האשה האחרת
לאחר ארוחת הערב אצל הקרובים לנו כעסתי עליה על התנהגותה והחלטתי שחוזרים הבייתה, היא כמובן כעסה, בכתה ומאוד התקוממה, ולאחר שבקשה ממני ברכב סליחה על התנהגותה טענה שגם אני צריכה לבקש ממנה סליחה, שאלתי על מה ? ״על זה שאנחנו הולכים הבייתה״ , עניתי שאני אמא שלה והתפקיד שלי ללמד אותה איך להתנהג ומכיוון שהתנהגה כמו שהתנהגה אנו הולכות ואינני צריכה להתנצל על זה. ופתאום ללא הזהרה היא טענה אבל את לא אמא שלי, שאלתי מה זאת אומרת הרי את איתי ואנחנו הולכות עכשיו לבית שלנו, וזה הגיע ... ״ אבל אם נולדתי בבטן של אשה אחרת אז אני צריכה לגור בבית שלה ״ לרגע הייתי בטוחה שלא שמעתי טוב . לא יכול להיות שזה מה שאמרה הרי היא בסך הכול בת 4. הרי היא התנוקת שלי. לא יכול להיות חשבתי שהיא מתעסקת כבר בזה. אם אמרה את המשפט כל כך ברור זה אומר שהיא מגלגלת את זה בראש לא מעט זמן. ביקשתי ממנה לחזור על מה שאמרה בטענה שלא הבנתי ( האמת שבאאמת לא האמנתי שזה מה ששמעתי) אך היא חזרה על אותו משפט כך שלא היה ספק למה שהתכוונה. אלוהים חשבתי לעצמי , למה ? למה היא צריכה ללכת עם השאלות מהסיג הזה כבר עכשיו, הרי מה שצריך להעסיק אותה בגיל הזה זה פיות, בלט , שמלות וברביות. ( דברים שהיא באמת מתעניינת ) מודה הרבה פעמים קראתי כאן דברים דומים לא בטוחה לגבי הגילאים של הילדים , אבל הייתה הרגשה שאצלי זה בטח יבוא בשלב הרבה יותר מאוחר, כי מעולם לא שאלה שאלות. אני זו שנצלתי הזדמנויות שונות כדי ״ לזרוק״ מידע וחוויות קטנות משם. אבל כשזה מגיע אליך , מהילד האישי שלך מהתינוק שלך , כן , כן היא עדיין התינוקת שלי הרי אפילו לא עברו 3 שנים שאנו יחד והזכרון מהמפגש הראשון כל כך טרי אצלי לפרטי פרטים. וכשזה מגיע אליך אתה אף פעם לא מוכן מספיק. חייבת להתוודות שהפורום מאוד עזר לי להתמודד עם התשובות אך לא עם הכאב , ועניתי שזה נכון שנולדה בבטן של אשה אחרת ובדרך כלל גם גרים בבית של אותה אשה , אבל האשה שילדה אותה לא יכלה לגדל אותה שאלת הלמה הגיעה מהר והיא כבר לא הפתיעה אותי . אני לא יודעת עניתי, וכל כך הצטערתי שאני אפילו לא יכולה לעצור בצד ולעבור לשבת לידה כדי לחבק אותה ,
לאחר ארוחת הערב אצל הקרובים לנו כעסתי עליה על התנהגותה והחלטתי שחוזרים הבייתה, היא כמובן כעסה, בכתה ומאוד התקוממה, ולאחר שבקשה ממני ברכב סליחה על התנהגותה טענה שגם אני צריכה לבקש ממנה סליחה, שאלתי על מה ? ״על זה שאנחנו הולכים הבייתה״ , עניתי שאני אמא שלה והתפקיד שלי ללמד אותה איך להתנהג ומכיוון שהתנהגה כמו שהתנהגה אנו הולכות ואינני צריכה להתנצל על זה. ופתאום ללא הזהרה היא טענה אבל את לא אמא שלי, שאלתי מה זאת אומרת הרי את איתי ואנחנו הולכות עכשיו לבית שלנו, וזה הגיע ... ״ אבל אם נולדתי בבטן של אשה אחרת אז אני צריכה לגור בבית שלה ״ לרגע הייתי בטוחה שלא שמעתי טוב . לא יכול להיות שזה מה שאמרה הרי היא בסך הכול בת 4. הרי היא התנוקת שלי. לא יכול להיות חשבתי שהיא מתעסקת כבר בזה. אם אמרה את המשפט כל כך ברור זה אומר שהיא מגלגלת את זה בראש לא מעט זמן. ביקשתי ממנה לחזור על מה שאמרה בטענה שלא הבנתי ( האמת שבאאמת לא האמנתי שזה מה ששמעתי) אך היא חזרה על אותו משפט כך שלא היה ספק למה שהתכוונה. אלוהים חשבתי לעצמי , למה ? למה היא צריכה ללכת עם השאלות מהסיג הזה כבר עכשיו, הרי מה שצריך להעסיק אותה בגיל הזה זה פיות, בלט , שמלות וברביות. ( דברים שהיא באמת מתעניינת ) מודה הרבה פעמים קראתי כאן דברים דומים לא בטוחה לגבי הגילאים של הילדים , אבל הייתה הרגשה שאצלי זה בטח יבוא בשלב הרבה יותר מאוחר, כי מעולם לא שאלה שאלות. אני זו שנצלתי הזדמנויות שונות כדי ״ לזרוק״ מידע וחוויות קטנות משם. אבל כשזה מגיע אליך , מהילד האישי שלך מהתינוק שלך , כן , כן היא עדיין התינוקת שלי הרי אפילו לא עברו 3 שנים שאנו יחד והזכרון מהמפגש הראשון כל כך טרי אצלי לפרטי פרטים. וכשזה מגיע אליך אתה אף פעם לא מוכן מספיק. חייבת להתוודות שהפורום מאוד עזר לי להתמודד עם התשובות אך לא עם הכאב , ועניתי שזה נכון שנולדה בבטן של אשה אחרת ובדרך כלל גם גרים בבית של אותה אשה , אבל האשה שילדה אותה לא יכלה לגדל אותה שאלת הלמה הגיעה מהר והיא כבר לא הפתיעה אותי . אני לא יודעת עניתי, וכל כך הצטערתי שאני אפילו לא יכולה לעצור בצד ולעבור לשבת לידה כדי לחבק אותה ,
