האם נכון לומר שאוטיסטים שונאים הפתעות?

[אנה חדשה]

האם נכון לומר שאוטיסטים שונאים הפתעות?

לפני שבועיים נסענו לחו"ל וסיפרתי לבן הגדול שנוסעים. אז הוא רצה שנפתיע את אחיו וממש התאכזב כשאמרתי שלא נראה לי שאחיו ישמח להפתעה ושאני מעדיפה שלא יתרגש יותר מדי וכד'. מה דעתכם?

 

[מלאת תקוות]

אם זה משהו נעים אז התגובה להפתעה תהיה אצלינו די נורמטיבית

אם ההפתעה לא נעימה - אז יהיו צרחות די עוצמתיות

 

[מיקימוקי]

לא

אוטיסטים חיים בסביבה שבכלל לא מכבדת את תפישת הזמן שלהם, את הדרך שבה הם חווים שינוי וצריכים שינוי.
הדרך שבה הנורמה חווה שינוי נכפית עליהם כל הזמן ובכל מקום כמובן מאליו ובצורה שאין דורסנית ואלימה ממנה,
בגלל זה האוטיסט יכול להגיב בחרדה עמוקה ואף בהתפרצות על שינוי כיוון וחייב שיתארו לו מראש את כל מה שיקרה כי כל ההיבט הספונטני של זרימה נשלל ממנו כמובן מאליו,
בדיוק כשם שספונטניות רגשותיו ורגישותו נשללה ממנו ומאותה סיבה

 

[schlomitsmile]

אוטיסטים לא אוהבים/שונאים
כל אוטיסט הוא אדם בפני עצמו, עם אהבות וסלידות,
עם מה שעושה לו/לה טוב ומה שעושה לו/לה רע.

יש אוטיסטים שקשה להם עם הפתעות-
למשל פעם ה

שלי הוזמן בחופש הגדול לבקר את סבא וסבתא,
הוא מאד אוהב אותם ואהב לבקר אותם.
התחיל ללכת, ולפתע עצר, סבב על עקביו ובכה-
ההתרגשות מללכת אליהם, ככה לפתע, היתה גדולה מלהכיל.
אז דחינו את הביקור.

ויש אוטיסטים שאין להם שום בעיה עם הפתעות משמחות.
איך הבן שלך?
אם אינך בטוחה, נסי.
אולי יהנה מההפתעה,
אולי לא, ואז תדעי. לא ייפול העולם

 

[מיקימוקי]

בוודאי שהם כן

הנטיה לשלול את הזכות להכללה, ולכן להזדהות דרך כללים משותפים שרק היא מאפשרת זהות, דווקא ורק מאוטיסטים היא המקור לכל מה שהכי נורא ביחס הכל כך אלים ורע כלפיהם.

זה שכל אדם הוא יחודי ועומד בפני עצמו לא רק שלא שולל מכנה משותף אלא אפילו ההפך
גם הנ"ט עומדים כל אחד בפני עצמו ועדיין נשענים על תשתית, גם מנטלית, משותפת שלכן גם מאפשרת שיתוף.

תשתית זאת, מסיבות רבות אף נחשבת כזהה למציאות עצמה ובגלל זה כולם דורסים את האוטיסטים למוות כמובן מאליו.

אז גם לאוטיסטים יש תשתית מנטלית ואחרת משותפת, גם ההיבט הכי פרטי ויחודי שלהם לא רק שלא שולל הכללה אלא אפילו להפך, אנחנו מכלילים אף עמוק וחכם ורגיש מהכלל הנורמטיבי, שבדיוק בגלל זה לא מוכן להכיר בכך בכלל.

