האם תאותי

[ravit222]

האם תאותי

שלום, אשמח להבין מה שורש תאותי, במשפט לדוגמא, האם תאותי לבוא , האם הפירוש הוא להסכים, כי נדמה לי שניתן לומר גם האם תאותי להסכים וגם, איך כותבים את המילה הזו תיאותי תאותי או שבכלל אחרת תודה מראש

 

[trilliane]

השורש הוא או"ת, לא קשה לראות ../images/Emo8.gif

אם מסתכלים על צורת גוף 3 יחיד עבר - נֵאוֹת, ברור שזה חייב להיות בניין נפעל (שום דבר אחר לא מסתדר) ומכאן שהשורש הוא או"ת. דוגמה לשורש ע"ו נוסף שנראה כך בנפעל: נֵעוֹר (עו"ר). [מה שעורר אצלי את התהייה מדוע סו"ג הוא נָסוֹג. לאחר בדיקה, אם הבנתי נכון, יש שני משקלים של ע"ו בהפעיל, ודו"ן, למשל, מקבל את שניהם: נָדוֹן, נִדּוֹן, מה שאומר שנאות ונעור הם במשקל השני, והצרה הוא תוצאה של תשלום דגש. עכשיו רק נותר לי לברר מה עושה שם הדגש מלכתחילה...] ובחזרה לנאות. עפ"י אב"ש המשמעויות הן: 1 הסכים, התרצה. 2 התאים, היה ראוי. 3 הנה, הפיק הנאה. "תאותי להסכים" נשמע לי קצת כמו חזרה מיותרת. זה כמו לשאול "התסכימי להסכים?". אפשר לטעון שיש בזה חינניות מסוימת (לצרכים ספרותיים בעיקר). זו כבר שאלה של סגנון ולא של לשון.

 

[מחוברת1]

מדוע הצורה תאותי שונה מתיסוגי

ב- תיסוגי יש דגש בס'. בתאותי היה צריך להיות דגש בא'. א היא אות גרוני שלא מקבלת דגש ולכן ישנו פיצוי בתנועה שלפניה. החיריק הופך לצירה. תופעה זו של פיצוי נקראת תשלום דגש. מקווה שעזרתי. נסוג עם קמץ בנון זה בהווה או בעבר. הבניין נפעל.

 

[מחוברת1]

הצורות תיסוג ימוג נידון וכו' הם בעתיד נסוג

עם קמץ בנון זה בעבר ובהווה. זוהי תוספת על מנת להבהיר.

 

[trilliane]

החמצת אותי לחלוטין.

הלא בעצמי כתבתי על תשלום דגש, אז מן הסתם אני יודעת במה מדובר... התייחסתי רק לצורת של גוף שלישי יחד בעבר. בעתיד ברור מדוע יש דגש (והוא קיים בבניין נפעל בעתיד בלי קשר לגזרת ע"ו). ב"נִדּוֹן" יש דגש והוא בעבר, לא בעתיד. אני אחדד את הנקודה: בגזרת ע"ו בבניין נפעל יש שתי צורות (שתיהן כמובן בגוף נסתר, עבר ובינוני): 1) נָפוֹל 2) נִפּוֹל שורשים כמו סו"ג, כו"ן, למשל, שייך לסוג הראשון. שורשים כמו צו"ד, מו"ל וגם או"ת, עו"ר, שייכים לסוג השני (כשפ' הפועל גרונית הנו"ן מקבלת צרה כתשלום דגש). שורש דו"ן קיים בשתיהן. בצהריים תהיתי מדוע קיימות שתי צורות נטייה לאותה הגזרה, ומנין צץ לו דגש באחת מהן. עכשיו, לאחר שחזרתי לדירתי הלכתי לבדוק מה אומר על כך ברקלי. ובכן, מסתבר שהצורה הראשונה, הקמוצה (בגוף 3; בגופים 1 ו-2 יש שווא נא ולא קמץ) היא העיקרית בשורשי ע"ו, ע"י ולמעשה גם ע"ע בנפעל (הבינוני של ע"ע קצת שונה, אבל לא משנה). אבל בספרות המאוחרת וכן בכמה מקורות במקרא מופיעה נטיית פעלי ע"ו בעבר ובבינוני גם על דרך פעלי פ"נ (מה שמסביר את הדגש). בסופו של דבר השכלתי (את עצמי

) ותודה לברקלי.

 

[מחוברת1]

כנראה שאת החמצת את תשובתי!!

אין צורה כזו נידון עם דגש בעבר!!! נידון זה בעתיד גוף מדברים בעתיד!!! נדון עם קמץ בנון זה בעבר!! הפועל ניפול אינו בגזרת עו"י אלא בגזרת חפ"נ. ואין נטייה של עוי על דרך חפ"נ. טוב שאת משכילה את עצמך רק כדאי שההשכלה תהיה נכונה.

 

[לשונאי10]

אין צורת נידון?

הנידון למוות מבקש בקשה אחרונה. הנושא הנידון בישיבה האחרונה יידון גם בישיבה הבאה.

 

[מחוברת1]

מצטערת טעות שלי- תודה על ההעשרת הידע

 

[trilliane]

מחוברת יקרה, צר לי, אבל את לא ממש מחוברת...

הצורות "נפול" שכתבתי הן תבנית, סכמה של "נפעל" בגזרת ע"ו (פשוט הו"ו מחליפה את ע' הפועל, כיוון שע' הפועל היא ו"ו...). באשר ל"נידון" – כבר ענה לך לשונאי10. הדוגמאות שנתתי והתשובה שהבאתי הן מתוך מילון אבן שושן ו"לוח הפעלים השלם" של ד"ר שאול ברקלי. חבל שבניגוד אליי לא טרחת לבדוק לפני שמיהרת לפסול. "כל הפוסל במומו פוסל".

 

[מחוברת1]

הודיתי בטעותי- למה להיות צינית?!

 

[trilliane]

לא הייתי צינית כלל וכלל.

את בחרת להאמין לגולש אחר שהעמיד אותך על טעותך ואף הודית לו על כך, אבל קראי שוב את התגובה שלך אליי ותראי באיזה אופן בחרת להתבטא כלפיי.

 

[מחוברת1]

מודה ועוזב ירוחם