ערב טוב רעיה
נכון אפשר אבל אספר לך שזנ היה החמין
בילדות גברנו במושב התגנגולים גדלו חופשי .
הינו תופסים אחד והולכים לשחטת אחר כך מורטים את הנוצות.
לאחר המריטה הינו לוקחים מעט ניר עיתון או ענפים ומדליקים ,הינו תופסים את הראש וברגלים וקצת בגובה צסוביבים את העוף כדי שכל העקבות של הנוצות ישחורו,
ואז שטופים את העוף היטב אחר כך בסבלנות הינו ממשכים להוריד את העקבעות של הנוצות.
אמי זל היתה מנקה את העוף כלומר מוציאה כל הקרביים כך שנשאר רק בבשר והעצמות
היתה חותכת את החזה כלומר את העור .
היתה מכינה מילת של אורז (לא בשל) חלקי חזה ,בצל ,רסק עגבניות ,מסיפה הל כתוש ושאר התבלנים וממלא את העוף (לא עד הסוף) בעזרת חוט ומחט היתה תופרת את העוף כך שלא יברח המילים ,
לוקחת סיר ושמה שמן ומטגנות את העף מכל הצדדים עד שהיה זהוב
בסיר די גדול שמה מעט אורז ומעל מניחיה את העוף ומכסה עם אורז .
מוסיפה מים ומעבירה את הסיר לפתילה וככה עד הבוקר ,צריך לבדוק את הסיר,
כאשר אבא חוזר מבית הכנסת היתה מגישה את החמין ועלה הכותרת של החמין היה התחתית של החמין שהיה מבוקש .
סליחה כמובן שהיתה שמה מעל האורז ביצים פשוט מכסה את כל האורז.
יושבים וחוגגים יל החמין שלא היה נשאר פירור
מאיר כרמיאל