האנטישמיות ברומניה והיהודים שם

האנטישמיות ברומניה והיהודים שם

לא ידעתי על עומק האנטישמיות ברומניה, עד שקראתי עתה את ספרו של ש. אבני, "מסיפורי בית הכלא של אסיר ציון|", שכבר התייחסתי אליו. העומק של הספר נובע בגלל העובדה שהמחבר ישב, במשך שנים, בתא אחד עם רוצחי יהודים. הוא עלול היה להירצח כל רגע בעצמו. אחד מרוצחים אלה התגאה, למשל, שאנס יותר מ- 160 [מאה וששים] נערות יהודיות בנות 14 בערך. מדהים לקרוא שיחות עם הרוצחים. מדהים לקרוא עד כמה שורשית ופתולוגית היתה אנטישמיות זו, לא פעם של פרימיטיבים שבפרימיטיבים, אך גם של אחרים. והרי קטע מעניין[בעמ' 129]: " "נמאס עלי להרוג אנשים ונשים מסכנים, חסרי כל הגנה. זה לא היה לפי כבודי!" אמר פעם הגנרל לדוד, "ההשמדה ההמונית של היהודים, לא של אלה שניהלו את העניינים ושלטו בכל, אלא של כל בני-האדם המסכנים, חסרי האונים, היתה עורמה יהודית, להפיל אותנו בפח ההשמדה ההמונית, שממנה לא נוכל לצאת. רק מוח עקום כשל היהודים יכל לסבך את העניינים עד כדי כך", טען נאסטאסה " האם מוכרות לכם שיחות דומות עם רוצחים אחרים?
 
חשבון נפש מפתיע ומזעזע

של אותו אנטישמי, אני לא מכירה ציטוטים דומים, אבל זאת שאלה טובה עד כמה הפעילו העוסקים בהשמדת יהודים ביקורת עצמית, והיו מוכנים להודות לאחר מכן בחשבון נפש נוקב כי טעו (כאן הוא לא טען שהם שגו, אלא שוב הטיל האשמה ביהודים). תודה גרשון מימדי הזוועה הם מחרידים, אם לא נכתוב עליהם, הם יתפוגגו ויהיו - כלא היו.
 
למעלה