשבור ת'גב).חוץ מזה גם ככה המחירים לא משהו ויש המון מפעילים בשוק גם לא משהו אז עדיף לא להשקיע יותר מדי, 3 בובות כמה שירים ויש הפעלה.(זה השוק) קיים יתרון נוסף, המפעיל בקשר עין ו"שולט" במהלך העניינים. החוויה דומה יותר לשעת סיפור. אין צורך לכבות את האור ואין את החשש של מה יקרה כשאהיה מאחורי הקלעים וכל הילדים יברחו... אפשר להגיד שזאת "הצגת שחקן" ואפילו המחיר עבור הפעלה עולה! מניסיוני תיאטרון בובות קלאסי הוא חוויה ענקית ללא תחליף! יש המון דברים אחרים מהנים ומעניינים אבל הם לא תיאטרון בובות קלאסי. ילדים אוהבים הצגות תיאטרון בובות טובות ומהנות ואז הכול עובד מצוין. ממומלץ שזמן ההצגה לא יעלה על נטו 25 דק' גם אם הברוטו של כל ההפעלה 45 דק'. לעיתים ימצאו ילדים שיפחדו מהחוויה, מומלץ וברור שלא צריך להכריח אותם להשתתף. לפעמים הם אפילו מציצים ומתלהבים ומחליטים לחזור ולהשתתף. תיאטרון בובות מתאים מגיל שנה עד גיל 6 ועובד לרוב מצוין, ילדים מגיל 5 עד 8 נהנים מהבנת מנגנון ההפעלה ויכולים להישאר מרותקים לכל סיפור טוב ומעניין. חשוב להסביר שאסור להתקרב ולעמוד במהלך ההצגה, עם הקהל הישראלי זה לא תמיד עובד... הבעיה העיקרית טמונה ב"קהל הישראלי" הורים, גננות וילדים לרוב לא מסוגלים/מחונכים לספוג חוויה כצופה פסיבי, לשבת, להירגע, להקשיב, לעבד ולחשוב. לרוב הם יעדיפו להיות חלק , להשתתף, לגעת וללטף. (ככה אנחנו הישראלים כנראה שנהנים) בקיצור הכול עובד העיקר שיהיה טוב! אין כמו תיאטרון בובות. "רק על עצמי לספר ידעתי" יותר מדי מילים...
 
למעלה