תבונה ורגישות12
New member
הבועה שלי...
לעיתים אני מחפשת את אהבה בעולם ושוכחת שיש כל כך הרבה רועה אני נאבקת במשהו שאולי לא כך כל חשוב. מנסה ולא מצליחה להבין את המסע אחר עושר וכל יעודיי כאן הוא ליבי האושר הייחידי ולא מאבדת תקווה לאהבה אמיתית וחזקה דו צדדית וכנה ואולי אני חייה לי בבועה באשליה כי אהבה זה משהו שאנו נאחזים בו בכדיי לא לראות את השיגרה את העולם את הזוועה , השנאה את הכעס התועבה ואולי אני בעצם רוצה להיות בתוך הבועה של אהבה ניצחית של אהבה אמיתית וממה אני בעצם מאוכזבת מהעולם? והאנושות ? שכל שהיא יודעת ומכירה זה הרס עצמי,מלחמות שוליות על מקומות קדושים , על אדמות ששפכו דמים . על מה אני כועסת על שבני האדם כפי שהם?על חוסר צדק על האדישות האכזריות,על עיוורונם של אנשים ותעוותם לכסף ,לכוח ,למרדנות אנשים בדרכם להצלחה דורכים על רבים אני לא שופטת רק לא מבינה.. אני כואבת למראות הזוועה של ילדים המנוצלים מינית בכל יום לאלימות של בני האדם אחד כלפי השני,והכאב שניגרם מידי יום ולא אלוהים אשם אלה בני האדם אמרה לי פעם אישה שפגשתי בחיי"תדרכי על כל מי שיעמוד בדרכך"... והיא דרכה על רבים בדרכה והאים היא מאושרת ?? אינני חושבת ושוב אני חוזרת לבועה וצמאה לאהבה לגעת לחבק לנשק ,לתשוקה לעוצמה לאישה שתהיי איתי ורק לי יהיה שייך ליבה כל כולו לא רוצה עוד רסיסים של חיבה רוצה עוצמה הדדית ואים לא אז לא רוצה דבר למרות האנשים הקרים וחסרי הלב שיש בעולם אני עדיין מאמינה באהבה בכל ליבי עדיין מאמינה שאהבה לוקחת אותך למקומות אחריםנעימים יפים ולעיתים גם למקומות כואבים אבל רגע אחד של אהבה מעלים עשרות רגעים קשים אוהבת את התחושה ומפחדת ממנה גם כן אבל אני לא בורחת ממנה כי אהבה לא מוצאים הרבה בחיים למרות שליבי זכה להמון אהבה וחיזורים רק שתיי נשים הצליחו במשימה הלא פשוטה ואין לי ספק שתגיע השלישית ואחרונה ותחזיר אותי לתוך הבועה.
לעיתים אני מחפשת את אהבה בעולם ושוכחת שיש כל כך הרבה רועה אני נאבקת במשהו שאולי לא כך כל חשוב. מנסה ולא מצליחה להבין את המסע אחר עושר וכל יעודיי כאן הוא ליבי האושר הייחידי ולא מאבדת תקווה לאהבה אמיתית וחזקה דו צדדית וכנה ואולי אני חייה לי בבועה באשליה כי אהבה זה משהו שאנו נאחזים בו בכדיי לא לראות את השיגרה את העולם את הזוועה , השנאה את הכעס התועבה ואולי אני בעצם רוצה להיות בתוך הבועה של אהבה ניצחית של אהבה אמיתית וממה אני בעצם מאוכזבת מהעולם? והאנושות ? שכל שהיא יודעת ומכירה זה הרס עצמי,מלחמות שוליות על מקומות קדושים , על אדמות ששפכו דמים . על מה אני כועסת על שבני האדם כפי שהם?על חוסר צדק על האדישות האכזריות,על עיוורונם של אנשים ותעוותם לכסף ,לכוח ,למרדנות אנשים בדרכם להצלחה דורכים על רבים אני לא שופטת רק לא מבינה.. אני כואבת למראות הזוועה של ילדים המנוצלים מינית בכל יום לאלימות של בני האדם אחד כלפי השני,והכאב שניגרם מידי יום ולא אלוהים אשם אלה בני האדם אמרה לי פעם אישה שפגשתי בחיי"תדרכי על כל מי שיעמוד בדרכך"... והיא דרכה על רבים בדרכה והאים היא מאושרת ?? אינני חושבת ושוב אני חוזרת לבועה וצמאה לאהבה לגעת לחבק לנשק ,לתשוקה לעוצמה לאישה שתהיי איתי ורק לי יהיה שייך ליבה כל כולו לא רוצה עוד רסיסים של חיבה רוצה עוצמה הדדית ואים לא אז לא רוצה דבר למרות האנשים הקרים וחסרי הלב שיש בעולם אני עדיין מאמינה באהבה בכל ליבי עדיין מאמינה שאהבה לוקחת אותך למקומות אחריםנעימים יפים ולעיתים גם למקומות כואבים אבל רגע אחד של אהבה מעלים עשרות רגעים קשים אוהבת את התחושה ומפחדת ממנה גם כן אבל אני לא בורחת ממנה כי אהבה לא מוצאים הרבה בחיים למרות שליבי זכה להמון אהבה וחיזורים רק שתיי נשים הצליחו במשימה הלא פשוטה ואין לי ספק שתגיע השלישית ואחרונה ותחזיר אותי לתוך הבועה.
