זאת אני כתבתי את ההודעה ההיא
עם החבר הכי טוב שלו הוא עושה את הפרוייקט חיים שלו - סרט שהם כתבו ומפיקים ביחד, זאת אומרת ישיבת "מערבת" פעם בשבוע והרבה שעות עבודה ביחד, וקבלת החלטות משותפות. אני חושבת שאצל גברים אשה באה והולכת אבל חברים תמיד נשארים חברים. בניגוד למה שנאמר פה. אני, כשיש לי חבר, מזניחה את החברות שלי, הן מקבלות את זה ואף מתנהגות דומה כשלהן יש חבר. זה מין קוד מוסכם בינינו, כאילו לנשים יותר חשוב בן זוג, מאשר לגברים בת זוג, לפחות על פני השטח זה נראה ככה. "מלבד הסקס" התכוונתי, לא שהוא שוכב עם החבר שלו, אלא ההבדל היחיד ביני לבין החבר שלו זה שאיתי הוא שוכב. האומנם? אני לא רואה בן זוג ככה. מעיני אשה, אני רואה את בן הזוג שלי כ"חצי השני" שלי. כשלא גרים ביחד זה באמת קצת דומה לחבר, ואני יודעת, כי היה לי בן זוג שגרתי איתו שלוש שנים, ואז זה כמו זוג נשוי, זה אחרת לגמרי. היה אפשר להגיד שחברים זה בשביל הכיף, אבל זה חבר שהוא עובד איתו ויש ביניהם נאמנות, אמינות, והבנה מקסימלית. אפשר להבין את התחרות, לא? כשלי יש חבר, כל הדרכים שאני בוחרת הן פועל יוצא של הקשר שלנו, כאילו, יותר חשוב לי להיות איתו מאשר כל דבר אחר. לדוגמא, אם תהיה לי עבודה במרכז, והוא ירצה וילה בצפון (נשמע טוב), ברור שאני אעזוב את העבודה, אני אעזוב אפילו לחו"ל (אלא אם כן זה אלסקה), כי קשר רומנטי זה בשבילי מעל הכל, אבל זה כבר לא קשור להיותי אשה, אני פשוט בנאדם כזה שלא נרגיש צורך לקריירה עצמאית, ואין לי חלומות מיוחדים - מלבד זוגיות מדהימה.
