האמת הפשוטה על דרפור
אנו שומעים לעיתים קרובות על הסבל הנורא של אזור דרפור, אולם, יש לדעת את האמת מאחורי טרגדיה זאת, שהנה חלק מהשואה של אפריקה. לא ניתן להבינה מבלי להבין את ההיסטוריה של אפריקה ואת ההתערבות הן של האימפריאליזם הצרפתי והן האמריקאי הממשיכה גם כיום. סודן הנמצאת בצפון מזרח אפריקה,היא המדינה הגדולה ביותר ביבשת, כרבע מגודלה של ארצות הברית. היא גובלת בצ'אד במערב, מצרים ולוב בצפון, אתיופיה ואריתריאה במזרח, קונגו, קניה ואוגנדה בדרום. צפון סודן הייתה ידועה בעבר כנוב והיא הייתה חלק מהאימפריה של הפרעונים ומופיעה בתנ"ך כ"כוש". במאה השישית מיסיונרים הפכו אותה לנוצרית, אך עם בואם של סוחרים מוסלמים ,הוא הפך מוסלמי. במאה ה-15 היא הייתה בשליטת ממלכת הפונז, ממוצא אפריקאי ונכבשה על ידי מצרים ב1874, כאשר ב-1882 הקולוניאליזם הבריטי השתלט על מרים ועל סודן. בין 1898 ו1955 האזור היה ידוע כסודן האנגלו-מצרית. . בסודן חיות כ200 קבוצות אתניות שונות רובן מוסלמיות, גם בדרום ששם יש רוב נוצרי חיים גם מוסלמים. ב1881 התקוממו תושבי סודן על השלטון הבריטי בהנהגתו של מוחמד אחמד הידוע כמהדי. אולם מרד זה דוכא בדם על ידי גנרל הרברט קיצ'נר. רק ב1 לינואר 1956 נאלצה בריטניה להעניק לסודן את עצמאותה הלאומית בניגוד לתעמולה שמאחוריה בעיקר ארגונים נוצרים פונדמנטליסטים וארגונים ציונים אנטי פלסטינים התומכים במדיניות של בוש של השתלטות על המזרח התיכון ואפריקה, ואשר מציגים אותה "כמלחמת תרבויות" הסיבה למלחמת האזרחים העקובה מדם היא כלכלית-חברתית. ממשלת ארצות הברית מבקשת להתערב צבאית בנעשה בסודן בדומה למה שעשתה בעיראק. אולם כל מי שלמד את לקחי עיראק חייב להתנגד להתערבות צבאית זו משום שבמסווה של כוח "שלום" כוונתה להבטיח את האינטרסים הטורפניים של האימפריאליזם שרק יחריף את המצב, תוך השתלטות על הנפט. התעמולה המסיבית תחת הסיסמה "להפסיק את הטבח בסודן" נועדה להבטיח את ההשתלטות האימפריאליסטית ולא לדאוג לתושבי סודן. מה שמזיז את המשפחות העשירות השולטות בארצות הברית הוא שליטה אסטרטגית והנפט. סודן היא יצרנית הנפט השלישית בעולם. התערבות צבאית של האימפריאליזם בסודן היא חלק מתוכניתו להשתלטות על המזרח התיכון, אפריקה וחלקים אחרים של העולם. אפריקה ראתה התערבויות מסוג זה בעבר, כאשר כוחות פרו אימפריאליסטים רצחו את פטריס לומומבה ב-1961.. בנובמבר 1992, לאחר ש ארצות הברית התערבה בסומליה ושלחה לשם צבא של 30,000 חיילים "כדי להחזיר את התקווה לתושבים", בדיוק כפי שהם וטבחו וממשיכים לטבוח בעיראקים, הם טבחו 1000 סומלים באוקטובר 1993. זה היה גם אופי התערבותם "ההומניטארית" בהאיטי או בסרביה. הקונפליקט בדרפור בו נלחמים מוסלמים כנגד התושבים שבעיקרם עדיין חיים חיים פסטורלים-נוודים, הוא אכן מזעזע, אך התערבות אימפריאליסטית רק תחריף את המצב. ניתן ללמוד זאת מההיסטוריה של רואנדה למשל. ב1994 800,000 טוטסים ועשרות אלפי בני הוטו, נרצחו ברואנדה על ידי כוחות