אישתאר וגאטו
אישתאר: החלק הראשון חשוב ביותר. פשוט חשבתי שאולי יהיו קוראים שיחשבו "אבל איך זה קשור לפורום". רק על החלק הראשון הייתי יכולה לכתוב מגילות. ואגב, זה לא רק גברים. לפני מספר חודשים קראתי, לא זוכרת איפה, מאמר של עיתונאית בריטית שכתבה שהדבר שהפתיע אותה ביותר היה השנאה והאלימות של נשים - שוטרות מג"ב וחיילות כלפי האוכלוסיה הכבושה. מקרה אחד שזכור לי במיוחד הוא תאור של שוטרת במחסום שפשוט התחננה לפני המפקדים שלה שגם לה יתנו להתעלל (פיזית: מכות, בעיטות וכו') בכמה מן העוברים, נענתה בחיוב, ביצעה וביקשה שיצלמו אותה תוך כדי. אח"כ השוויצה עם התמונות. גאטו: כבר שנים שפשוט לא מצליחה להבין: השקעת הון תועפות מצד המדינה ע"מ להכניס נשים להריון, ולא משנה מה הסיכונים, כפי שמתואר במאמר של קמיר. ולעומת זאת - ברגע שהילד נולד: זהו. אין למדינה שום חובה כלפיו. והיא מתארת זאת היטב "ואפילו גורעת משאבים מתהליך גידולם של אותם ילדים". ועוד פחות אני מבינה את הנשים שיודעות שלמדינה אין כל עניין להשקיע בהן ובילדיהן ברגע שהילד יוולד ובכל זאת יעברו מאה מדורי גהינום על-מנת להכנס להריון. אין לזה מקבילה או אפילו משהו דומה בשום מקום! והכי נחמד - "מדינת ישראל מעודדת את נשיה היהודיות...." ומה עם הלא יהודיות? זוכרת ראיון עם השחקנית אמה תומפסון בתוכנית HARD TALK. היא ילדה בת כתוצאה מהפרייה חוץ גופית. כעבור כמה שנים כשנסתה שוב להכנס להריון, היא עברה שני מחזורים של נסיונות הפרייה, והיה ברור שזהו. שלא עושים יותר משני נסיונות, ולא משנה עד כמה האשה משתוקקת לילד. התופעות האלה הן מפלצתיות לדעתי - רק תביאי ילדים. לא אכפת לנו מהבריאות שלך, לא אכפת לנו מהרווחה שלך, לא אכפת לנו מהילדים שלך ברגע שיוולדו. מצדנו תגוועו כולכם ברעב ובמחלות. רק תביאי אותם, גם אם תצטרכי למות בשביל זה. טוב, אולי הייתי יכולה לנסח את הנ"ל יותר טוב, אבל זה פשוט מחריד (ולא כאילו שלא ידעתי את זה קודם) ואין לי כוח ל"מחשבות ניסוח ועריכה".