עופר בן אברהם
Member
האם צפייה בסרטון המפר זכות יוצרים היא עבירה פלילית?
לדעת המומחים בעיני עצמם, עורכי הדין רן רייכמן, יוסי כהן וערן פרזנטי, כפי שהוצגה היום בתוכנית "שאלה משפטית" בערוץ 2, התשובה חיובית, אך על-פי החוק, התשובה שונה:
1. צפייה בסרטון באתר אינטרנט יוצרת עותק זמני שלו (או עותקים זמניים של קטעים ממנו) במחשבו של הצופה, וככלל, העתקת יצירה בלי רשות בעלי הזכויות היא הפרת זכות יוצרים (סעיף 11(1) ו- 47 לחוק זכות יוצרים). עם זאת, העתקה וגם החזקת עותק מפר, אם אינן לצורכי מסחר, אינן עבירות פליליות (סעיף 61 ו- 62 לחוק). ברור אפוא, שהצפייה בסרטון המפר אינה עבירה לפי חוק זכות יוצרים (ו-ודאי שלא עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין, כי אין מדובר כאן בכלל בגניבה, כהגדרתה בסעיף 383 לחוק האחרון).
2. שאלה קשה יותר היא, אם הצפייה בעותק, בידיעה שהוא מפר, היא עוולה אזרחית. על כך אין תשובה חד-משמעית לא בחוק ולא בפסיקה, אך הדעה הרווחת היא, שאותה העתקה פסיבית במהלך הצפייה לא תיחשב כהפרה, ועל כל פנים, קלושים הסיכויים שבעלי הזכויות יחפשו את הצופים כדי לתבוע אותם, בייחוד כשההפרה מוטלת בספק.
3. בפסק הדין בערעור אזרחי 9183/09, The Football Association Premier League Limited נגד פלוני, נדונה שיטת שידור המכונה: הזרמת מדיה (Streaming), שמאפשרת צפייה או האזנה בזמן אמת, והעותקים הזמניים שהיא יוצרת נמחקים אוטומטית בתום הצפייה או ההאזנה. באותו פסק דין הביע המשנה דאז לנשיא בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, דעה בלתי מחייבת ("מעבר לצורך") ובלתי נחרצת ("ככל הנראה") בשאלה אם הצופים אחראים לקבצים הזמניים הנוצרים במחשביהם בשיטה זו:
"עוד יצוין, מעבר לצורך, כי העותקים הזמניים הנוצרים במחשבי המשתמשים במהלך הצפייה הישירה במשחקים, נכללים ככול הנראה בגדר הוראת סעיף 26 לחוק החדש, המתירה בנסיבות מסוימות יצירת עותקים זמניים. סעיף זה מורה, כי 'העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו'. המשמעות היא שיצירת עותק זמני, במהלך השימוש בתהליך תקשורת - כגון הזרמת אינפורמציה בין מחשבים - אינו עולה, כשלעצמו, כדי הפרת זכות יוצרים. התפיסה היא ששימוש אגבי וזמני כאמור, אינו מהווה תחליף ליצירה המקורית, ומן הטעם הזה אינו פוגע ביוצר" (סעיף 16, פיסקה שלישית).
4. בסעיף 3ג לפקודת זכות יוצרים* יש הוראה מפורשת, ש"לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות". סעיף זה מחזק, לכאורה, את הטענה, שהעתקה לשימוש פרטי אינה הפרה, אך צריך לשים לב, שהוא מתייחס להעתקה לקלטת, והגדרתה של זו, בסעיף הקודם, סעיף 3ב, של הפקודה, מוציאה התקן שנועד לשימוש במחשב:
"'קלטת' - התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב".
אף-על-פי-כן יש גורסים, שאם המחשב משמש רק להעתקה, ובסופו של דבר הקובץ מועתק לתקליטור (שגם הוא נחשב "קלטת" על-פי הפסיקה**), ההעתקה כשרה.
5. אמר ר' ישמעאל בן אלישע: "... אין גוזרין גְּזֵרָה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, פרק ג', דף ס', עמוד ב').
__________
* פקודת זכות יוצרים משנת 1924 הייתה חיקוק משלים לחוק זכות יוצרים הישן משנת 1911. עם כניסתו לתוקף של חוק זכות יוצרים החדש, ב- 25 במאי 2008 (החוק פורסם ב- 25 בנובמבר 2007), בוטלו רוב סעיפי הפקודה, אך לא כולם. הסעיפים הנדונים כאן הוספו לפקודה בשנת 1996, על רקע העתקות פיראטיות של תקליטים לקלטות. בסעיפים הבאים של הפקודה (שלא בוטלו) מוסדר פיצוי לבעלי הזכויות על הפסדיהם בגין העתקה מותרת לשימוש פרטי וביתי.
