לא צריך להרחיק עד איביי. הטלאי נמכר בארץ
בחנויות למזכרות וענתיקות שלא אנקוב בשמן. אני לא יודע עד כמה זה מוסרי, כי מעבר להיבט המסחרי הדוחה של "תעשיית השואה", עצם העובדה שיש ביקוש לפריטים האלה מעידה על עניין ורצון לשמר את הזיכרון הקולקטיבי שלנו. אותי כיהודי היה מדאיג יותר לשמוע שאין שום עניין בטלאים צהובים. להבדיל אלפי הבדלות, גם איסוף שטרות ומטבעות של ראשית ימי מדינת ישראל הוא בעיניי יותר מסתם תחביב אלא איזשהו מילוי של תפקיד אבולוציוני שקיים כנראה קרב המין האנושי מזה אלפי שנים: המסַפר של השבט. אישית, לא הייתי מוכן להרוויח ממכירת פרטים שקשורים בשואה. מצד שני, אולי הייתי מוכן לקנות פריטים כאלו לו הייתי אחד מהניצולים שענדו טלאים כאלה. אגב, מזה שנים רבות יש שטרות ממחנות ריכוז שמוצעים למכירה.
