הטענה שלי היא
אין כפיה דתית יהודית בישראל, כי הכפיה הקיימת אינה נובעת מההלכה ואף מנוגדת לה. דוגמא: החוק האוסר על גידול חזיר מהווה כפיה, אך איננו כפיה דתית יהודית כי אין חוק הלכתי אשר אוסר רק את גידול החזיר. אם החוק היה דתי, אזי כל ההלכה בנושא הזה (איסור על אכילת חיות טמאות וכל הדברים הנובעים ממנו) היתה צריכה להתקבל ולא כך הדבר. בנוסף לכך שהחוק הוא שבב מגזע ההלכה, הוא גם מחוקק מסיבות משונות! הסיבה לחקיקת החוק, כפי שהיא רשומה בפרוטוקולים, איננה האיסור התנ"כי (כי אז היה צריך לחוקק את כל חוקי ההלכה), אלא רצון חברתי-לאומי. לכן החוק כשר מבחינה פרלמנטרית, אך עלוב מבחינה דתית. יתרה מזאת, השימוש בכלי חילוני כדי לקדם חוקים דתיים פסולה מבסיסה. הצורך לשמור על מצווה מסוימת צריך לנבוע מאהבת האל, או מכפיה דתית ישירה (רבנים, מקובלים וגאונים למיניהם), ועל כן שימוש במכשיר חילוני הוא חילול קודש. עכשיו, השאלה היא: נגד מה נלחמת שינוי? האם היא צריכה לשנות את המצע שלה? האם יש לעמת את הציבור החרדי מול האמת, ולהוכיח להם שהח"כים שלהם פוגעים בם?
