האם צביעות זה שם המשחק?

[dearp]

האם צביעות זה שם המשחק? ../images/Emo4.gif

שלום לכולם, אני עובדת במקום קטן עם צוות עובדים מצומצם. לכאורה זו אמורה להיות קרקע ליחסים טובים וחמים אבל בפועל מדובר בקן צרעות, עם לכלוכים, קנאה ומה לא... הבעיה היא שרובם צבועים, כלומר, ביום-יום מקשקשים, אפילו מתחבקים אבל מלכלכים מאחורי הגב. יש גם כמה אנשים שבאמת התחברו ואז יוצרים מעין "מחנות"... איפה אני בכל העסק הזה? אני לא מסוגלת להשתתף במשחק הזה. אני יודעת מה אנשים אומרים מאחורי הגב ולא מסוגלת לעשות סוויץ' ולהתנהג בסבבה איתם. בחרתי ביחסים קורקטיים. בכלל, אני עובדת די וותיקה וכל אחד חדש שמגיע אני מקבלת בזרועות פתוחות אבל בהמשך אני תמיד מתאכזבת ורואה איך ה"נחשים" מצרפים אותו לעסק המלוכלך.. כיום אני לא מדברת עם 2 מהעובדים ועם עוד כמה ממש יחסים קורקטיים. עם השאר עוד לא הספקתי "להסתכסך" אבל גם לא מדובר ביחסי חברות. כבר התחלתי לחשוב שיש לי בעיות תקשורת אנוש אבל מצד שני... גם כשדיברתי עם כולם הרגשתי לפעמים פראיירית ושמנצלים אותי, היו מבקשים כל מיני טובות, אפילו שלא קשורות לעבודה (יש אנשים שהם ראש קטן ולא רוצים להקדיש מחשבה לפתרון בעיה). אז כיום גם אין לי את האי נעימויות האלה שמבקשים כל מיני דברים והמצפון שלי שקט בנוגע ליושר פנימי אבל מצד שני אני מרגישה חרא (סליחה) עם האנשים שאני עובדת, חלקם אני אפילו שונאת... מה עושים? גם אצלכם בעבודה יש נחשים ואתם מרגישים כמו בקן צרעות? האם כדי לשרוד חברתית אני צריכה להשתתף במשחק הצביעות? מתנצלת על האורך, הייתי צריכה לפרוק וגם להסביר בדיוק מה הולך. אשמח ואודה על תגובות מכם

 

[hayapollak]

סביבה אנושית בעבודה -

כעובדת ותיקה את כבר יודעת שאת לא יכולה לשנות את האחרים ואינך יכולה להיות "משטרת הרכילות", את כן יכולה לשנות דברים אצלך ולשנות את הגישה למרות האכזבות שהיו לך בעבר. קן צרעות, לכלוכים,קנאה,מחנות,משחקים,נחשים אלו הן מילים וקביעות שלא ממש ישפרו את הרגשתך ואת היחסים עם האחרים. במקום לנסות לשנות את האחרים, אפשר לנסות לשנות גישה. קודם כל הגדירי לעצמך (אפילו בכתב) למה את מתכוונת כשאת מצפה ליחסים טובים וחמים. סכמי לעצמך מהן לדעתך התכונות החיוביות שאת מוצאת בכל עובד בנפרד. בדקי עם עצמך מי האנשים שנראה לך שמתאימים לך ביותר להתחבר אליהם (מספיק שניים שלושה) והקדישי להם יחס יותר חיובי מהרגיל, יותר תשומת לב,כמו חיוכים והתענינות במצב רוחם. היי עירנית ותראי אם לאט לאט גם הם נוטים להתיידד איתך. התרחקי מרכילות - בכלל. לא להקשיב ולא להשתתף. וכשמתחילים לרכל בנוכחותך, תרמזי בעדינות שאת לא אוהבת רכילות, או תעבירי את השיחה לנושא אחר. הכי חשוב לדעתי להיות נינוחה,חייכנית ואדיבה. לעזור לאחרים בעבודתם - זו בחירה שלך ולא בתחושה שמנצלים אותך. תחשבי חיובי, תשדרי חיובי,יהיה חיובי. יש המון מה לעשות על מנת ליצור יחסי אנוש טובים בעבודה - זה הרבה תלוי ברצון ובנכונות שלך לשנות גישה. את מבלה מספיק שעות במקום עבודתך ואין טעם לחיות שם יום יום בתחושות כל כך כבדות ובאוירה לא טובה. בהצלחה.

 

[אור חבצלות]

../images/Emo45.gif

 

[לביאה בפעולה]

../images/Emo45.gif

 

[צילה 666]

מבינה ללבך..

פעם הייתי במצב די דומה. זה אכל אותי בעודי חיה. ראיתי איך חברות טובות מכשילות אחת את השניה. או איך מעיפים מישהי כי היוותה איום גדול על כמה וכמה בנות. פוליטיקה, אין מה לעשות. את אותה עובדת מצויינת שהעיפו, בזמנו, לא הפסיקו להלל חודשים על גבי חודשים... תמיד הישוו אנשים אליה. אבל עדיין- הפוליטיקה ניצחה. אני מציעה לך, מכיוון שגם אני כבר לא שם ודי פורחת למען האמת מאז שאני לא שם, פשוט ללכת. כן, פשוט ללכת! את תיכנסי למעגל הצרעות האלה מבלי שתרצי... אני מניחה ששמעת על המושג רכילות.. לכן, צאי כל עוד נפשך בך! והערצה של אנשים טובים אליך שיוכלו לכתוב מילה טובה. תני לבנות להרקב במיץ שהן מבשלות. לכי לך לפרוח. נצלי את זה שאת עוד צעירה ויכולה לממש דברים אחרים, אחרת תראי איך השנים עוברות ושתרגישי מיצוי , תרצי לברוח ולא יהיה כל כך לאן.