וקצת אינפורמציה על טביעה אצל ילדים
לקוח מתוך מאמר - את המאמר המלא ניתן לראות
בקישור. טביעות ילדים בישראל השניות בין חיים למוות גיליון מס´ 1, דצמבר 1999 ילדים - ביטאון בנושאי חינוך, בריאות, בטיחות ורווחה למקרי טביעה בקרב ילדים שיעור קטלניות גבוה. על מנת למנוע את התופעה ולתרום להקטנת שיעורי הנפגעים, יש להשקיע במניעה, בתשתיות, בחינוך ובהסברה. במקרה של חשש לטביעה, מהירות התגובה היא המפתח להצלה עורכת: ד"ר מיכל חמו-לוטם טביעה (drowning) מוגדרת כמוות כתוצאה מחנק, המתרחש בעקבות שקיעה במים, עד 24 שעות מרגע השקיעה. כלומר, מעצם הגדרתה - טביעה היא קטלנית. כמעט טביעה (near drowning ) מוגדרת כמצב בו שקע אדם במים, ושרד לפחות 24 שעות. כיום קיימת הגדרה נוספת - "טביעה פוטנציאלית" (potential drowning ), והיא חלה על מקרים הקרובים לטביעה, כשהטובע נמשה מן המים ללא פגיעה. הנתונים היבשים למקרי טביעה בקרב ילדים שיעור קטלניות גבוה: על כל ילד שנפטר כתוצאה מטביעה ישנם ארבעה המאושפזים עקב כמעט טביעה, ועל כל אשפוז ישנם ארבעה מקרים של פנייה למיון. שליש מהם סובלים מפגיעות נוירולוגיות קשות ובלתי הפיכות. שיעור הילדים הנפטרים בישראל עקב טביעה, בממוצע מדי שנה: 5 - 6 ילדים מתחת לגיל 4 9 - 10 ילדים בני 4 - 5 8 - 9 ילדים בני 15 - 19 טביעה הינה סיבת המוות השנייה מבין הפגיעות הלא-מכוונות (unintentional injury ) אחרי תאונות תחבורה, בקרב בני שנה עד 24. מאפייני הטביעה טביעות מתרחשות בגיל הרך, בבנים, במהירות ובדממה: גיל רך: ילדים קטנים מועדים יותר לטביעות מכמה סיבות. ראשית, היחס בין הראש לגוף אצל ילדים קטנים גדול, ולכן מרכז הכובד גבוה יותר, לכיוון הראש, והם עלולים להתהפך בקלות לתוך דלי מים, אמבטיה, גיגית בחצר ואפילו לשירותים. פעוטות עלולים לטבוע אפילו בגובה מים של 10 סנטימטר. רק בשנה האחרונה היינו עדים לחמישה מקרים של טביעת פעוטות באמבטיה . בנוסף, המודעות לסכנה בגיל הרך נמוכה, ויכולת ההיחלצות העצמית ממצב מצוקה מוגבלת מאוד. בנים: 65% מסך הטביעות הם בבנים. היחס בין בנים ובנות במקרי טביעה דומה ליחס בסך כל הפגיעות. דממה: טביעה הוא מוות שקט. בדרך כלל לא שומעים בכי או צעקות מצוקה. מהירות: טביעה יכולה להתרחש בתוך שניות, בדרך כלל בהעדר השגחה או בעת נתק קצר בהשגחה. ילד יכול לטבוע בפרק זמן שלוקח להוריו לגשת לענות לטלפון. איבוד הכרה מתרחש בתוך שתי דקות, ואילו נזק מוחי בלתי הפיך בתוך ארבע עד שש דקות. המהירות בה מגיעה ההצלה היא קריטית, כיוון ששניות מעטות יכולות לעמוד בין חיים ומוות. זמנים ומועדים באופן טבעי, מקרי הטביעה בכל העולם שכיחים יותר באופן מובהק בקיץ ובסופי השבוע. חשיפה למקורות מים תלויה באקלים ובקרבה גיאוגרפית, וישנו קשר בין חשיפה למקור מים לבין מצב סוציו-אקונומי, תרבות פנאי וספורט. בארה"ב יש שכיחות גדולה לבריכות שחייה פרטיות, והן מקור הסכנה העיקרי לטביעות ילדים בגיל הרך. עלויות הטיפול העלויות המשקיות ועלויות הטיפול הרפואי בטביעות ובנכויות הן עצומות. בארה"ב, לדוגמא, ההוצאות על מקרי כמעט טביעה שהסתיימו בפגיעה מוחית עומדות על כ - 4.5 מיליון דולר לניצול. ההערכה היא שההוצאות על מקרי טביעה וכמעט טביעה של ילדים בגילאי 0 - 14 הן 60% מההוצאות המיוחסות לילדים בגילאי 0 - 4. מניעה - עיקרי התורה יש לשקול על מציאת פתרונות סביבתיים למניעת כניסה לחופים ומקורות מים אסורים והרחבת שירותי המצילים. אין להשאיר ילדים קטנים באמבטיה לבד. אם חייבים לצאת מהאמבטיה, צריך להוציא גם את הילד. לימוד שחייה בגיל צעיר (פחות משלוש שנים) אינו מומלץ, כי הוא גורם לתחושת ביטחון בלתי מבוססת אצל הילד והוריו, המובילה לנטילת סיכונים. כשילדים שוחים, יש ללמד אותם את החוקים הבאים: לעולם לא לשחות לבד; לא לצלול במקום לא ידוע; לקפוץ כשהרגליים ראשונות למניעת פגיעת ראש; לא לדחוף או לקפוץ על אחרים. אביזרי ציפה אינם תחליף להשגחה מתמדת. במקרים של טביעה, לצמצום חומרת הפגיעה יש לבצע הנשמה במהירות האפשרית, אפילו מתחת למים. מומלץ להורים ולמטפלים בילדים ללמוד החייאה. טביעה הינה סיבת המוות השנייה מבין הפגיעות הלא - מכוונות. יש להשקיע משאבים מרביים במניעה, בתשתיות, בחינוך ובהסברה, ולהביא את התופעה למודעות ההורים, המטפלים והילדים, על מנת להקטין את ממדיה. האם יצא לכם לטפל במיקרים של טביעה?