חשוב מאוד להבין שמרבית הקשיים והעיכובים
הם בלתי נמנעים ונובעים מהחסכים שהילדים האלה צוברים במשך שנתיים-שלוש-ארבע, כלומר מיום הלידה ועד יום האימוץ. מרבית החסכים האלה הם נסיבתיים ולא מולדים, כלומר לא נובעים מבעיה אינהרנטית אלא נרכשים בגלל התנאים המאוד לא אופטימליים שהילדים האלה גדלים בהם, ללא אהבה וטיפוח הוריים וללא מספיק גירויים התורמים להתפתחות. ילד ששהה בממוצע שלוש שנים במוסד ולא רכש לפחות עיכובים ובעיות מסוימים זה די נדיר, ולא ריאליסטי לצפות שלא תהיה שום השפעה של תנאי הגידול והחינוך הכה חסרים על ילד כזה, וזה מצב שמראש צריך להביא בחשבון ולדעת שעם טיפול והשקעה ניתן לצמצם את מרבית הפערים האלה במידה רבה ואולי אף לסגור לגמרי את חלקם.
מעבר לזה יכולות כמובן גם להיות בעיות מולדות ואף נרכשות שאינן ניתנות לפתרון, כמו לכל ילד, אפילו ילד ביולוגי, ובעיות הנובעות ישירות מהרגלי השתייה של נשים בהריון ברוסיה, שזה תסמונת האלכוהול העוברית. כיום יש הרבה יותר מודעות מבעבר לתסמונת זו ובגלל זה, כפי שכבר נאמר, אפשרי לאבחן לפחות את המקרים הקשים וחשוב להביא רופא טוב, מנוסה ובעל המלצות מטעמכם. כמו כן, אני מציעה לקרוא הרבה על הסתמונת הזו ולא לפחד להקשיב לאינטואיציה שלכם בזמן המפגש עם הילד: אם אתם מרגישים שמשהו לא ממש בסדר, אפילו אם לא ניתן להניח על זה ממש את האצבע, כנראה שיש דברים בגו. אבל חייבים לקחת בחשבון שאין ערובות כאן, בדיוק כמו שאין ערובות בלידת ילד ביולוגי. יכול להיות מצב של בעיות שבאות לידי ביטוי רק בגיל מאוחר יותר, או מצב שבו קשה מאוד לדעת האם הסיבה לעיכוב היא נסיבתית או מולדת או מצב שבו רופא, בהיותו בכל זאת רק בן אדם, טועה באבחנה שלו. מעבר לכך, באמת קשה עד בלתי אפשרי לחזות בוודאות האם ניתן להיפטר לגמרי מבעיה כזו או אחרת. לפעמים גם בעיות שאינן מולדות משתרשות כל כך חזק שכבר לא ניתן לסובב את הגלגל לאחור ולהגיע למצב כאילו כלום לא קרה. לטראומות וחסכים רגשיים והתפתחותיים עלולות להיות השפעות ארוכות טווח בתחום ההתנהגותי, הרגשי והקוגניטיבי, וזה סיכון שחייבים לקחת.
בקיצור, צריך להיות מודעים לכל הקשיים הפוטנציאליים האפשריים האלה, אך יחד עם זאת אפשר להתרשם ממה שנכתב עד כה שכמעט כל הילדים שאומצו מרוסיה הם בעייתיים או חולים, וזה לא כך. ראשית, גם ילדים ביולוגיים רבים בימינו מאובחנים ברמה זו או אחרת של בעיות קשב וריכוז, לקויות למידה, בעיות התנהגות כאלה ואחרות וכו'. למען האמת, מרבית ההורים לילדים ביולוגיים שאני מכירה מתמודדים עם בעיה כזו או אחרת (החל מלקויות או בעיות למידה כאלה ואחרות וכלה באוטיזם, פיגור, אשפוז פסיכיאטרי ועוד), אבל בסך הכל חלקן הגדול של הבעיות אלה בהחלט בעיות שאפשר לחיות ולהתמודד עמן, וכמו שאנשים ממשיכים ללדת ילדים למרות הסיכוי הלא מבוטל שיהיו להם בעיות כאלה או אחרות, ואף סיכוי שחלקן יהיו חמורות ולא ניתנות לטיפול, כך אנשים גם ממשיכים לאמץ. שנית, באמת שפערים נסיבתיים רבים אפשר לסגור.
