האם רשלנות קיצונית מצביעה על משהו?
או רק על חינוך שגוי? הבן הגדול ממש מטריף אותנו ברשלנות שלו. ואני לא מדברת על לאבד עליונית כל יומיים א ולשכוח פלאפון (שזה קורה המון אבל זה "תקין" איכשהו).
אני מדברת על זה שהוא לבש בטעות חולצה של אחיו ומסרב להחליף כי "לא איכפת לו". הולך עם נעליים עם קרעים - אותו התירוץ.
מתיישב על השולחן ושם רגליים על הכיסא כדי לקרוא בפלאפון.
שם גרב אחת ומסתובב ככה שעות.
ברור שסיפרנו הכל לפיסכיאטר שאליו הוא הלך כבר לפגישת אבחון ראשונה. אבל אני שואלת את דעתכם - חוסר חינוך ותרבות או באמת בעייה? הרופא רמז בפגישה שלנו איתו שהוא מזהה כמה נקודות של בעיות קשב וריכוז. האם זה יכול להסביר?
לפי המנחות בקבוצה של הילד המאובחן יש המון בעיות שאני מפספסת כי אני מכירה אותם מהגדול ולכן לא מודעת שזה לא תקין.
או רק על חינוך שגוי? הבן הגדול ממש מטריף אותנו ברשלנות שלו. ואני לא מדברת על לאבד עליונית כל יומיים א ולשכוח פלאפון (שזה קורה המון אבל זה "תקין" איכשהו).
אני מדברת על זה שהוא לבש בטעות חולצה של אחיו ומסרב להחליף כי "לא איכפת לו". הולך עם נעליים עם קרעים - אותו התירוץ.
מתיישב על השולחן ושם רגליים על הכיסא כדי לקרוא בפלאפון.
שם גרב אחת ומסתובב ככה שעות.
ברור שסיפרנו הכל לפיסכיאטר שאליו הוא הלך כבר לפגישת אבחון ראשונה. אבל אני שואלת את דעתכם - חוסר חינוך ותרבות או באמת בעייה? הרופא רמז בפגישה שלנו איתו שהוא מזהה כמה נקודות של בעיות קשב וריכוז. האם זה יכול להסביר?
לפי המנחות בקבוצה של הילד המאובחן יש המון בעיות שאני מפספסת כי אני מכירה אותם מהגדול ולכן לא מודעת שזה לא תקין.
