הבהרה
על פי עדותו של הרח"ו על עצמו, הלה ניגש למלאכת הכתיבה בזמן בו הבית נחרב מזה אלף ות"ק וד' שנים. מני אז נעשו עריכות לכתביו על ידי המונים. העריכות החשובות נעשו עלידי ר' יעקב בירב השני , ר' אפרים פנעירי , ר' בנימין הלוי ור' אלישע גוושטלה, ר' עזרא מפאנו , ר' מנחם עזריה מפאנו , ר' נתן אוטולינגו, ר' אברהם הירירה , ר' אהרן ברכיה די מודינה , ר' נפתלי, ר' יעקב עמח, ר' מאיר פופרש... מעבר לאלו ישנן כמובן עריכותיו של ר' שמואל ויטל שסידרן בדמשק, וכן אלו של ר' נתן שפירא ור' משה ויטל. לאלו מותר להוסיף את עריכותיו של ר' אלישע חיים אשכנזי במרוקו, ואת היותר חשובים שיצאו תחת ידיהם של ר' שלום שרעבי ור' שלמה מולכו הי"ד.
אין זה סוד שתורת הסוד של כל הנ"ל לא נחלקת לגבי שורשי החכמה, אך בכל מה שנוגע לפרטים יש חילוקים לא מעטים ביניהם. עיקר ההכרעות בין הגרסות נסמכות על שיקולים פילולוגיים. מקובלני שמיום שזרח אור הרש"ש לא זזו מדבריו ימין או שמאל, ודבריו נכוחים למבין. השוואה של פירוש הרש"ש לפירושיהם של אחרים מראה שאותו עוקר הרים הפך בדברי האר"י והשיב הפרקים אלו על אלו, בעוד שאותם אחרים קוראים דברים כסדרם. אולי מי שבא בצל קורתו של בעל הסולם יוכל להסביר לי שני דברים:
כשהאר"י דן על ה"פ היוצאים ממ"ה, סתם ולא ביאר. אליבא דרש"ש מדובר על מ"ה דא"ק, הנקרא ז"א דא"ק, כך שהנוקבין [ב"ן] יוצאות מהמל' דא"ק [רחובות הנהר, דף ז עמוד א בהקדמה]. הרב אשלג הסביר אותו אתר כך שמדובר על ב"ן של ס"ג דא"ק ולא ממ"ה שבו. ברי שהבנה כזו יוצאת מקריאה של הדברים כסדרם, בלי לקחת בחשבון את השיקולים שהנחו את הרש"ש בביאור האתר הזה.
בנוסף, לבעל הסולם דרך חדשה בהסברת התעבות האורות לקווים דיושר ואין לי מושג על מה הוא נסמך. בדברי הרש"ש מובא בהדיא שמדובר על כך שהמאציל, לאחר שנסתיים עניין הקו הפך את סדר כל העולמות מעובי לאורך, וסדר העמידה נעשה רק לאחר התיקון, ולדידי הרב אשלג מדובר רק על תיקון דשית אלפי שני ודלא כדברי הרש"ש ["רחובות הנהר" דף ה' ע"ב וב"בית שער הכוונות" של הרב אשלג בסיפא].
שלישית, כיצד דברי בעל הסולם מתיישבים עם דברי הרש"ש בהקדמה לרחובות הנהר צה,ב: "ידוע כי ה' נקודות יצאו מעינים דא"ק מבחי' ב"ן וכולן יצאו שלימות כל אחת שלימה בכל חלקי הנקודה ההיא באופן שכל אחת ואחת כוללת ה' פרצופים עתיק וא"א ואו"א וזו"ן וסדר שבירת הכלים היה בכל נקודה ונקודה מהם דכל א' וא' מהם הג"ר עתיק וא"א ואו"א שבו נתקיימו וז"ת זו"ן שבו נשברו כמבואר כל זה באורך בע"ח ער ט' פ"ו ופ"ז ופ"ג משער י"ז" [?]
