דימוקרטיה ישירה
New member
האנרכיזם ע:פ עקיבא אור
האנרכיזם נוסד בערך לפני 150 שנה . אין לו תיאוריה אחת אלא כמה גישות שונות. יש אנרכיזם אישי ויש אנרכיזם חברתי. הם נוגדים זה את זה למרות שיש להם כמה דברים משותפים. שניהם מתנגדים ל "מדינה" . העיקרון הבסיסי של האנרכיזם הוא התנגדות למדינה - לכל מדינה שהיא. האנרכיזם האישי מתייחס רק ליחיד, לא לחברה. הוא שולל כפיפות של היחיד לכל סמכות חיצונית. אין לו הצעה לניהול החברה כולה . תומכיו מתנגדים להחלטות רוב. רובם תומכים בקפיטליזם קיצוני, חסר כל הגבלות. האידיאולוגיה של האנרכיזם האישי היא - אנוכיות קיצונית. הכל כפוף ל"יחיד" . ה" יחיד " רשאי להתנהג לפי רצונו בלי להתחשב ב" יחידים " אחרים. האנרכיזם החברתי תומך בהקמת קומונות אנרכיסטיות בהן אין רכוש פרטי וכולם מסייעים לכולם. הוא שואף להקים חברה מאורגנת כפדרציה של קומונות. היחידה הבסיסית בחברה זו היא הקומונה האנרכיסטית. כלומר קבוצה קטנה יחסית לחברה כולה שחייה מאורגנים כיחידה עצמאית ונפרדת מהחברה. כל הקומונות משתפות פעולה בלי מוסד עליון. רבים (אך לא כל) מתומכי האנרכיזם החברתי מתנגדים לקבלת חחלטות ברוב קולות. הם מקבלים החלטות רק ב"קונסנזוס" (הסכמה כללית) כלומר, מתווכחים ומשנים את ההחלטה עד שכולם מסכימים לה ואין מיעוט שמתנגד. הדמוקרטיה הישירה מבוססת על החלטות רוב. בד"י אין פיצול של החברה ליחידות קטנות נפרדות ("קומונות") ועצמאיות שכל אחת מהן מחליטה בנפרד מהיחידות האחרות. בד"י היחידה הבסיסית היא החברה כולה, לא הקומונה, או כל קבוצה אחרת . בד"י יש "מדינה" (כלומר - חוקים המחייבים את החברה כולה, ומערכת לחוקק חוקים אלה (בה יכול כל אזרח להשתתף בכל רגע) ואירגונים שתפקידם לשמור על מימוש החוקים.) בד"י האדם הוא לא " יחיד " אלא " אזרח " כלומר שותף פעיל בעיצוב החברה בה הוא חי שזכותו - ולעתים חובתו - להציע כיצד תפתור החברה כולה בעיות שונות, להתווכח על ההצעות השונות, להצביע בעד/ונגד הצעות החלטה, ולפעול למימוש ההחלטה שקיבלה רוב. בד"י ישירה המיעוט כפוף לרוב ורוב מקומי כפוף לרוב כללי אך לשניהם יש זכויות המגינות עליהם מפני הפיכת הד"י ל"דיקטטורה של הרוב" . הארנכיזם רואה ב"יחיד" ישות עצמאית ללא קשר לחברה או להיסטוריה. הד"י רואה את היחיד כתוצר החברה ואת תודעתו כ"הולוגרמה" המיוצרת ע"י החברה בה הוא חי.. כל חברה מעצבת את ה" יחידים " שלה בדמותה. לפי גישת הד"י ה " יחיד " בשבט אינדיאני באמריקה לפני 200 שנה שונה לגמרי מה" יחיד " בניו-יורק כיום. לפי האנרכיזם ה " יחיד " הוא מהות עצמאית שלא נוצרת על ידי חברה. כלשהי. כל ההסבר הזה הוא שלי בלבד וסביר שיהיו אנרכיסטים שיתנגדו לו. זה בסדר מבחינתי אך עליהם לתת הסבר משלהם לשאלות הללו. אני מקווה שהסבר זה עונה על שאלתך. עקיבא אור
