הבהרה!

[יהורמי]

הבהרה!

מכיוון שכבר מספר אנשים אמרו לי שאני לא כותב מספיק בפורום, החלטתי לצאת בפניה נרגשת לכלל החברים בפורום ולהבהיר משהו... בכל בוקר כשאני קם אני מתעדכן בהודעותיכם, איני כותב או מגיב מפאת חוסר זמן בבוקר ועייפות מישיבה מרובה מול מחשב בערב. מי שמתכתב איתי במסנג'ר יכול להעיד שאחרי כ- 10 דקות זמן התגובה שלי מתארך ולאחר כ- 20 דקות אני פורש לדרכי (מי שיראה אותי יבחין בסימנים של כמה מקשים שהטביעו את צורתם על פניי בעודי נרדם על המקלדת, בד"כ אפשר לראות את כפתור הרווח וכמה אותיות

). לאחרונה אני גם מבלה פחות מול המחשב ויותר עם הגיטרה (אני יודע לנגן שיר של ג'וני קאש!!! ואת הפתיחה של "דברים של רציתי לומר" ושל "חלון לים התיכון") וכשאני לא עם הגיטרה אז אני מתאמן (כן, החלטתי שאני צריך לחזור לגזרה שבה התחלתי את שירותי הצבאי ולשם כך עלי לרדת מעט במשקל, אז באוכל קיצצתי ואני משתדל להתאמן לפי התוכנית הישנה שלי כל יום, ואל תשאלו מה היא

). עוד סיבה שבגללה אני נעדר - אני יושב וחושב על (שירן, את בטוח יודעת

). וזו ההבהרה, והנה סיפור לקראת סיום, כתבתי אותו מזמן והוא נקרא "סיפור ללא סיפור" תהנו

סיפור ללא סיפור עוד סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב ועוד...טאק..החוד נשבר זו העבודה היום במשרד, לחדד עפרון שוב ושוב עד שהוא נגמר ואז לקחת חדש. זה יותר טוב ממה שהיה לעשות אתמול –לספור את כתמי הרטיבות על התקרה ולהעלות תאוריות מעניינות לגבי יעודם של הדרדסים ביקום הגדול שלנו. סוף השבוע מגיע ועמו כל התוכניות שתכננתי השבוע – לקלל את כל העולם ואחותו בפעם המי-יודע-כמה, להכין איזה "מנה חמה". שוב לפשל בהכנה שלה, לאכול חצי תוך כדי שכנוע עצמי שזה כן טעים ואז להעיף אותה לפח בשאט נפש. אז מה בכל זאת עושים כדי שסוף השבוע לא ייראה ככה? אלוהים יודע. בינתיים עוזר הדמיון. בימי חמישי אני לא ממהר לאוטובוסים. אני יורד בתחנה המרכזית והולך הביתה ברגל. ההליכה אורכת כשעה. כשאני הולך הרבה בד"כ מתחיל הדמיון שלי לעבוד ואז אף פעם לא משעמם לי. זה נחמד שאפשר להפוך הליכה משעממת הביתה לסיפור בלשי או למלחמה בפשע. אכול סרטים? אכן כן ועוד גאה בזה מאוד! אז על מה בעצם אני כותב פה? על יום עבודה במשרד? עשיתי את זה כבר. על החיים? זו הייתה סדרה חביבה, לימדה אותי ביולוגיה יותר טוב מבבי"ס על משמעות הקיום? זו העבודה של צחי... אולי כדאי לכתוב על מצב החסה בשטחים? על שניר שמגדל חמוצים? ליאור שחולם על פטריות? שירן שחולמת על שחרור? צחי שחולם על כיסאות אדומים גדולים? דניאל שלא חולם כי הוא לא ישן? אביב שחולם על ימים נטולי חיילי רמת"ג? על נתי שאין לי מושג באיזה כיוון הוא חולם? לא נראה לי... ובכל זאת? אולי משהו? הרי התחלתי אז צריך שייצא מזה משהו... אולי איזה ספר זכרונות? או ספר הציטטות הגדול של ע.רמ"ד תומכ"ל חח"מ סג"מ שירן מנור (חבל שאין עוד כמה ראשי תיבות באמצע...)? אולי איזה יומן אישי שבו אכתוב את כל אשר על ליבי? (אבל אני לא חושב שאפשר להכניס לפה צלילים של סרטים מצויירים) רק 11 בבוקר בעוד אחד מימי החמישי הארוכים שמקדימים את סופי השבוע ה"מהנים" שלי. עוד מעט ארוחת צהריים, נקיון והביתה... מעניין את מי אני הולך לפגוש היום בדרך הביתה... אולי את "המלאך" שיעזור לי לבצע מעקב אחרי חפצים חשודים בשיחים? את ג'רי שבורח מטום? אולי את דרדסבא שבורח מגרגמל? אבל הכי אני רוצה לפגוש את... לא, אני לא הולך לכתוב את זה פה מטעמי ביטחון אישי  הדף תכף נגמר ועוד לא כתבתי משהו ממשי... אבל בכ"ז הדף מלא במשהו אז החלטתי שזה יהיה סיפור ללא סיפור. סיפור נטול כל קשר למושגי הספרות. אז לכל מי שקורא את זה – תהנה ושיהיה לך סוף שבוע נעים!  איתמר א.