האמת של ה-OC
זה לא שאני חדש כאן או משהו, שאני מציג את עצמי ואת הערצתי לסדרה, ובכל זאת - הגעתי למסקנה - שלא משנה כמה פרקים מטומטמים ומיותרים היו בעונה השנייה, ולא משנה כלום, ה-OC היא סדרת הדרמה, וכשאני אומר דרמה אני מתכוון דרמה נטו, הטובה ביותר שנוצרה עד כה. אני לא יודע אם גם בעונה השלישית, ובעזרת השם הבאות אחריה, הסדרה תמשיך להיות כל כך מצוינת, אבל אני כן יודע, שאני יכול לזכור את רוב הפרקים מ-2 העונות הראשונות, כאחד הדברים הטובים ביותר שקרו לי בחיים. ידיד שעכשיו נמצא בהקרנה של פרק סיום העונה של "אבודים" אמר לי אתמול שלראות את הפרק כבר לא יהיה עד כדי כך מרגש, כי הוא כבר יודע מה יש בצוהר. זה דיי הגיוני, כמובן. אבל היום גיליתי כמה שזה לא נכון. ממש עכשיו סיימתי לראות (שוב) את הפרק המסיים את העונה הראשונה של ה-OC. פרק מצוין, וכמובן הסוף שלו הופך את העונה הזאת למלכת הטלוויזיה לשנה שהייתה אז. וכן, ריאן עוזב עם ת'רזה, מריסה היא ה"נסיכה השבויה בארמון" (לדבריו של ג'וש שוורץ מלך היקום), סת' בורח, והכל כל כך אינטנסיבי ומוכרח. וכן, אני כבר יודע מה קורה בפרק אחרי זה, כשהעונה השנייה מתחילה. ריאן חוזר, סת' חוזר, העניינים קצת בבלאגן אבל בסופו של דבר הכל מגיע לנקודה הטובה שלו, לפחות עד שהכל ייהרס שוב. ובכל זאת, למרות שאת גורם המתח כבר אין לי, אני מרגיש שאני פשוט מוכרח כבר לראות את העונה השנייה. כאילו מעולם לא ראיתי אותה. אני פשוט מוכרח לדעת מה קורה בהמשך, לא משנה שאני כבר יודע מה קורה ב-20 הפרקים הבאים. וזה רק אומר כמה שהסדרה הזאת עשויה טוב, כמה שבכלל הסוף הזה עשה את כל העבודה והיה מעולה, וזה, בקיצור, אומר, שתודה אלוהים על שנתת לי יס
זה לא שאני חדש כאן או משהו, שאני מציג את עצמי ואת הערצתי לסדרה, ובכל זאת - הגעתי למסקנה - שלא משנה כמה פרקים מטומטמים ומיותרים היו בעונה השנייה, ולא משנה כלום, ה-OC היא סדרת הדרמה, וכשאני אומר דרמה אני מתכוון דרמה נטו, הטובה ביותר שנוצרה עד כה. אני לא יודע אם גם בעונה השלישית, ובעזרת השם הבאות אחריה, הסדרה תמשיך להיות כל כך מצוינת, אבל אני כן יודע, שאני יכול לזכור את רוב הפרקים מ-2 העונות הראשונות, כאחד הדברים הטובים ביותר שקרו לי בחיים. ידיד שעכשיו נמצא בהקרנה של פרק סיום העונה של "אבודים" אמר לי אתמול שלראות את הפרק כבר לא יהיה עד כדי כך מרגש, כי הוא כבר יודע מה יש בצוהר. זה דיי הגיוני, כמובן. אבל היום גיליתי כמה שזה לא נכון. ממש עכשיו סיימתי לראות (שוב) את הפרק המסיים את העונה הראשונה של ה-OC. פרק מצוין, וכמובן הסוף שלו הופך את העונה הזאת למלכת הטלוויזיה לשנה שהייתה אז. וכן, ריאן עוזב עם ת'רזה, מריסה היא ה"נסיכה השבויה בארמון" (לדבריו של ג'וש שוורץ מלך היקום), סת' בורח, והכל כל כך אינטנסיבי ומוכרח. וכן, אני כבר יודע מה קורה בפרק אחרי זה, כשהעונה השנייה מתחילה. ריאן חוזר, סת' חוזר, העניינים קצת בבלאגן אבל בסופו של דבר הכל מגיע לנקודה הטובה שלו, לפחות עד שהכל ייהרס שוב. ובכל זאת, למרות שאת גורם המתח כבר אין לי, אני מרגיש שאני פשוט מוכרח כבר לראות את העונה השנייה. כאילו מעולם לא ראיתי אותה. אני פשוט מוכרח לדעת מה קורה בהמשך, לא משנה שאני כבר יודע מה קורה ב-20 הפרקים הבאים. וזה רק אומר כמה שהסדרה הזאת עשויה טוב, כמה שבכלל הסוף הזה עשה את כל העבודה והיה מעולה, וזה, בקיצור, אומר, שתודה אלוהים על שנתת לי יס