על פי עדותו של הרח"ו על עצמו, הלה ניגש למלאכת הכתיבה בזמן בו הבית נחרב מזה אלף ות"ק וד' שנים. מני אז נעשו עריכות לכתביו על ידי המונים. העריכות החשובות נעשו עלידי ר' יעקב בירב השני , ר' אפרים פנעירי , ר' בנימין הלוי ור' אלישע גוושטלה, ר' עזרא מפאנו , ר' מנחם עזריה מפאנו , ר' נתן אוטולינגו, ר' אברהם הירירה , ר' אהרן ברכיה די מודינה , ר' נפתלי, ר' יעקב עמח, ר' מאיר פופרש... מעבר לאלו ישנן כמובן עריכותיו של ר' שמואל ויטל שסידרן בדמשק, וכן אלו של ר' נתן שפירא ור' משה ויטל. לאלו מותר להוסיף את עריכותיו של ר' אלישע חיים אשכנזי במרוקו, ואת היותר חשובים שיצאו תחת ידיהם של ר' שלום שרעבי ור' שלמה מולכו הי"ד.
אין זה סוד שתורת הסוד של כל הנ"ל לא נחלקת לגבי שורשי החכמה, אך בכל מה שנוגע לפרטים יש חילוקים לא מעטים ביניהם. עיקר ההכרעות בין הגרסות נסמכות על שיקולים פילולוגיים. מקובלני שמיום שזרח אור הרש"ש לא זזו מדבריו ימין או שמאל, ודבריו נכוחים למבין. השוואה של פירוש הרש"ש לפירושיהם של אחרים מראה שאותו עוקר הרים הפך בדברי האר"י והשיב הפרקים אלו על אלו, בעוד שאותם אחרים קוראים דברים כסדרם. אולי מי שבא בצל קורתו של בעל הסולם יוכל להסביר לי שני דברים:
כשהאר"י דן על ה"פ היוצאים ממ"ה, סתם ולא ביאר. אליבא דרש"ש מדובר על מ"ה דא"ק, הנקרא ז"א דא"ק, כך שהנוקבין [ב"ן] יוצאות מהמל' דא"ק [רחובות הנהר, דף ז עמוד א בהקדמה]. הרב אשלג הסביר אותו אתר כך שמדובר על ב"ן של ס"ג דא"ק ולא ממ"ה שבו. ברי שהבנה כזו יוצאת מקריאה של הדברים כסדרם, בלי לקחת בחשבון את השיקולים שהנחו את הרש"ש בביאור האתר הזה.
בנוסף, לבעל הסולם דרך חדשה בהסברת התעבות האורות לקווים דיושר ואין לי מושג על מה הוא נסמך. בדברי הרש"ש מובא בהדיא שמדובר על כך שהמאציל, לאחר שנסתיים עניין הקו הפך את סדר כל העולמות מעובי לאורך, וסדר העמידה נעשה רק לאחר התיקון, ולדידי הרב אשלג מדובר רק על תיקון דשית אלפי שני ודלא כדברי הרש"ש ["רחובות הנהר" דף ה' ע"ב וב"בית שער הכוונות" של הרב אשלג בסיפא].
שלישית, כיצד דברי בעל הסולם מתיישבים עם דברי הרש"ש בהקדמה לרחובות הנהר צה,ב: "ידוע כי ה' נקודות יצאו מעינים דא"ק מבחי' ב"ן וכולן יצאו שלימות כל אחת שלימה בכל חלקי הנקודה ההיא באופן שכל אחת ואחת כוללת ה' פרצופים עתיק וא"א ואו"א וזו"ן וסדר שבירת הכלים היה בכל נקודה ונקודה מהם דכל א' וא' מהם הג"ר עתיק וא"א ואו"א שבו נתקיימו וז"ת זו"ן שבו נשברו כמבואר כל זה באורך בע"ח ער ט' פ"ו ופ"ז ופ"ג משער י"ז" [?]