שמאחוריהם עמדה הממשלה. היה זה רצח שיטתי של כפרים שלמים שלווה בביזה, עינויים נוראים ובמעשי אונס. אולם ככל שמעשי טבח אלו החריפו , כך הם הוכחשו על ידי ממשל קלינטון ועל ידי נשיא צרפת מיטראן וכוחות האו"ם שהיו במקום נטשו אותו. בסופו של דבר לאחר שכוחות הצבא הצרפתי התערבו היה זה למטרה אחת לסייע למרצחים שפעלו בעצה אחת עם שליטי צרפת להימלט לקונגו. למלחמה בסודן קשר ישיר לאירועים אלו. באפריל 2003 הקואליציה של המורדים בדרום, תקפו את כוחות הממשלה, בתגובה לשנים של הפליה כלכלית ופוליטית. בתגובה הממשלה המרכזית פתחה בדיכוי אימים למרות הסכמי השלום.. לא ניתן להבין את המתרחש ביבשת מבלי להבין את התחרות על מקורותיה העשירים בין האימפריאליזם הצרפתי והאמריקאי. מאז ה11 לספטמבר ארצות הברית הקימה מרכזים "למלחמה בטרור" בג'יבוטי אתיופיה, קניה ואוגנדה. כוחות צבאיים אמריקאים פועלים בשאל אזור חיץ בין שדות הנפט בצפון אפריקה וגינאה, המטרה היא להפוך את אפריקה למקור הנשפט השני בחשיבותו לארצות הברית. במקרה של מעשי הטבח ברואנדה העיתונות המניפולטיבית טענה כי זה עניין של יריבות בין שבטים. לא אחת הם הגדירו את מעשי הטבח כאוטים טובחים בטוסטים. זה שימש עלה תאנה הצדקת מעשי הטבח של הטוטסים בהוטים. הייתה זו תמיכה בג'נוסייד פשוט של תושבי רואנדה למטרות של שליטה אימפריאליסטית. כל זה לא היה קורה אילולי ההיסטוריה של הקולוניאליזם הגרמני, הבלגי והצרפתי שדאגו לסכסוכים אתניים, דתיים תרבותיים ולשוניים. אילולי התערבות "האו"ם למען שליטה אימפריאליסטית במסווה הומניטארי ואילולי ההתערבות של האימפריאליזם האמריקאי. האימפריאליסטים באפריקה כמו במזרח התיכון חילקו באופן מלאכותי ביניהם את היבשת. ב1996 הצבא ההוטי בתמיכת אוגנדה בורונדי ואריתריאה, כאשר מאחוריהם שליטי ארצות הברית פלשו לקונגו והדיחו את המשטר של ססה סקו על מנת להשתלט על אוצרות המינראלים העשירים שם. רואנדה לאחר הפלישה הפכה ליצאנית יהלומים. אין בה יהלום אחד, וכל היהלומים מקורם בביזה של קונגו. הקונפליקט הוא תוצאה של מאבק על מקורות, המלחמה הקרה והניצול האימפריאליסטי כיום. ההצגה של הקונפליקט כמוסלמים הרעים לעומת הנוצרים הטובים היא קשקוש. ב1980 , הממשלה המוסלמית הפונדמנטליסטית בסודן נתמכה על ידי ארצות הברית במיוחד בנשק, כנגד לוב ואתיופיה שהיו קשורות בברית המועצות. ההפיכה הצבאית של הפונדמנטליסטים המוסלמים שנתמכו על ידי המערב, ב1989, נחשבה אז על ידי הסי.איי.אי כנכס חשוב ל"חופש העולם". הייתה זו אותה מדיניות שתמכה במוג'אדין באפגניסטן כנגד ממשלה שמאלית. אין כאן "התנגשות בין תרבויות" המאבק הוא כנגד הדיכוי של הדרום המופלה. מלחמת האזרחים השנייה פרצה ב1983 לאחר שהתגלו אוצרות נפט עשירים במעלה הנילוס. זה הוליך את ממשלת חרטום להכריז על כל המדינה כמדינת דת מוסלמית. קונפליקט הדמים עודד על ידי חברות הנפט העשירות כחברת הנפט הקנדית טאליסמן וחברות נפט אחרות. המשטר של תורעבי בסודן הוא מעמדי. הוא משטר מדכא כנגד