האם נוזל יכול לפתור מבוך?
סיפורי ביראה למיניהם נוצרו כדי לגרום לבני אדם להרגיש מיוחדים. לא סתם נוצרנו "בצלם אלוהים", אלא כי חשוב לנו לקבל תחושה של ערך עצמי. הרעיון שאנחנו לא יותר מאוסף כימיקלים שימייצרים תגובות כימיות מורכבות מפחיד אנשים, והם מחפשים לברוח ממנו. זה גם המניע העיקרי מאחורי רוב מתנגדי האבולוציה. אחד הדברים שמתנגדי האבולוציה אוהבים להציג זה כמה מורכבת החשיבה האנושית, ולהעלות את הטענה שחייבת להיות מאחורי אותה חשיבה "נפש" או "נשמה", או משהו יותר מאוסף אטומים ואותות כימיים וחשמליים שעוברים בניהם. אז בואו ניקח דוגמה פשוטה: למצוא את הדרך בתוך מבוך, דורש אינטליגנציה. אומנם יש חיות שיכולות להתמודד עם מבוכים פשוטים יחסית, אבל מה אם הייתי מבקש ממך להסתכל על ציור של מבוך מלמעלה, וישר למצוא 2 דברים: א) את הנתיב הקצר ביותר מכניסה ליציאה ב) את הנתיב השני קצר ביותר בין כניסה ליציאה הרבה אנשים יתקשו בזה אם מדובר במבוך לא טריוויאלי, ומי שיצליח מהר, נחשוב שהוא מאוד חכם. תוכנות ניווט כמו Waze עושות משהו דומה כשהן מתכננות מסלול, אבל מאחוריהן עומד כוח חישוב עצום של חוות שרתים גדולות, ואלגוריתמים מאוד מתוחכמים. אז, מה אם הייתי מספר לכם, שנוזל - חומר כימי שאינו חי, ואינו חושב כלל, יכולה בצורה מאוד מהירה למצוא הן את המסלול הכי מהיר בתוך מבוך, והן את החלופה הכי טובה שלו (למשל, מציאת נתיב חלופי במקרה של תאונה)? מה זה אומר על הצורך ב-"secret sauce" שקוראים לו "נשמה"? אולי פתרון בעיות הוא לא כזה מיוחד?
סיפורי ביראה למיניהם נוצרו כדי לגרום לבני אדם להרגיש מיוחדים. לא סתם נוצרנו "בצלם אלוהים", אלא כי חשוב לנו לקבל תחושה של ערך עצמי. הרעיון שאנחנו לא יותר מאוסף כימיקלים שימייצרים תגובות כימיות מורכבות מפחיד אנשים, והם מחפשים לברוח ממנו. זה גם המניע העיקרי מאחורי רוב מתנגדי האבולוציה. אחד הדברים שמתנגדי האבולוציה אוהבים להציג זה כמה מורכבת החשיבה האנושית, ולהעלות את הטענה שחייבת להיות מאחורי אותה חשיבה "נפש" או "נשמה", או משהו יותר מאוסף אטומים ואותות כימיים וחשמליים שעוברים בניהם. אז בואו ניקח דוגמה פשוטה: למצוא את הדרך בתוך מבוך, דורש אינטליגנציה. אומנם יש חיות שיכולות להתמודד עם מבוכים פשוטים יחסית, אבל מה אם הייתי מבקש ממך להסתכל על ציור של מבוך מלמעלה, וישר למצוא 2 דברים: א) את הנתיב הקצר ביותר מכניסה ליציאה ב) את הנתיב השני קצר ביותר בין כניסה ליציאה הרבה אנשים יתקשו בזה אם מדובר במבוך לא טריוויאלי, ומי שיצליח מהר, נחשוב שהוא מאוד חכם. תוכנות ניווט כמו Waze עושות משהו דומה כשהן מתכננות מסלול, אבל מאחוריהן עומד כוח חישוב עצום של חוות שרתים גדולות, ואלגוריתמים מאוד מתוחכמים. אז, מה אם הייתי מספר לכם, שנוזל - חומר כימי שאינו חי, ואינו חושב כלל, יכולה בצורה מאוד מהירה למצוא הן את המסלול הכי מהיר בתוך מבוך, והן את החלופה הכי טובה שלו (למשל, מציאת נתיב חלופי במקרה של תאונה)? מה זה אומר על הצורך ב-"secret sauce" שקוראים לו "נשמה"? אולי פתרון בעיות הוא לא כזה מיוחד?