הבועה

[המנותק1]

הבועה

פתאום סתם כך הופיעה, כן היא הבועה
מי אותך ביקש, ולמה דווקא על פתח דלתי הרוע נוקש?
כלוב דמיוני ובלתי נראה
הוא בכלל בסדר, אתה לא רואה?
הכל בידיו, הוא פשוט עצלן
מה קרה לו לביישן?

אברי גוף נעלמים ובדידות סוגרת מבפנים
לאן נעלם? והרי הנה עומד הוא כאן
ואולי הבועה אינה כשהייתה
מכלוב נורא לחומה מגנה?
והאם אותה יוכל להסיר?
או אולי שלו היא כסורג לאסיר?

ואיך עליה לבריות יסביר כשבעצמו אותה אינו מכיר?
ממרבצי גיהינום אליו נשלחה, לרמוס בנפשו כל חלקה טובה
ואכן צלחה היא במבצעה הנורא
כבשה כמעט כל נים שרצתה

הפסיד בכל קרב שניטש מולה
אך סירב להפסיד הוא במלחמה כולה
זכר את עצמו בלי הבועה
איך חי את חייו בלא מחיצה
נראתה לו זו כחוויה מתוקה
לשם רצה לשוב הוא בלא המתנה
לשם כמהה נפשו, כן נפשו הצלוקה

אך הימים כבר חלפו וגווני השיער השתנו
שעונו נעצר מלכת ומסביבו כולם המשיכו בדרכם ללכת
עומד תלוי בין עולם הבועה לעולם הקידמה
משתאה הוא מולם אצני העולם
איך ישיגם בעודו קשור לכאן?
ואולי יבין הוא שאת המרוץ כבר הפסיד
ואולי את אושרו ימצא דווקא מסביב?

כן היא עוד כאן הבועה הרעה
סוררת וקשה כביום היוולדה
אך הוא כבר מורגל לנוכחותה המרה
ואין היא שולטת כבקדמת דנא
ימשיך לחפש הוא עד קץ הזמנים
האם ימצא לבסוף הוא את סיכת הסתרים?

המנותק

 

[עייפה רוצה לישון]

היי

שומעת את הכעס את העצב והכאב שהביאה איתה הבועה ..
ואולי רק אולי
אם ישנה את המבט והגישה
ולא יחשוב עוד
להשיג
את אצני העולם
רק אז ולא ממקום של תבוסה
יבין
שגם הוא אצן
אצן אחר שונה
מיוחד
שרץ בתוך הבועה כדי להשיג את אצני העולם
וכש.. יעצור ויתבוננן
יזכה לראות את הסביון והרקפת
את השמש שחודרת בקרנייה העליזות
את ריצודיי האור על הבועה
וינוח ויחשב צעדיו
ויצא אל האור
ויחזור גם לנוח בצל הבועה
ששומרת ומגינה ומכילה ...
מפני אצני העולם

 

[המנותק1]

מקסים

מסר יפה, תודה לך.
מתחילה לחלחל אליי התובנה שאולי אני גם אצן, רק מסוג אחר, ואולי זה לא רע.

 

[עייפה רוצה לישון]

ברור שאתה אצן

אצן מיוחד ...תיראה את הכתיבה שלך כמה היא מיוחדת
כמה רגש אתה מביא איתך
בטוחה שיש בך עוד מלא תכונות ויכולות שהם מיוחדות לך
תחלום ובגדול רק תזכור הצעדים לעבר החלום הם קטנים קטנים וכל צעד הוא מטרה בפני עצמה
בדרך אל תישכח להנות מהדרך ומהעשייה ...בהצלחה אני מאמינה בך

 

[המנותק1]

המון תדוה

זה באמת נוגע ללב

 

[המנותק1]

תדוה=תודה חח

 

[ליצי 16]

אני לא חושבת

שאתה צריך לתקוע בה סיכה. לאט לאט אתה תסיר את המחיצה.
אתה כותב נהדר. העניין הוא שאתה מחובר - לא מחובר לעצמך כשאתה כותב על עצמך בגוף שלישי. העניין הוא שאתה לא צריך להיות מנותק גם מעצמך.
תשחרר את המחיצה מתוך הכרת-תודה, לא מתוך כעס, כי היא שרתה אותך, והיו ימים שלא היה לך אף אחד מלבדה.
היא שרתה צורך שלך להגן על עצמך מפני התנהגויות שפגעו בך, לכן אתה לא יכול לכעוס עליה היום.
אתה מסיר את המחיצה עם מחויבות לעצמך. תרגיש בטוח שאתה מספיק כמו שאתה.

 

[המנותק1]

שוב תודה ליצי

אולי באמת צריך לשנות את הגישה, אך עדיין לא גיליתי מפני מה עלי גוננה.
הלוואי שתמיד ארגיש בטוח שאני מספיק כמו שאני.

 

[ליצי 16]

המנותק, המפתח הוא

נפשך הצלוקה.
הבועה או המחיצה יכולות להיות גם המסכה או המסכות שעטית על עצמך, ועכשיו הגיע הזמן לקלף את השכבות.
להסיר את השכבות זה קודם כל להגיע לנפשך, להרגיש את כל הרגשות שלך ולהזדהות איתם, וכך לרפא אותם.
אל תתכחש לעצמך, כשתעריך את עצמך, הפצע יירפא.
אל תשים על הפצע שלך תחבושת או משחה זמנית, תרגיש אותו ותרפאי אותו כי זה הפצע שלך. זה הכאב שלך.
יש זמן שזה כבר לא קל ללכת עם מסכה. או בתוך בועה. או עם מחיצה. בלעדיהם אתה תהיה יותר חי.
כשתהיה הסנגור של עצמך, לא חס וחלילה התובע, התובע ימצא את עצמו מחוץ למגרש, ואתה תרגיש שאתה מספיק כמו שאתה.
אני אומרת לך שאתה מספיק כמו שאתה, ויש לי על מה להתבסס.

אתה הוא המסלול שלך.
המסלול שלך הוא אתה.
מה שלא תעשה, זה בסדר.
השחרור זו המתנה הכי גדולה שאתה יכול לתת לעצמך. זה נותן לך המון שלווה. אתה לא יושב לעצמך על הווריד.

 

[המנותק1]

ליצי, תודה

יש בך הרבה חוכמה. הרבה אמת במה שאמרת. אני יותר מדי תובע ופחות מדי סנגור. יותר מדי בורח מרגשות במקום לקבלם. יותר מדי מפחד מהעולם.
ותודה על המילים החמות, את נשמה טובה

 

[ליצי 16]

בשמחה המנותק

ותודה לך - על המילים הטובות שלך. ידעתי שאתה מספיק כמו שאתה! זה ברור.
אתה לא צריך לתקן שומדבר, רק לתקן את ליבך. ואני מאמינה שאז גם הפחד מהעולם יפחת.

חיבוק חם בחזרה