הבאתו של ההארווארד לארץ ע"י יצחקי../images/Emo160.gif
כתבה מרתקת זו התפרסמה בבטאון חיל האוויר יולי 84 מספר גיליון40 [141] הנה קטע מההכתבה שנקראת "כנפיים למוזיאון" ומספרת איך מצאו ואספו את חלק מן המטוסים למוזיאון חיל האוויר בחצרים. להלן הקטע : " את ההארווארד הביא לארץ טייס הריסוס , ישראל יצחקי בעקבות מידע שאספו, הגיעו ציידי המטוסים לצרפת שם אמור היה להימצא מטוס הארווארד ישן . הם מצאו באיזה מוסך נידח שני חלקי מטוס. הצרפתים הבטיחו ,שניתן להרכיב מהם הארווארד אבל לא הסכימו למכור אותו לישראלים . אנגלי אחד אוהד מושבע של חיל האוויר הישראלי קנה את המטוס בשמו,עבור המוזיאון. הוא גם הטיס את המטוס לאנגליה , לשיפוץ. המטוס הזה, שהיה מנוקב בכדורים שספג במלחמה באלג´ריה היה יכול אולי להגיע לאנגליה , אבל היעד הסופי שלו היה בכיוון אחר , ומורחק בהרבה כיצד מעבירים אות לישראל ? לאחר שהושלם השיפוץ הראשוני יצאו יצחקי ואפרים בר ארז לאנגליה , כדי להביא את המטוס. הם חיברו צינור גומי בין התא הקדמי לאחורי . זו הייתה מערכת הקשר הפנימית שלהם. בקושי רב הצליחו להניע את המטוס , אך הם המריאו ויצאו לדרך . כשהתחילו לטפס בגובה 7 מעל תעלת לאמנש נשמע לפתע קול פיצוץ אדיר . בר-ארז החל לצוות "הלך מנוע!" הוא החל לסובב את ההגאים אחרונית , יצחקי נלחם עמו על ההגאים . על זה אמר המשורר "שני טייסים אינם יכולים להטיס מטוס אחד". אל דאגה , המנוע לא הלך והם התגברו על הבעייה ,חצו את הלאמנש ונחתו בשדה תעופה קטן בצרפת. הטיסה הייתה רצופה תחנות ביניים, כשבכל אחת מהן נתקעו ונאלצו להשקיע שעות בכדי להניע את המטוס מחדש . בכל תחנה היו צריכים לשכנע את השלטונות שעל הקרקע לתת להם לעבור, למרות שלא היו מצויידים בניירות הדרושים . בעזרת סיגריות וכמה דולרים הצליחו לשכנע את האיטלקים. אחרי כמה תחנות באיטלייה טסו לעבר יוון , מעל לים. "הרבה ים מתחתנו " משחזר יצחקי את הטיסה "זה אומנם לא היה אוקינוס אבל גם שם היו כרישים קטנים ,משחרים לבשר טייסים הרפתקנים" . מאתונה טסו לרודוס ומשם לקפריסין . ישראל הייתה היעד הבא . "הקפדתי להודיע לבקרה בישראל שאנחנו יוצאים לדרך ,ועוד מעט נגיע , יצאנו באור אחרון נכנסו לחשיכה. מזג האוויר היה גרוע הודעתי שאנחנו נכנסים בטיסה ישירה ללוד. אבל למרות כל ההודעות , הוזנק לעברנו פאנטום. הוא חלף לנו מלמעלה ,למטה ולפני האף. ההארווארד היה כמו עלה נידף . בכל זאת לא עשינו במכנסיים המשכנו בדרך . בנתיים הקימו איתנו קשר והודיעו לנו שהמטוס בוער . זה היה , כנראה האגזוז. שלהבה אדירה יצאה ממנו והם נבהלו ... הודענו ששום דבר לא בוער... ניגשתי לנחיתה. הייתי מוכרח לנחות עם ראש בחוץ וחלון פתוח , כי היו נזילות שמן על החלון , שהקשו את הראות . היינו מותשים הטיסה ארכה שלושה ימים , כ-30 שעות טיסה ." מי שחשב שהחוויה הזאת הספיקה ליצחקי , טעה .כשנה לאחר מכן עמדה בפניו משימה חדשה , וקשה מהקודמת : להביא לארץ ,בטיסה, מטוס ראפיד מאנגליה . בקרוב הסיפור ... מקווה שנהנתם ניסן יזהר .