** ע"א 326/00, עיריית חולון נגד אן.אם.סי מוסיקה בע"מ ואחרים.
לדעת המומחים בעיני עצמם, עורכי הדין רן רייכמן, יוסי כהן וערן פרזנטי, כפי שהוצגה היום בתוכנית "שאלה משפטית" בערוץ 2, התשובה חיובית, אך על-פי החוק, התשובה שונה:
1. צפייה בסרטון באתר אינטרנט יוצרת עותק זמני שלו (או עותקים זמניים של קטעים ממנו) במחשבו של הצופה, וככלל, העתקת יצירה בלי רשות בעלי הזכויות היא הפרת זכות יוצרים (סעיף 11(1) ו- 47 לחוק זכות יוצרים). עם זאת, העתקה וגם החזקת עותק מפר, אם אינן לצורכי מסחר, אינן עבירות פליליות (סעיף 61 ו- 62 לחוק). ברור אפוא, שהצפייה בסרטון המפר אינה עבירה לפי חוק זכות יוצרים (ו-ודאי שלא עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין, כי אין מדובר כאן בכלל בגניבה, כהגדרתה בסעיף 383 לחוק האחרון).
2. שאלה קשה יותר היא, אם הצפייה בעותק, בידיעה שהוא מפר, היא עוולה אזרחית. על כך אין תשובה חד-משמעית לא בחוק ולא בפסיקה, אך הדעה הרווחת היא, שאותה העתקה פסיבית במהלך הצפייה לא תיחשב כהפרה, ועל כל פנים, קלושים הסיכויים שבעלי הזכויות יחפשו את הצופים כדי לתבוע אותם, בייחוד כשההפרה מוטלת בספק.
3. בפסק הדין בערעור אזרחי 9183/09, The Football Association Premier League Limited נגד פלוני, נדונה שיטת שידור המכונה: הזרמת מדיה (Streaming), שמאפשרת צפייה או האזנה בזמן אמת, והעותקים הזמניים שהיא יוצרת נמחקים אוטומטית בתום הצפייה או ההאזנה. באותו פסק דין הביע המשנה דאז לנשיא בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, דעה בלתי מחייבת ("מעבר לצורך") ובלתי נחרצת ("ככל הנראה") בשאלה אם הצופים אחראים לקבצים הזמניים הנוצרים במחשביהם בשיטה זו:
"עוד יצוין, מעבר לצורך, כי העותקים הזמניים הנוצרים במחשבי המשתמשים במהלך הצפייה הישירה במשחקים, נכללים ככול הנראה בגדר הוראת סעיף 26 לחוק החדש, המתירה בנסיבות מסוימות יצירת עותקים זמניים. סעיף זה מורה, כי 'העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו'. המשמעות היא שיצירת עותק זמני, במהלך השימוש בתהליך תקשורת - כגון הזרמת אינפורמציה בין מחשבים - אינו עולה, כשלעצמו, כדי הפרת זכות יוצרים. התפיסה היא ששימוש אגבי וזמני כאמור, אינו מהווה תחליף ליצירה המקורית, ומן הטעם הזה אינו פוגע ביוצר" (סעיף 16, פיסקה שלישית).
4. בסעיף 3ג לפקודת זכות יוצרים* יש הוראה מפורשת, ש"לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות". סעיף זה מחזק, לכאורה, את הטענה, שהעתקה לשימוש פרטי אינה הפרה, אך צריך לשים לב, שהוא מתייחס להעתקה לקלטת, והגדרתה של זו, בסעיף הקודם, סעיף 3ב, של הפקודה, מוציאה התקן שנועד לשימוש במחשב:
"'קלטת' - התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב".
אף-על-פי-כן יש גורסים, שאם המחשב משמש רק להעתקה, ובסופו של דבר הקובץ מועתק לתקליטור (שגם הוא נחשב "קלטת" על-פי הפסיקה**), ההעתקה כשרה.
5. אמר ר' ישמעאל בן אלישע: "... אין גוזרין גְּזֵרָה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, פרק ג', דף ס', עמוד ב').
__________
* פקודת זכות יוצרים משנת 1924 הייתה חיקוק משלים לחוק זכות יוצרים הישן משנת 1911. עם כניסתו לתוקף של חוק זכות יוצרים החדש, ב- 25 במאי 2008 (החוק פורסם ב- 25 בנובמבר 2007), בוטלו רוב סעיפי הפקודה, אך לא כולם. הסעיפים הנדונים כאן הוספו לפקודה בשנת 1996, על רקע העתקות פיראטיות של תקליטים לקלטות. בסעיפים הבאים של הפקודה (שלא בוטלו) מוסדר פיצוי לבעלי הזכויות על הפסדיהם בגין העתקה מותרת לשימוש פרטי וביתי.
** ע"א 326/00, עיריית חולון נגד אן.אם.סי מוסיקה בע"מ ואחרים.
