הבהרות!

[שלישית הזוג הבודד]

הבהרות!

קראתי את התגובות של האנשים פה. ופשוט נידהמתי מהחוסר יכולת להקשיב. מהחוסר בהבנה בסיסית בהבנת הניקרא והנישמע. אמרתי שמבחינת משפחת שליט הם עושים את הדבר הנכון מבחינתם. הם מוכנים להחזיר לחמאס את ירושלים. ראש הממשלה. המטכ``ל. ואת הכור בדימונה. אך טובת המדינה היא הפוכה! מעניין מדוע ראש השב``כ. ראש המוסד. והרמטכ``ל מיתנגדים נחרצות לשיחרור. יש פה מישהו שמבין יותר טוב מהם?? גאולה כהן אמרה שאם הבן שלה היה שבוי. היא היתה הופכת עולמות בשביל לשחרר אותו. אבל במבט מנהיגותי היא היתה מקווה שהמדינה לא תיקח אותה בחשבון. אם מישהו מבני משפחתי היה שבוי. הייתי נוהג כמו מישפחת שליט. אבל בשם אלוהים. ממתי מנהיגים מדינה על פי רגש אימהי? באמת שהיגזמתם. ולכל אלו שחירפו וגידפו. ידוע הכלל שהרמת קול. קללות וכו`. הם תגובה ידועה של מפסידנים בויכוח רעיוני ושיכלי. אז פשוט הבאתם לי ראיות ברורות למה שכתבתי. בהצלחה לכולם! ובתקוה למנהיגות של הממשלה. שתחזיר את החייל הביתה עם ראש מורם. בלי לתת פרסים לצד השני..

 

[shy-1]

לא מדוייק. כי אם הויכוח היה בין משפחת שליט

לבין 7 מליון אזרחי המדינה, בין האחריות לחייל אחד מול רבבות אחרים, הייתי אומר שהתשובה היא ברורה, רק שכאן יש יותר מכך: גלעד שליט הוא חייל ישראלי שנפל בשבי, ואם ידעו חיילינו, שהמדינה עושה חושבים כמה שנים, לפני שמשחררת אותם, יתכן והדבר יפגע בנכונותם. יש עניין(שכמעט כבר נשכח), שיהודים ערבים זה לזה, ואם חייל יהודי בשבי, אינו יכול לסמוך על היהודים שישחררוהו, אפשר לשכוח מהרבה אמיתות עמנו. אז נכון שהמחליט חייב להחליט לפי טובת הכלל על פני טובת הפרט, אך יש ויהיו השלכות, להחלטתו זו. ולכן, אישית לא אבוא בטענות לביבי, ולא משנה מה יחליט לבסוף, כי מדובר בהחלטה הכמעט קשה מכולן(זו אחת הסיבות שבנו משרת עם מאבטח!).

 

[כחלחל]

מדוייק ועוד איך

יפה טען שלישית הזוג הבודד, וגם הבהיר את עצמו בנימוס ובכבוד. ולדבריך שי1, ראה בדבריו של "שלישיית" את ההבחנה בין פועלה של משפחת שליט (נניח אותם בצד כרגע) לבין מה שעל הממשלה והמדינה לעשות. וכמה שזה כואב ולא נעים להודות, בהתנהגותה של ממשלה בעת משבר אין מקום לרגש אימהי ואבהי. ובטח ובטח לא עד כדי העדפת טובת הפרט על טובת המדינה.

 

[shy-1]

יש לך בעיה בהבנת הנקרא? לא נורא בפעם הבאה../images/Emo13.gif

 

[תום בן חיים]