כדי לאזן מעט את התמונה אני יכולה להביא כדוגמה את האימוץ שלנו. אמנם אימצנו ילדה בגיל שנה, ולתקופה שבה ילד נמצא בבית ילדים בהחלט יש חשיבות רבה, אך בתנו היא ממש ילדה מוצלחת, ולנו יש עם מה להשוות כי יש לה גם 3 אחים שנולדו לנו. ילדה חכמה, כשרונית, יצירתית וחרוצה, בגיל 16 וחצי היא תלמידת תיכון וגם עובדת כמה פעמים בשבוע כמוכרת בחנות שמייצרת שוקולד ויש לה המון חברים, אנרגיות ושמחת חיים בלתי נדלות. יש תחומי לימודים שבהם היא ממש פורחת, כמו חשבון ואמנות. בשפות אמנם קצת יותר קשה לה, אך היא עובדת קשה ועם קצת עזרה מתמודדת יפה מאוד (אצלי כילדה היה הפוך - הייתי מצוינת בשפות והתקשיתי במתמטיקה. כל אחד והתחומים החזקים יותר והפחות שלו). ברור שיש לפעמים קשיים ובעיות, כמו כמעט עם כל ילד שחווה את גיל ההתבגרות (וכאמור, מניסיון גם עם ילדים ביולוגיים לא חסרים כאלה), אבל בסך הכל היא מקשיבה לנו בדברים החשובים ויש לה רצון משלה להצליח והמצב מצוין גם יחסית להרבה ילדים ביולוגיים שאנחנו מכירים, והיא ילדה רגילה לגמרי ועם כל הצניעות לעניות דעתי גם מוצלחת יותר מהממוצע בתחומים רבים.
דוגמה נוספת של משפחה שאימצה 4 ילדים מרוסיה, כשרובם כבר היו גדולים ממש בעת האימוץ (גילאים 6 -10) יצא לי להכיר באופן אישי ו
אף הצגתי אותו בזמנו בפורום. מדובר כאן באימוץ מוצלח מאוד של 4 ילדים מוצלחים מאוד, וכאן מדובר בתקופה שלפני שהחלה המודעות הגדולה לתסמונת האלכוהול העוברית ובכלל האמריקאים פחות לחוצים על בריאות הילדים שהם מאמצים, כך שסביר שאף רופא אפילו לא הסתכל על הילדים האלה לפני שאומצו (אם כי כמובן לא שאלתי אותו). אגב, בעבר לא הכרנו מקרוב משפחות מאמצות מחוץ למסגרת הפורום, אך דווקא במקום החדש שעברנו אליו, בנוסף למשפחה הזו, בתנו התחברה עם ילדה שבמקרה גם אומצה מרוסיה. זו ילדה חמודה מאוד שלומדת עם בתי באותה שכבה והייתה אצלנו בבית כבר כמה וכמה פעמים. בנוסף אנו פוגשים אותה כעובדת כשאנחנו עושים קניות בסופר המקומי בערבים. מהשיחות שלנו איתה ומסיפורי הבת היא עושה רושם של ילדה רגילה לגמרי שמנהלת חיים פעילים, חרוצים ומועילים. כלומר גם אם יש לה קשיים כלשהם שאנו לא מודעים לקיומם (כי על פניו אין שום סימן לכאלה), הם בטח לא בולטים או ברמה שמחריגה אותה בצורה כלשהי מהחברה.
לסיכום, מה שרציתי לומר הוא שאכן צריך להיות מודעים לבעיות הפוטנציאליות של אימוץ ילדים מרוסיה ואם מחליטים ללכת על זה, לדאוג לנקוט כל האמצעים העומדים לרשותכם כדי לצמצם את הסבירות לבעיות רציניות. צריך להבין שבחיים אין ערובות לשום דבר, אך יחד עם זאת בפועל יש גם הרבה סיפורי הצלחה וילדים מאומצים שיוצאים אנשים נורמליים ומוצלחים ובסופו של דבר מכניסים הרבה אהבה ונחת לחיי הוריהם.
בהצלחה עם כל אשר תחליטו!