האנרכיזם נוסד בערך לפני 150 שנה . אין לו תיאוריה אחת אלא כמה גישות שונות. יש אנרכיזם אישי ויש אנרכיזם חברתי. הם נוגדים זה את זה למרות שיש להם כמה דברים משותפים. שניהם מתנגדים ל "מדינה" . העיקרון הבסיסי של האנרכיזם הוא התנגדות למדינה - לכל מדינה שהיא. האנרכיזם האישי מתייחס רק ליחיד, לא לחברה. הוא שולל כפיפות של היחיד לכל סמכות חיצונית. אין לו הצעה לניהול החברה כולה . תומכיו מתנגדים להחלטות רוב. רובם תומכים בקפיטליזם קיצוני, חסר כל הגבלות. האידיאולוגיה של האנרכיזם האישי היא - אנוכיות קיצונית. הכל כפוף ל"יחיד" . ה" יחיד " רשאי להתנהג לפי רצונו בלי להתחשב ב" יחידים " אחרים. האנרכיזם החברתי תומך בהקמת קומונות אנרכיסטיות בהן אין רכוש פרטי וכולם מסייעים לכולם. הוא שואף להקים חברה מאורגנת כפדרציה של קומונות. היחידה הבסיסית בחברה זו היא הקומונה האנרכיסטית. כלומר קבוצה קטנה יחסית לחברה כולה שחייה מאורגנים כיחידה עצמאית ונפרדת מהחברה. כל הקומונות משתפות פעולה בלי מוסד עליון. רבים (אך לא כל) מתומכי האנרכיזם החברתי מתנגדים לקבלת חחלטות ברוב קולות. הם מקבלים החלטות רק ב"קונסנזוס" (הסכמה כללית) כלומר, מתווכחים ומשנים את ההחלטה עד שכולם מסכימים לה ואין מיעוט שמתנגד. הדמוקרטיה הישירה מבוססת על החלטות רוב. בד"י אין פיצול של החברה ליחידות קטנות נפרדות ("קומונות") ועצמאיות שכל אחת מהן מחליטה בנפרד מהיחידות האחרות. בד"י היחידה הבסיסית היא החברה כולה, לא הקומונה, או כל קבוצה אחרת . בד"י יש "מדינה" (כלומר - חוקים המחייבים את החברה כולה, ומערכת לחוקק חוקים אלה (בה יכול כל אזרח להשתתף בכל רגע) ואירגונים שתפקידם לשמור על מימוש החוקים.) בד"י האדם הוא לא " יחיד " אלא " אזרח " כלומר שותף פעיל בעיצוב החברה בה הוא חי שזכותו - ולעתים חובתו - להציע כיצד תפתור החברה כולה בעיות שונות, להתווכח על ההצעות השונות, להצביע בעד/ונגד הצעות החלטה, ולפעול למימוש ההחלטה שקיבלה רוב. בד"י ישירה המיעוט כפוף לרוב ורוב מקומי כפוף לרוב כללי אך לשניהם יש זכויות המגינות עליהם מפני הפיכת הד"י ל"דיקטטורה של הרוב" . הארנכיזם רואה ב"יחיד" ישות עצמאית ללא קשר לחברה או להיסטוריה. הד"י רואה את היחיד כתוצר החברה ואת תודעתו כ"הולוגרמה" המיוצרת ע"י החברה בה הוא חי.. כל חברה מעצבת את ה" יחידים " שלה בדמותה. לפי גישת הד"י ה " יחיד " בשבט אינדיאני באמריקה לפני 200 שנה שונה לגמרי מה" יחיד " בניו-יורק כיום. לפי האנרכיזם ה " יחיד " הוא מהות עצמאית שלא נוצרת על ידי חברה. כלשהי. כל ההסבר הזה הוא שלי בלבד וסביר שיהיו אנרכיסטים שיתנגדו לו. זה בסדר מבחינתי אך עליהם לתת הסבר משלהם לשאלות הללו. אני מקווה שהסבר זה עונה על שאלתך. עקיבא אור