האמונה המנהגים ומה שבינהם
אני לא באה מבית דתי, אבל מגיל צעיר, המנהגים והמסורות היו חשובים לי.
מאז האובדן התחילו אצלי המון תהיות, מצד אחד רוצה להאמין, כי אם יש גן עדן אז בוודאי בני שם בין המלאכים.
ומצד שני אם יש אלוהים ויש טוב ורע, מדוע הורים בוכים על בן שנלקח. מה חטאו של בני ומה חטאי.
יש כאלה שהואבדן מחזק את אמונתם, ויש כאלה שהכעס והתהיות מרחיקים אותם.
לא חושבת שאמונתי השתנתה, אבל כן יחסי למנהגים ולמצוות, כמו איבדו את ערכם.
המשבר גדל בעיקר כשחברתי אבדה את בנה, אישה יקרה טובת לב, שלפני האובדן התחזקה בדרכה ואחרי מבלה ימים כלילות בשיעורי תורה.
ואצלי עולה השאלה אם היא איבדה את בנה, אז איך יש גמול על מצוות ושמירה.
כבר שנה שניה שאני לא צמה, תוהה מה אני מעבירה לבתי, ומנגד מאמינה במה שבלב ולא במנהגים.
ועושה טוב כדי לזמן טוב, ולא בשביל המצווה.
כבר אמרתי בעבר שמותו של בני אצלי ערער הרבה תפיסות. תוהה מתי שוב אכיר את עצמי? מתי אדע מהי דרכי החדשה?
אני לא באה מבית דתי, אבל מגיל צעיר, המנהגים והמסורות היו חשובים לי.
מאז האובדן התחילו אצלי המון תהיות, מצד אחד רוצה להאמין, כי אם יש גן עדן אז בוודאי בני שם בין המלאכים.
ומצד שני אם יש אלוהים ויש טוב ורע, מדוע הורים בוכים על בן שנלקח. מה חטאו של בני ומה חטאי.
יש כאלה שהואבדן מחזק את אמונתם, ויש כאלה שהכעס והתהיות מרחיקים אותם.
לא חושבת שאמונתי השתנתה, אבל כן יחסי למנהגים ולמצוות, כמו איבדו את ערכם.
המשבר גדל בעיקר כשחברתי אבדה את בנה, אישה יקרה טובת לב, שלפני האובדן התחזקה בדרכה ואחרי מבלה ימים כלילות בשיעורי תורה.
ואצלי עולה השאלה אם היא איבדה את בנה, אז איך יש גמול על מצוות ושמירה.
כבר שנה שניה שאני לא צמה, תוהה מה אני מעבירה לבתי, ומנגד מאמינה במה שבלב ולא במנהגים.
ועושה טוב כדי לזמן טוב, ולא בשביל המצווה.
כבר אמרתי בעבר שמותו של בני אצלי ערער הרבה תפיסות. תוהה מתי שוב אכיר את עצמי? מתי אדע מהי דרכי החדשה?