טעות ! הרמטכ"ל בעד שחרור פלשתינים כדי להחזיר

טעות ! הרמטכ"ל כבר הבהיר (למשל: בגלי-צה"ל בשבוע שעבר) שהוא מבין שכדי להחזיר את גלעד שליט הביתה אין מנוס אלא לשחרר אסירים פלשתינים, והוא ומצדד בכך. "אחר-כך נדע איך לטפל בהם" הוא אמר, וכמוהו, שבועיים קודם לכן, אלוף פיקוד המרכז. נכון הוא שראש ה'מוסד' מאיר דגן (שמי שמכיר את השקפת-עולמו הפוליטית לא מופתע מעמדתו בענין גלעד שליט), וגם ראש-השב"כ דיסקין מתנגדים. טיעונו של ראש השב"כ: במאבק בין החמאס לפתח על השליטה ביהודה ובשומרון, תגבור פעילי החמאס בחברון, בית-לחם, רמאללה, שכם וג'נין באסירים משוחררים מהכלא הישראלי תכריע את הכף ותיצור ב'גדה' מצב דומה למצב שהתפתח ב'רצועה': השתלטות החמאס על השטח ועל האנשים. את זה רוצה דיסקין למנוע, ולכן הוא מתעקש על הגלייתם של המשוחררים מהחמאס, ואי מתן רשות להם לחזור לבתיהם ב'גדה'. זה אחד הצירים המרכזיים לקושי להגיע להחלטה שתחזיר את גלעד הביתה, ולכן 'מושכים זמן'. בין היתר, משום שנתניהו, שכבר קרוב להחלטה לאפשר שחרורו הפלשתינים הכלואים אצלנו, מחכה לסוף כהונתו של דיסקין כראש השב,כ במאי 2010, והחלפתו בראש-שב"כ נוח יותר לעיסקת החילופין.

 

[רציני אם כי]

נראה לי אתה עובד בשירות חמאס

שלישיית הזוג הבודד אתה ראשית מנפח אף אחד לא דרש את הכור האטומי אף אחד לא רצה לפרק את המדינה ביקשו אסירים שבעופרת יצוקה אחת אפשר להיפטר מכולם כפול 100 אתה מדבר עם אטימות זועקת עם האסירים או בלי לחמאס יהיה אותם יכולות אין אפשרות לשחרר בלי שהוא יפגע אין ברירה לדעתי זה לא השפלה אלא כבוד שאצלנו חייל אחד שווה יותר מכל הרוצחים שלהם.

 

[קמנצינד]

מה שאמרת- לא נכון.

ראש השב"כ והרמטכ"ל דוקא אמרו שאפשר להתמודד עם המחבלים שהחמאס דורש. כמו שאמרת - "יש פה מישהו שמבין יותר טוב מהם?" לא מדובר פה ב'רגש אימהי'. מדובר בערכים. עד כמה אכפת לנו מחייל צה"ל יחיד.

 

[prince779]

אלוהים, מתי החיילים שלנו ניהו כאלה נמושות?

חבורת פחדנים, אוסף מחוק של רכיכות, אני לא מבין איך אפשר לעמוד דום במסדר כשאין לך עמוד שדרה? מתי התחלנו לחשוב שכדי להציל חיילים צריך לסכן אזרחים, מתי שכחנו שצבא זה לא חברת ביטוח, מתי שכחנו שגיוס לצבא כרוך בסיכונים, שכשאתה מתגייס אתה נאלץ לקחת על עצמך סיכון שתהרג, וכן סיכון קטן שיתכן ותחטף, ושהמדינה הזו לא תפגע באינטרסים הבטחוניים שלה כדי לשחרר אותך? מתי החיילים שלנו שכחו שתפקידם להגן על האזרים, מתי זה התהפך? מתי הגישה התבוסתנית הזו של "כאן זה צבא חובה לכן המדינה מחויבת לדאוג לחיילה ואם זה אומר להקריב מאות אזרחים כדי להציל חייל בודד אז כך יהיה, מה לעשות, זה צבא חובה" חדרה לתוכנו? מתי התחלנו להתנהג כאילו יש איזה חוזה בין המדינה לחיילים שתמיד יהיה אפשר לשחרר אותם, מי נתן הבטחה כזו לאיזה חייל? אין שום הבטחה. אין שום חוזה. אין כאן חברת ביטוח. אל החיילים שהמוטיבציה שלהם תיפגע בעקבות פרשת שליט אפנה במילותיו של אהוד ברק: תפסיקו להתבכיין כבר, חבורת נמושות, תפסיקו לחשוב שאתם מרכז היקום ותתחילו להגן על המדינה שלכם. * לא יודע אם יש צורך אבל אציין בכל זאת, שהכותב היה מפקד קרבי בסדיר ולוחם פעיל במילואים בהווה.