האם נכון לומר בעברית בהקשר ספרותי "נשפט למוות"?

tomerrose

Member
בוקר טוב,
האם נכון לומר בעברית בהקשר ספרותי "נשפט למוות"? או שזה לא ביטוי "תקני" וצריך לומר "נגזר עליו גזר דין מוות", "נגזר עליו למות"... "קיבל עונש מוות" וכיוב'?
אם זה לא "קיים" רשמית, האם לדעתכם זה בכל זאת ביטוי קביל בעברית או שיכול להתקבל במסגרת "חופש ספרותי"? (לדעתי כן אבל לא מוצאת לזה סימוכין כרגע). המקור הוא בביטויים הלועזיים
zum Tode verurteilt (גרמנית) או sentenced to death (אנגלית).
(סליחה על הנושא הלא מלבב). תודה מראש לעונים...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בוקר טוב,
האם נכון לומר בעברית בהקשר ספרותי "נשפט למוות"? או שזה לא ביטוי "תקני" וצריך לומר "נגזר עליו גזר דין מוות", "נגזר עליו למות"... "קיבל עונש מוות" וכיוב'?
אם זה לא "קיים" רשמית, האם לדעתכם זה בכל זאת ביטוי קביל בעברית או שיכול להתקבל במסגרת "חופש ספרותי"? (לדעתי כן אבל לא מוצאת לזה סימוכין כרגע). המקור הוא בביטויים הלועזיים
zum Tode verurteilt (גרמנית) או sentenced to death (אנגלית).
(סליחה על הנושא הלא מלבב). תודה מראש לעונים...
למה לא "נידון למוות"? זה הצירוף המקובל בעברית.
בימינו מקובל גם להבדיל בין הליך המשפט לבין גזר הדין:
"בתחום המשפט הפלילי, גזר דין הוא החלטת בית משפט הקובעת את עונשו של נאשם לאחר שבהכרעת דין נקבעה אשמתו והוא הורשע."
גזר דין – ויקיפדיה (wikipedia.org)
 

tomerrose

Member
נכון, את צודקת לגמרי. הרי נידון זה נשפט... מלשון דין. איכשהו המקור של התרגום שלי בגרמנית גרם לי לחשוב בצורה אחרת... כך שהביטוי הזה פשוט נשכח ממני זמנית. :)
תודה רבה!
 

tomerrose

Member
תודה רבה, אילו מובאות יפות. ייתכן שאשתמש לחילופין בנשפט ובנידון... ספרות זו ספרות. אלה זיכרונות האמת - ז'אנר ביניים. המון תודה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה רבה, אילו מובאות יפות. ייתכן שאשתמש לחילופין בנשפט ובנידון... ספרות זו ספרות. אלה זיכרונות האמת - ז'אנר ביניים. המון תודה!
ודווקא מפני שזו ספרות לא כדאי להוריד את המשלב ולכן מוטב להיצמד לביטוי "נידון למוות".
"משפט מוות" הוא צירוף סמיכות (ואינו "נשפט למוות") ו"יו יה" של סנדרסון הוא שיר בלשון מדוברת, מלא במשחקי מילים והומור, לא במשלב גבוה (ספרותי) וממילא לא מסתדר שם במשקל "דנו אותי למוות".
 
ודווקא מפני שזו ספרות לא כדאי להוריד את המשלב ולכן מוטב להיצמד לביטוי "נידון למוות".
"משפט מוות" הוא צירוף סמיכות (ואינו "נשפט למוות") ו"יו יה" של סנדרסון הוא שיר בלשון מדוברת, מלא במשחקי מילים והומור, לא במשלב גבוה (ספרותי) וממילא לא מסתדר שם במשקל "דנו אותי למוות".
"דנו" זה לא במלעיל (האם בנחי ע"ו הנגינה זזה ממקומה הרגיל בבנין קל) ? אם כן זה דווקא מסתדר מבחינת המשקל, אבל מובן שאת צודקת בכך שסנדרסון אינו ירמיהו, ביאליק או עגנון.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
"דנו" זה לא במלעיל (האם בנחי ע"ו הנגינה זזה ממקומה הרגיל בבנין קל) ? אם כן זה דווקא מסתדר מבחינת המשקל, אבל מובן שאת צודקת בכך שסנדרסון אינו ירמיהו, ביאליק או עגנון.
ודאי שמלעיל, כמו "אצו רצו גמדים" או "דנה קמה, דנה נמה". ההטעמה של ע"ו בעבר קל היא מלעיל; מלרע בהווה. אבל גם אילו היה מלרע, הואיל וההגייה בפי כול מלעילית והשיר כתוב בלשון הדיבור, אי אפשר לשלב בו הגייה "קריינית" בלי שתצרום, ויש כמובן חשש סביר שלא תובן.
 
ודאי שמלעיל, כמו "אצו רצו גמדים" או "דנה קמה, דנה נמה". ההטעמה של ע"ו בעבר קל היא מלעיל; מלרע בהווה. אבל גם אילו היה מלרע, הואיל וההגייה בפי כול מלעילית והשיר כתוב בלשון הדיבור, אי אפשר לשלב בו הגייה "קריינית" בלי שתצרום, ויש כמובן חשש סביר שלא תובן.
הייתי צריך לחשוב על הדוגמאות שהבאת בעצמי. תודה.

(איך אומרים "סנילי" בעברית?)
 
למעלה