 

[schlomitsmile]

בין הכללה לסטריאוטיפ- גבול דק
הכללות הן אכן כלי ראוי לניתוח המציאות, אבל בשימוש בהן נדרשת זהירות.
ברור שיש גרעין משותף לזהות האוטיסטית שכל הא"סים חולקים,
עם זאת אמירות גורפות על אוטיסטים, עלולות להיות פלקטיות
וחוטאות לאמת ולאנושיות של הא"סים.
&nbsp
גם בסוגיה הנדונה כאן, בשרשור הזה, אפשר לראות שלא כל האוטיסטים
שונאים/לא שונאים הפתעות. יש ויש
(בשרשור הזה עד כה יש שתי עדויות שעונות לשאלה הפותחת "לא"
ושתיים שמדווחות "כן"), ותלוי מאד גם בנסיבות.
&nbsp
בד"כ, לטעמי, כשמדובר בבני אדם, לא משנה איזה,
נכון יהיה להזהר באמירות גורפות, נחרצות.
שירות טוב יותר לאמת יתנו אמירות שמשקפות את המורכבות האנושית.
לא צריך לוותר על הכללות, אבל עדיף לנסחן בזהירות
למשל לדבר על "מגמה" "נטיה ל" או "חלק גדול מאנשים אלה" וכד'
(לצד נסיון להבין את הגורמים העמוקים לכך)
וזאת אך ורק כדי להתקרב לתיאור האמת שהיא בד"כ מורכבת מדיי לאמירות נחרצות.
&nbsp

 

[מיקימוקי]

היחס היחודי לאוטיזם כלפי זמן אינו סטראוטיפ

למעשה הוא לא מוכר ולא נחקר בדיוק בגלל שזה בדיוק הנושא שמדליק הכי הרבה סטראוטיפים והנחות הכי מוטעות בקשר לספונטניות למשל ומה מותר להרגיש ומה לא,

מורכבות לא שוללת את היכולת והצורך בהכללות, בדיוק להפך

 

[alona 27]

לאוטיסטים קשה מאוד עם שינויים והם צריכים הרבה אנרגיה כדי

להסתגל לשינויים. אז איך יאהבו הפתעות?

 

[קלינאית במסע]

מסכימה שיש מקום הן להכללה (מסוימת) הן להתייחסות אישית

ורוצה להוסיף שאפילו בקשר לאותו אדם (למשל... אני) יכולות להיות תשובות שונות כתלות בקריטריונים שונים. הפתעות מסוימות יכולות להיות נעימות ומגניבות ומשמחות ואחרות יכולות להיות תקועות ומבאסות.

מיקימוקי, אשמח לקרוא הרחבה או דוגמה בנוגע לספונטניות האוטיסטית שנשללת ע"י הנורמה השלטת.

 

[מיקימוקי]

זה באמת מורכב מדי

אבל אין ספק שאוטיסטים קוהרנטים אחרת ומכאן שגם ההצעות הנפוצות כמו כאן כאילו להקדים ולהודיע מראש לפני כל שינוי לא ממש מדברות לדעתי.

קראתי אתמול משהו שגרם לי לחשוב שיתכן וזה מסביר גם הרבה מופעים אחרים,
סוג של פריצת דרך במכון ווייצמן בתחום של חקר המוח, הפריצה עצמה לא ממש משנה לצורך העניין אבל בכל מקרה יש כמה אתרים שונים שמאחסנים סוגים שונים של זכרון, סמנטי, פרוצדורלי, וחווייתי, ולדעתי אין ספק שהנורמה מבוססת על הפרדה כמעט טוטאלית בין סוגי הזכרון השונים בעוד שאצל האוטיסט יש איזה חיבור ספונטני יותר בין החווייתי למילולי לפרוצדורלי (סדר הפעולות) ומעובדה זאת גם נגזרת תחושת זמן מאוד שונה ולכן אנחנו נדמים כחיים בבועה שממנה אנחנו בוהים החוצה (זה לא המצב בכלל) ולא זוכים לשום הזדמנות שתכיל ותשקף ותתקף את תחושת הזמן היחודית הנובעת מהמגע הזה בין סוגי הזכרון השונים

 

[מיקימוקי]

אני די משוכנע בזה

גם כי זה מסביר לי ממש טוב את עצמי וגם מופעים אחרים כמו למשל מה שנחשב ל"כישורים מיוחדים" שזה מה שקורה, גם לי, כשאני נוטה לזהות מיידית וספונטנית מערכות הכי מורכבות (רואים את זה יפה גם בסרט על טמפל גרנדין) אבל לגמרי לא מסוגל לתפקד במה שנחשב כפשוט ומובן מאליו ולו בגלל שזה מבוסס על דיכוטומיה מאוד נוקשה ומובהקת בין החווייתי לפרוצדורלי ולמילולי.