העובדים שנאסר עליהם להתארגן באיגודים מקצועיים. המרידה בדרום שהחלה באפריל 2003 כנגד ממשלת חרטום כוללת קבוצות מוסלמיות שגם הן סובלות מאפליה ממנה סובל כל הדרום. הצגת הקונפליקט כהתנגשות ביו תרבויות היא פרי תעמולה של פונדמנטליסטים נוצריים ותעמולה של שליטי מדינת ישראל ומשרתיה. אחד מהפעילים ביותר בנושא זה הוא צ'רלס ג'קוב נשיא פרויקט דוד, אשר עומד בראש מסע הסתה כנגד מרצים פרו פלסטינים באונ' קולומביה. המקור העיקרי לסבל לשל הסודנים , תת התזונה הנוראה, הוא האימפריאליזם עצמו החונק כל אפשרות של פיתוח ה "העולם השלישי". המדיניות של מלחמות על רקע אתני, תרבותי ולשוני היא מדיניות בה השתמשה בעבר בריטניה האימפריאליסטית ומאז מלחמת העולם השנייה ובמיוחד בתקופה הניאו שמרינת על ידי שליטי ארצות הברית. דרפור גובלת בצ'אד הנשלטת על ידי גנרל אדריס דבי, שעלה לשלטון בהפיכה צבאית שהדיחה את הנשיא האבר. הפיכה שנתמכה על ידי האימפריאליזם הצרפתי. צבא המורדים "הצבא של שחרור סודן", מבטא מחד את האפליה ארוכת השנים של שליטי הצפון את הדרום, אולם כדאי לזכור כי מנהיגו עבדאללה אבאקר היה אחד מקציניו של אדריס דבי. Chad. (Le Monde diplomatique, June 2004) רק העם הסודני עצמו אשר יש לו היסטוריה ארוכה של התנגדות לאימפריאליזם יכול לפתור את הסכסוך ולכונן מדינה שתבטיח התפתחות כלכלית ותרבותית שלווה לטובת תושביה. מדינה זו אינה יכולה להיות אלא מדינת פועלים החופשי משליטת האימפריאליזם ושליטים מקומיים מושחתים
אנו שומעים לעיתים קרובות על הסבל הנורא של אזור דרפור, אולם, יש לדעת את האמת מאחורי טרגדיה זאת, שהנה חלק מהשואה של אפריקה. לא ניתן להבינה מבלי להבין את ההיסטוריה של אפריקה ואת ההתערבות הן של האימפריאליזם הצרפתי והן האמריקאי הממשיכה גם כיום. סודן הנמצאת בצפון מזרח אפריקה,היא המדינה הגדולה ביותר ביבשת, כרבע מגודלה של ארצות הברית. היא גובלת בצ'אד במערב, מצרים ולוב בצפון, אתיופיה ואריתריאה במזרח, קונגו, קניה ואוגנדה בדרום. צפון סודן הייתה ידועה בעבר כנוב והיא הייתה חלק מהאימפריה של הפרעונים ומופיעה בתנ"ך כ"כוש". במאה השישית מיסיונרים הפכו אותה לנוצרית, אך עם בואם של סוחרים מוסלמים ,הוא הפך מוסלמי. במאה ה-15 היא הייתה בשליטת ממלכת הפונז, ממוצא אפריקאי ונכבשה על ידי מצרים ב1874, כאשר ב-1882 הקולוניאליזם הבריטי השתלט על מרים ועל סודן. בין 1898 ו1955 האזור היה ידוע כסודן האנגלו-מצרית. . בסודן חיות כ200 קבוצות אתניות שונות רובן מוסלמיות, גם בדרום ששם יש רוב נוצרי חיים גם מוסלמים. ב1881 התקוממו תושבי סודן על השלטון הבריטי בהנהגתו של מוחמד אחמד הידוע כמהדי. אולם מרד זה דוכא בדם על ידי גנרל הרברט קיצ'נר. רק ב1 לינואר 1956 נאלצה בריטניה להעניק לסודן את עצמאותה הלאומית בניגוד לתעמולה שמאחוריה בעיקר ארגונים נוצרים פונדמנטליסטים וארגונים ציונים אנטי פלסטינים התומכים במדיניות של בוש של השתלטות על המזרח התיכון ואפריקה, ואשר מציגים אותה "כמלחמת