כתבה מרתקת זו התפרסמה בבטאון חיל האוויר יולי 84 מספר גיליון40 [141] הנה קטע מההכתבה שנקראת "כנפיים למוזיאון" ומספרת איך מצאו ואספו את חלק מן המטוסים למוזיאון חיל האוויר בחצרים. להלן הקטע : " את ההארווארד הביא לארץ טייס הריסוס , ישראל יצחקי בעקבות מידע שאספו, הגיעו ציידי המטוסים לצרפת שם אמור היה להימצא מטוס הארווארד ישן . הם מצאו באיזה מוסך נידח שני חלקי מטוס. הצרפתים הבטיחו ,שניתן להרכיב מהם הארווארד אבל לא הסכימו למכור אותו לישראלים . אנגלי אחד אוהד מושבע של חיל האוויר הישראלי קנה את המטוס בשמו,עבור המוזיאון. הוא גם הטיס את המטוס לאנגליה , לשיפוץ. המטוס הזה, שהיה מנוקב בכדורים שספג במלחמה באלג´ריה היה יכול אולי להגיע לאנגליה , אבל היעד הסופי שלו היה בכיוון אחר , ומורחק בהרבה כיצד מעבירים אות לישראל ? לאחר שהושלם השיפוץ הראשוני יצאו יצחקי ואפרים בר ארז לאנגליה , כדי להביא את המטוס. הם חיברו צינור גומי בין התא הקדמי לאחורי . זו הייתה מערכת הקשר הפנימית שלהם. בקושי רב הצליחו להניע את המטוס , אך הם המריאו ויצאו לדרך . כשהתחילו לטפס בגובה 7 מעל תעלת לאמנש נשמע לפתע קול פיצוץ אדיר . בר-ארז החל לצוות "הלך מנוע!" הוא החל לסובב את ההגאים אחרונית , יצחקי נלחם עמו על ההגאים . על זה אמר המשורר "שני טייסים אינם יכולים להטיס מטוס אחד". אל דאגה , המנוע לא הלך והם התגברו על הבעייה ,חצו את הלאמנש ונחתו בשדה תעופה קטן בצרפת. הטיסה הייתה רצופה תחנות ביניים, כשבכל אחת מהן נתקעו ונאלצו להשקיע שעות בכדי להניע את המטוס מחדש . בכל תחנה היו צריכים לשכנע את השלטונות שעל הקרקע לתת להם לעבור, למרות שלא היו מצויידים בניירות הדרושים . בעזרת סיגריות וכמה דולרים הצליחו לשכנע את האיטלקים. אחרי כמה תחנות באיטלייה טסו לעבר יוון , מעל לים. "הרבה ים מתחתנו " משחזר יצחקי את הטיסה "זה אומנם לא היה אוקינוס אבל גם שם היו כרישים קטנים ,משחרים לבשר טייסים הרפתקנים" . מאתונה טסו לרודוס ומשם לקפריסין . ישראל הייתה היעד הבא . "הקפדתי להודיע לבקרה בישראל שאנחנו יוצאים לדרך ,ועוד מעט נגיע , יצאנו באור אחרון נכנסו לחשיכה. מזג האוויר היה גרוע הודעתי שאנחנו נכנסים בטיסה ישירה ללוד. אבל למרות כל ההודעות , הוזנק לעברנו פאנטום. הוא חלף לנו מלמעלה ,למטה ולפני האף. ההארווארד היה כמו עלה נידף . בכל זאת לא עשינו במכנסיים המשכנו בדרך . בנתיים הקימו איתנו קשר והודיעו לנו שהמטוס בוער . זה היה , כנראה האגזוז. שלהבה אדירה יצאה ממנו והם נבהלו ... הודענו ששום דבר לא בוער... ניגשתי לנחיתה. הייתי מוכרח לנחות עם ראש בחוץ וחלון פתוח , כי היו נזילות שמן על החלון , שהקשו את הראות . היינו מותשים הטיסה ארכה שלושה ימים , כ-30 שעות טיסה ." מי שחשב שהחוויה הזאת הספיקה ליצחקי , טעה .כשנה לאחר מכן עמדה בפניו משימה חדשה , וקשה מהקודמת : להביא לארץ ,בטיסה, מטוס ראפיד מאנגליה . בקרוב הסיפור ... מקווה שנהנתם ניסן יזהר .
