הבדל בין להוסיף להדר לבין להחמיר ולגדור?

הבדל בין להוסיף להדר לבין להחמיר ולגדור?

ידוע שיש תריג מצוות. אסור, להוסיף או להחסיר. אך להדר זה נראה כמו להוסיף.

למשל פאות כתוב בהלכה, אסור לגלח, אלה להשאיר כחצי ס"מ שיהיה אפשר להחזיק בקצוות האצבעות. והחרדים מהדרים ומגדלים אותם. כלומר אני מבין שזה לא נקרא להוסיף וגם לא נקרא להחמיר ולא לגדור אלה נקרא להדר. כלומר גידול הפיאות עונה להגדרה להדר, ולא נקרא להוסיף ולהחמיר ולגדור.

ונטילת ידיים בנטלה לאחר התפנות מעיקר הדין שטיפת ידיים מספיקה, ומי שרוצה להחמיר, יכול ליטול את ידיו, והוא החמיר, לא נקרא להוסיף להדר או לגדור.

ועוף נחשב בשרי, זה נקרא לגדור, לא נקרא להוסיף ולהדר ולהחמיר.

כלמור נראים 4 אפשרויות עם הבדלים שנראים דקים. לגדור, להחמיר, להדר, ולהוסיף.

מה ההבדל המהותי ביניהם שלכאורה ארבעתם נראים כמו להוסיף? בלגדור אני מבין שמדובר לבמנוע ממישהו ליפול בעבירה, כמו שתקנו חז"ל שעוף בגלל מראית עין נחשב בשרי, ובשביל לא ליפול בעבירה של אכילת בשר, ואחרי זה, חס ושלום חלב. אז לכלול גם עוף ביניהם. שאלתי בשיעור בבית כנסת איך אפשר לטעות ביניהם, והתשובה היא שבשר עגל דומה לעוף, ולכן אפשר בקלות לטעות.

ושאלה בפני עצמה. אם מישהו מגדל תרנגולת והוא יודע חד משמעית שזה עוף, אז למה זה נכלל בגד איסור?


אז בגדול את עיניין הגדרים אני מבין שזה לטובת שמירה מפני, עבירה. כלומר לא נקרא להוסיף.

גם אני גודר לעצמי באם אני אוכל צ'יפס במקדונלדס, לא בכל מקום הוא בשרי, בחלק מהמקרים מטגנים אותו בשמן בשרי, ואינני יכול לדעת. לכן אני גודר את עצמי ומייחס אליו חשיבות כבשרי. אבל ברגע שאדע שהצ'יפס פרווה, אז כבר יהיה לי מותר לאכול מוצר חלבי. בינוגד לעוף שגם אם אדע שהוא עוף, הוא ימשיך להחשב בשרי. כלומר יש גידור אישי זמני שלי, שכל עוד אני בספק, אז הדין הוא בשרי, עד שאדע מה הוא באמת. אבל עם עוף הוא ישאר בשרי בכל מקרה.

אז ידוע בשביל מה טוב הגידור.

עכשיו לגבי הידור והחמרה, למה מהדרים ומחמירים, למה זה נועד. אם זה לא מונע עבירה, זה לא נקרא הוספה.? כאשר ידוע שלהוסיף אסור.

לסיכום השאלות.

עם פיאות שמגדלים מהדרים. האם אין כאן עניין על הוספה.?
ועם נטילת הידיים בנטלה אחרי התפנות, מחמירים כאן. אין כאן ענין של הוספה.?
ובעניין הגדרים, ברור שזה נועד לשמירה.

אז בשביל מה מהדרים ומחמירים.?

ובעניין הגדרים, למה עוף נחשב בשרי גם אם אין בו ספק של בשר. מאכל שהוא ספק בשרי הופך ללא בשרי ברגע שהספק הוסר?
 
תגובה

היות וישנם כמה מושגים שפרשת לא נכון ועל סמך זה שאלת הרבה שאלות (שמן הסתם לא במקום כלל), אני אסביר לך מה אומרים המושגים ואז אם עדיין יהיו שאלות תכתוב אותם בהתאם לפירושם האמיתי וזה נוכל להתייחס:

להחמיר- כשיש מחלוקת בפוסקים לפעמים ההלכה כהמקילים, ומי שרוצה רשאי להחמיר ולצאת ידי חובת כל הפוסקים דוג' משהו מותר בשבת אבל יש מפקפקים בהיתר, אם ארצה אחמיר כדעת האוסרים.

להדר- לעשות מצוה בהוד והדר, ביופי חיצוני וכשרות ללא כל פקפוק למשל מזוזה כתובה יפה, אתרוג יפה מאוד ואולי גם גדול, וכו' וכו'.

לגדור- מה שחז"ל אמרו להמנע ממנו כדי שלא נגיע לאיסור שכתוב בתורה, למשל בשר בהמה, אז חז"ל גזרו גם על העוף כי עשויים להתבלבל. הגדר והגזירה היא לכל עם ישראל לא רק לאלה שעלולים להתבלבל.

להוסיף- יש אומרים שלהוסיף אסור רק במצוות עשה למשל כתוב להניח תפילין עם 4 פרשיות אז להוסיף פרשה זה "בל תוסיף" , יש מצוה לנענע 4 מינים ומי שמוסיף מין אחד עבר איסור תורה וכן על זה הדרך במצוות עשה.