תרבויות" הסיבה למלחמת האזרחים העקובה מדם היא כלכלית-חברתית. ממשלת ארצות הברית מבקשת להתערב צבאית בנעשה בסודן בדומה למה שעשתה בעיראק. אולם כל מי שלמד את לקחי עיראק חייב להתנגד להתערבות צבאית זו משום שבמסווה של כוח "שלום" כוונתה להבטיח את האינטרסים הטורפניים של האימפריאליזם שרק יחריף את המצב, תוך השתלטות על הנפט. התעמולה המסיבית תחת הסיסמה "להפסיק את הטבח בסודן" נועדה להבטיח את ההשתלטות האימפריאליסטית ולא לדאוג לתושבי סודן. מה שמזיז את המשפחות העשירות השולטות בארצות הברית הוא שליטה אסטרטגית והנפט. סודן היא יצרנית הנפט השלישית בעולם. התערבות צבאית של האימפריאליזם בסודן היא חלק מתוכניתו להשתלטות על המזרח התיכון, אפריקה וחלקים אחרים של העולם. אפריקה ראתה התערבויות מסוג זה בעבר, כאשר כוחות פרו אימפריאליסטים רצחו את פטריס לומומבה ב-1961.. בנובמבר 1992, לאחר ש ארצות הברית התערבה בסומליה ושלחה לשם צבא של 30,000 חיילים "כדי להחזיר את התקווה לתושבים", בדיוק כפי שהם וטבחו וממשיכים לטבוח בעיראקים, הם טבחו 1000 סומלים באוקטובר 1993. זה היה גם אופי התערבותם "ההומניטארית" בהאיטי או בסרביה. הקונפליקט בדרפור בו נלחמים מוסלמים כנגד התושבים שבעיקרם עדיין חיים חיים פסטורלים-נוודים, הוא אכן מזעזע, אך התערבות אימפריאליסטית רק תחריף את המצב. ניתן ללמוד זאת מההיסטוריה של רואנדה למשל. ב1994 800,000 טוטסים ועשרות אלפי בני הוטו, נרצחו ברואנדה על ידי כוחות שמאחוריהם עמדה הממשלה. היה זה רצח שיטתי של כפרים שלמים שלווה בביזה, עינויים נוראים ובמעשי אונס. אולם ככל שמעשי טבח אלו החריפו , כך הם הוכחשו על ידי ממשל קלינטון ועל ידי נשיא צרפת מיטראן וכוחות האו"ם שהיו במקום נטשו אותו. בסופו של דבר לאחר שכוחות הצבא הצרפתי התערבו היה זה למטרה אחת לסייע למרצחים שפעלו בעצה אחת עם שליטי צרפת להימלט לקונגו. למלחמה בסודן קשר ישיר לאירועים אלו. באפריל 2003 הקואליציה של המורדים בדרום, תקפו את כוחות הממשלה, בתגובה לשנים של הפליה כלכלית ופוליטית. בתגובה הממשלה המרכזית פתחה בדיכוי אימים למרות הסכמי השלום.. לא ניתן להבין את המתרחש ביבשת מבלי להבין את התחרות על מקורותיה העשירים בין האימפריאליזם הצרפתי והאמריקאי. מאז ה11 לספטמבר ארצות הברית הקימה מרכזים "למלחמה בטרור" בג'יבוטי אתיופיה, קניה ואוגנדה. כוחות צבאיים אמריקאים פועלים בשאל אזור חיץ בין שדות הנפט בצפון אפריקה וגינאה, המטרה היא להפוך את אפריקה למקור הנשפט השני בחשיבותו לארצות הברית. במקרה של מעשי הטבח ברואנדה העיתונות המניפולטיבית טענה כי זה עניין של יריבות בין שבטים. לא אחת הם הגדירו את מעשי הטבח כאוטים טובחים בטוסטים. זה שימש עלה תאנה הצדקת מעשי הטבח של הטוטסים בהוטים. הייתה זו תמיכה בג'נוסייד פשוט של תושבי רואנדה למטרות של שליטה אימפריאליסטית. כל זה לא היה קורה אילולי ההיסטוריה של הקולוניאליזם הגרמני, הבלגי והצרפתי שדאגו לסכסוכים אתניים, דתיים תרבותיים ולשוניים. אילולי