MORGINSTERN
New member
האם קיים הסבר אבולוציוני לנטייה של האדם
לעלות ככל שניתן את מידת ההשפעה של עצמו או של קבוצת אנטרס שהוא חבר בה על החיים הציבוריים וכן לנטייה לצבור עושר במידה גבוהה ככל שניתן ביחס לזולת? זאת על חשבון הנטייה לשיוויון עם הזולת הן ברמת העושר והאמצעים והן ברמת מידת ההשפעה על החיים הציבוריים.
אני שואל כי אני מגלה פרדוקס מסוים. 1. מצד אחד הדומיננטיות של המידות הראשונות שתארתי על חשבון המידות ההפוכות להן מורגשת לאורך כל ההיסטוריה.
2. כתוצאה מכך אין פרמטר אובייקטיבי שיכול ללמד אותנו על כך שזהו המצב הטוב ביותר האפשרי. יש כל מיני מחקרים שמלמדים על כך שבמדינות רווחה (הקיימות לצד עולם שני ושלישי שיש בו עוני ונגזרותיו התברואתיות והביטחוניות המובנות) סובלים במידה לא מבוטלת מדיכאון למשל. למה במדינות רווחה לא סופר מאושרים? הרי טוב להם מאוד ביחס לזולת הגדול.
אולי ההסבר האבולוציוני יכול לשמש פתח להבנת הפרדוקס הזה.
מה שווה לנו לימודי האבולוציה אם לא לקבלת ההסבר לדבר הזה בסופו של דבר? זו דעתי.
תודה.
לעלות ככל שניתן את מידת ההשפעה של עצמו או של קבוצת אנטרס שהוא חבר בה על החיים הציבוריים וכן לנטייה לצבור עושר במידה גבוהה ככל שניתן ביחס לזולת? זאת על חשבון הנטייה לשיוויון עם הזולת הן ברמת העושר והאמצעים והן ברמת מידת ההשפעה על החיים הציבוריים.
אני שואל כי אני מגלה פרדוקס מסוים. 1. מצד אחד הדומיננטיות של המידות הראשונות שתארתי על חשבון המידות ההפוכות להן מורגשת לאורך כל ההיסטוריה.
2. כתוצאה מכך אין פרמטר אובייקטיבי שיכול ללמד אותנו על כך שזהו המצב הטוב ביותר האפשרי. יש כל מיני מחקרים שמלמדים על כך שבמדינות רווחה (הקיימות לצד עולם שני ושלישי שיש בו עוני ונגזרותיו התברואתיות והביטחוניות המובנות) סובלים במידה לא מבוטלת מדיכאון למשל. למה במדינות רווחה לא סופר מאושרים? הרי טוב להם מאוד ביחס לזולת הגדול.
אולי ההסבר האבולוציוני יכול לשמש פתח להבנת הפרדוקס הזה.
מה שווה לנו לימודי האבולוציה אם לא לקבלת ההסבר לדבר הזה בסופו של דבר? זו דעתי.
תודה.