ויש אומרים ש"בל תוסיף" זה לחדש איסור חדש למשל לומר שבשר עוף וחלב אסור מהתורה זה "בל תוסיף" כי זה לא נכון, מהתורה מותר, חכמים הם אלה שגזרו, ברגע שלקחת דברי חכמים ואמרת שזה אסור מהתורה, הוספת איסור תורה וזה אסור.
 
לפי מה שהבנתי מהסברך

1. בעניין להחמיר, דברים שהם על פי ההלכה של הרבנים, שהם לא, מדאוריתא או דרבנן. דאוריתא זה הוראות התורה, ודרבנן הם חזל שגדרו גדרים.

אז בעניין ההלכה של הרבנים של הדורות שלנו יש חילוקי דיעות בהלכות, ולכן ורוצה לצאת לידי חובת כל הדיעות ראשי לעשות זאת ולהחמיר. אין כאן הוספה, אלה החמרה בלבד. לגבי הסעיף הזה נראה לי שהבנתי אותך נכון. תקן אותי א אני טועה.

2. בעניין להדר, אתרוג יפה, ברור שכאן לא מדובר הוספה, וגם מזוזה מהודרת, אותו דבר וכשרות וכל זה.

אבל אם פיאות מוסיפים אורך כשלהלכה נפסק, או אם זה מדאוריתא, אינני יודע ממי זה נפסק. יש אורך של חצי סנטימטר, אלה שמגדלים פיאות, לא מוסיפים אורך על מה שכבר מותר.?

3. בעניין הגדירה, אם יש מצבים שבהם לא מתבלבלים, למה במקרה הזה הגידור גם תופס, אם מקורו זה בעצם למנוע בלבול בתקופה ההיא.?

וידוע לי שאיסור עוף בחלב זה דרבנן.

ומה שאני עושה לגבי עצמי, שאני גודר את עצמי על צ'יפס ממקדונלדס לא לאכול אחר כך משהו חלבי, כי הצ'יפס עלול להיות בשרי. ככה שבמקרה הזה אני לא מוסיף אלה נזהר. וברגע שנודע לי שהצ'יפס בעצם פרווה אז אני יכול לאכול בלי לחשוש מוצר חלבי.

עכשיו בקשר לדרבנן מקור איסור עוף בחלב כפי שציינתי הוא בשביל לגדור נפילת איסור של בשר חס ושלום בחלב.

אז השאלה שלי למה האיסור נשאר גם היום בתוקף גם אם ידוע שמדובר בעוף?
 
תגובה

1.השתי שורות הראשונות שכתבת לא נכונות בכלל אין כזה דבר דאורייתא דרבנן ורבנים , אבל אני לא אאריך בזה כי לא על זה שאלת וזה לא הנושא.

2. להוסיף משהו אחר כמו מין 5 ל4 המינים זה הוספה, פה אתה לא מוסיף משהו אחר, ופה בכלל לא מדובר במצוות עשה שרק בה אסור להוסיף, פה מדובר במצות לא תעשו "לא תקיפו פאות ראשכם" המצוה היא שלא להשאיר שם מגולח ממש ועל זה לא שייך בכלל הוספה. [אולי אם אדם יגיד שהוא לא מגלח את כל הראש וירחיב את האיסור לכל הראש במקום רק הפאה אז הוא יעבור לדעת הרמבם כי התורה אסרה רק את הפאה והוא המציא איסור של כל הראש]

3. הגזירות עד סוף כתיבת הגמרא נשארות לתמיד עד שחכמים גדולים מאותם חכמים יבואו ויתירו אותם [ואין כאלה חכמים].
זו הסיבה שהם נשארות גם אם ידוע לנו למה גזרו וגם אם לא שייכת כל כך הגזירה לימינו.
בעניין בשר העוף היא כן שייכת לימינו כפי שענו לך בבית כנסת, לא כולם מבחינים ואם לא כולם מבחינים אי אפשר לומר "מי שמבחין לא גזרו עליו, ומי שלא מבחין גזרו עליו", כי כל אחד יחשוב או יגיד שהוא מבחין, ועוד אלף תקלות שיקרו כשהגזירה תחול על חלק מהאנשים רק.
 
אראה אם הבנתי נכון את הסברך

אתייחס רק לסעיף 2 ו3

2. כתוב לא תקיפו את פאת ראשכם, והככונה לא לגלח את הפיאות, ואורכם אמור להיות חצי ס"מ לפחות. כלומר אין קשר לאורך, ולכן האורך לא נחשב הוספה. כמו למשל אישה שלובשת שמלה או חצאית שהיא אמורה להגיע 10 ס"מ אחרי הברך, לפחות. אם היא מגיעה עד הרצפה, אין כאן הוספה. ואותו דבר בשרוולי הידיים, שהם אמורים לעבור את המרפק, ואם מגיעים לשורש כף היד, אין כאן הוספה.

אבל אם מישהו ממציא שצריך לכסות את גם את כפות הידיים, זאת הוספה. ולכן אסור לעשות את זה.

3. לפי הסברך שחכמים שתקנו גזירות, כיום אין חכמים בסדר גודל להתירן. ועם העוף עדיין רלוונטי העניין של אפשרות לטעות בין עוף לבשר.
 
תגובה

2.נכון אבל הדוגמא לא טובה כי לא כתוב בתורה לשים חולצה ואיזה אורך היא תהיה.

3.נכון
 
למעלה