התערבות "האו"ם למען שליטה אימפריאליסטית במסווה הומניטארי ואילולי ההתערבות של האימפריאליזם האמריקאי. האימפריאליסטים באפריקה כמו במזרח התיכון חילקו באופן מלאכותי ביניהם את היבשת. ב1996 הצבא ההוטי בתמיכת אוגנדה בורונדי ואריתריאה, כאשר מאחוריהם שליטי ארצות הברית פלשו לקונגו והדיחו את המשטר של ססה סקו על מנת להשתלט על אוצרות המינראלים העשירים שם. רואנדה לאחר הפלישה הפכה ליצאנית יהלומים. אין בה יהלום אחד, וכל היהלומים מקורם בביזה של קונגו. הקונפליקט הוא תוצאה של מאבק על מקורות, המלחמה הקרה והניצול האימפריאליסטי כיום. ההצגה של הקונפליקט כמוסלמים הרעים לעומת הנוצרים הטובים היא קשקוש. ב1980 , הממשלה המוסלמית הפונדמנטליסטית בסודן נתמכה על ידי ארצות הברית במיוחד בנשק, כנגד לוב ואתיופיה שהיו קשורות בברית המועצות. ההפיכה הצבאית של הפונדמנטליסטים המוסלמים שנתמכו על ידי המערב, ב1989, נחשבה אז על ידי הסי.איי.אי כנכס חשוב ל"חופש העולם". הייתה זו אותה מדיניות שתמכה במוג'אדין באפגניסטן כנגד ממשלה שמאלית. אין כאן "התנגשות בין תרבויות" המאבק הוא כנגד הדיכוי של הדרום המופלה. מלחמת האזרחים השנייה פרצה ב1983 לאחר שהתגלו אוצרות נפט עשירים במעלה הנילוס. זה הוליך את ממשלת חרטום להכריז על כל המדינה כמדינת דת מוסלמית. קונפליקט הדמים עודד על ידי חברות הנפט העשירות כחברת הנפט הקנדית טאליסמן וחברות נפט אחרות. המשטר של תורעבי בסודן הוא מעמדי. הוא משטר מדכא כנגד העובדים שנאסר עליהם להתארגן באיגודים מקצועיים. המרידה בדרום שהחלה באפריל 2003 כנגד ממשלת חרטום כוללת קבוצות מוסלמיות שגם הן סובלות מאפליה ממנה סובל כל הדרום. הצגת הקונפליקט כהתנגשות ביו תרבויות היא פרי תעמולה של פונדמנטליסטים נוצריים ותעמולה של שליטי מדינת ישראל ומשרתיה. אחד מהפעילים ביותר בנושא זה הוא צ'רלס ג'קוב נשיא פרויקט דוד, אשר עומד בראש מסע הסתה כנגד מרצים פרו פלסטינים באונ' קולומביה. המקור העיקרי לסבל לשל הסודנים , תת התזונה הנוראה, הוא האימפריאליזם עצמו החונק כל אפשרות של פיתוח ה "העולם השלישי". המדיניות של מלחמות על רקע אתני, תרבותי ולשוני היא מדיניות בה השתמשה בעבר בריטניה האימפריאליסטית ומאז מלחמת העולם השנייה ובמיוחד בתקופה הניאו שמרינת על ידי שליטי ארצות הברית. דרפור גובלת בצ'אד הנשלטת על ידי גנרל אדריס דבי, שעלה לשלטון בהפיכה צבאית שהדיחה את הנשיא האבר. הפיכה שנתמכה על ידי האימפריאליזם הצרפתי. צבא המורדים "הצבא של שחרור סודן", מבטא מחד את האפליה ארוכת השנים של שליטי הצפון את הדרום, אולם כדאי לזכור כי מנהיגו עבדאללה אבאקר היה אחד מקציניו של אדריס דבי. Chad. (Le Monde diplomatique, June 2004) רק העם הסודני עצמו אשר יש לו היסטוריה ארוכה של התנגדות לאימפריאליזם יכול לפתור את הסכסוך ולכונן מדינה שתבטיח התפתחות כלכלית ותרבותית שלווה לטובת תושביה. מדינה זו אינה יכולה להיות אלא מדינת פועלים החופשי משליטת האימפריאליזם ושליטים מקומיים מושחתים