בגלל זה אוטיזם הוא גם מאוד מושך וגם מאוד מערער ומשום כך אוטיסטים גם סובלים כל כך שלא ניתן להם מעולם פשוט לחיות את עצמם כפי עצמם וכל הפתרונות לכאורה אינם יותר מפלסטר על סרטן

 

[נתנאל6589881]

אני אוהב סדר ושגרה

וכל יצאה מהסדר והשגרה גורמת לי סבל אבל אם מודעים לי על שינוי אז אני מתחרפן ומשגע את כולם לכן לא מספרים לי אלא יןם לפני

 

[alona 27]

זאת טעות, כשמודיעים לך ברגע האחרון אין לך זמן להיערך

לשינוי ולכן היכולת שלך להתמודד עם השינויים נפגעת

 

[מיקימוקי]

הנסיון להודיע מראש ולפני כל שינוי אינו פתרון

הבעיה הרבה הרבה יותר עמוקה, העדר מוחלט של הכרה לסיבה ואפילו לאפשרות שיש אנשים שחווים וצריכים שינויים בצורה שונה ואחרת, זו המשמעות המהותית של חוסר סובלנות לשונות, ואני לא מסוגל להציע לזה פתרון, אשמח לשמעו אם מישהו אחר יכול.

סדר היום החברתי פשוט לא מתאים לסדר היום האישי של האוטיסט, מסיבות די מובהקות, ההתנגשות הזאת מובילה לשיתוק שמתחלף בהתפרצויות זעם

 

[alona 27]

ואם אתה היית צריך להכין אוטיסט לשינוי איך היית עושה זאת?

מודיע מראש? לא מודיע מראש? כמה היית מפרט? איך היית מקל עליו?

 

[מיקימוקי]

בכלל לא מתייחס לזה

זו לא הבעיה, אני לא הולך על החיצוני בלבד.

יש לדעתי סיבה מאוד מובהקת וברורה למה שנדמה כהתנגדות לשינוי אצל אוטיסטים.

אינהרנטית לא רק שאוטיסטים לא מתנגדים לשינויים אלא שהם הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר פתוחים להם מהאדם הנורמטיבי הממוצע אלא שבדיוק בגלל זה עם תבנית השינויים המוסכמת והנהוגה (שאלה שינויים כוזבים ושטחיים ולא עמוקים בכלל) האוטיסט לא יכול להסתדר,
האדם הנורמטיבי מרגיש נח וסביר וסבבה הם שינויים מסוג מאוד מסויים השגור עליו, אבל כיוון שאלה השינויים שתואמים למוסכמה כרגע הוא נראה כפתוח וגמיש בזמן שהאוטיסט נראה כסגור כי תחושת הזמן והמרחב שלו מצריכה סוג שונה לגמרי של שינויים.

למעשה בגלל שהנורמה שונאת שונים היא גם שונאת שינויים אבל את זה אף אחד לא רואה, כמובן,
אף אחד לא מעלה בכלל בדעתו שאנשים שונים משתנים ומגיבים לשינויים כפי שמתאים לזהותם,
זו האלימות המחרידה כל כך, המסוכנת, אם לא ממש הרצחנית רק בגלל שהיא המובן מאליו שאף אחד לא משער בכלל שאפשר ומותר לערער עליו

הנ"ט לא מסתדרים עם שינויים בגלל זה הם גם לא מסתדרים עם אנשים שונים,
אוטיסט יסתדר מעולה עם שינויים עמוקים, מהותיים, שבאמת משנים משהו

ולא במקרה אלה בדיוק השינויים שמפחידים את הנ"ט יותר מהמוות, אז לאוטיסט אין ברירה אלא גם לדפוק את הראש בקיר כי אין לו מוצא לשינוי שצריך להתפתחות מצד אחד ומצד שני גם טופלים עליו נוקשות ופחדנות

סיוט

 

[מיקימוקי]

אתה לא