אוטוגינפיליה
אדם המתגרה מכך שהוא מדמיין את עצמו כאישה אכן תואם לכאורה את התאוריה על אוטוגינפיליה. הבעיה היא, שהתאוריה הזו בשלעצמה שנויה מאד במחלוקת, והיא רחוקה מלהיות מבוססת. לטובת אלה מאתנו שאינם ממהרים לקרוא את ה-IJT, כדאי להסביר שתאוריית האוטוגינפיליה, שפותחה על ידי הפסיכולוג הקנדי פייר בלנצ´רד, גורסת שאצל טרנסקסואליות מסויימות (בלנצ´רד היה אומר "טרנסקסואלים מסויימים"), הרצון להיות נשים אינו נובע מטרנסקסואליות "אמיתית", כלומר מבעיית מגדר, אלא מבעיה מינית, וליתר דיוק מפאראפיליה (כלומר - סטיה, בלשון נקיה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים). בלנצ´רד טוען שקיימים שני סוגים של נשים טרנסקסואליות. אלה שבתור גברים התאימו לסוג ה"קלאסי" של טרנסקסואלית, כלומר היו ילדים נשיים, חוו רגשות נשיים מגיל מוקדם, נמשכות מינית לגברים ומתחילות את תהליך השינוי שלהן בגיל צעיר (בלנצ´רד מכנה טרנסקסואליות אלה "אנדרופילים", כלומר נמשכות לגברים), וסוג שני, שאותן מכנה בלנצ´רד טרנסקסואליות "אוטוגינפיליות") (autogynephilic transsexuals) שהיו ילדים "נורמליים" (כלומר, לא נשיים), חוו את רגשות הזהות הנשית בגיל מאוחר יחסית, עסקו בקרוס-דרסינג כאשר לעתים קרובות ההתלבשות כנשים גרמה להן גירוי מיני, נמשכות מינית לנשים, והתחילו את תהליך השינוי שלהן בגיל מתקדם יותר. על פי בלנצ´רד, במקרה השני לא מדובר בטרנסקסואליות "אמיתיות", אלא בגברים הטרוסקסואלים, שמתרחשת אצלם תופעה הקרויה העתקה. האובייקט המיני, כלומר הנשים, אשר אצל גבר "נורמלי" נמצא מחוץ לאדם, מועתק פנימה, אל האדם עצמו. כך, במקום להתגרות מינית על ידי נשים, שהן חצוניות לגופו, הטרנסקסואל כביכול מעביר את דמות האישה אל עצמו, ומתגרה מראיית גופו כגוף של אישה. בלנצ´רד טוען שכל חוויית הזהות המגדרית הנשית שטרנסקסואליות אלה חוות נובעת מהליבידו, מדחף מיני, ומבטאת סטיה מינית (סליחה, פאראפיליה). לשיטתו, מה שמניע טרנסקסואליות אנדרופיליות הוא הרצון למשוך גברים, ואילו מה שעומד מאחורי טרנסקסואליות אוטוגינפיליות הוא הרצון לחוות עצמן כנשים לשם סיפוק מיני. התפיסה של בלנצ´רד בעייתית מאד, וצר כאן המקום מלהכיל את כל פרכותיה. היא נובעת מראייה מהותנית של זהות המגדר (כלומר, ראייה לפיה זהות המגדר היא מהותית לאדם. אדם "הוא" גבר או "היא" אישה, כמו שגבינה היא גבינה או נעל היא נעל. אין הפרדה בין האדם כמכלול אחד לבין זהות המגדר שלו), נורמטיבית וקונפורמיסטית מאד (כלומר, האישיות ה"בריאה" היא בעלת זהות מגדר התואמת את הגוף; מיניות "בריאה" היא מיניות הטרוסקסואלית במהותה); היא אנדרוצנטרית (מדברת רק על טרנסקסואליות מגבר לאישה, ומתעלמת מטרנסקסואלים מאישה לגבר); היא מניחה שמודל המיניות הנורמטיבי הוא אפשרות היחידה שקיימת; היא מבלבלת בין מיניות לבין זהות מגדר; היא מניחה שכל גירוי מיני שחווה טרנסקסואלית נובע מאוטוגינפיליה, ועוד ועוד. התאוריה של בלנצ´רד מתעלמת מן האפשרות שחוויית ההלימה והתרוממות הרוח שמראה גופן הנשי גורמת להן נובעת מיכולתן לחוות ולבטא בחופשיות רגשות זהות אמיתיים ועמוקים מאד. תאוריית האוטוגינפיליה שימשה ומשמשת להצרת צעדיהן של נשים טרנסקסואליות, ולשלילת זכותן לחיות את חייהן כראות עיניהן, וליהנות מגופן וממיניותן. היא מבטאת עוד נסיון כושל של חוקרים המושפעים מתפיסות רווחות בענייני מין ומגדר, לשלוט בזהות המגדר הבלתי נורמטיבית, ולהתמודד עם המגוון הרב הקיים אצל אנשים טרנסקסואלים, תוך הכנסתן לשתי קופסאות סכימטיות. נורה
