הבוקר שאחרי

הבוקר שאחרי

טוב, קודם כל אני רוצה להודות לקיט, לקיפודת הים ולחבר החדש שלא אזכיר את שמו ללא רשותו, שהיו איתי בלילה הקשה הזה. בסופו של דבר הצלחתי לישון איזה שעתיים. גם כן משהו. ועכשיו הראש עדיין כואב ועדיין יש את העייפות המוזרה הזאת של הבוקר שאחרי לילה ללא שינה (כמעט). קיוויתי שלפחות לפני החג יהיה לי יום קל יחסית בעבודה אבל התבדיתי. נכנסתי עכשיו לאתר של הבתי משפט וראיתי שהדיון האחרון הוא רק ב- 14:30
(שזאת שעה מאוחרת יחסית). מצד שני יש רק עוד שעתיים וחצי עד הדיון הראשון אז עד אז אנסה להתעורר איכשהו. ביי בינתיים נטע
 
נטע-יקרה

סתם שאלת סקרנות, את יושבת בתוך אולם בית המשפט, בזמן משפטים (במחוזי בתל אביב?)? מקווה שיהיה לך יום טוב {{{{{{{{{{{{נטע}}}}}}}}}}} רק לעבוד בבתי משפט סיבה טובה להתקפי חרדה
, מלא מאבקי כח, כסף, "צדק"......
רחל-נשמה
 
רחל המתוקה!

טוב, מכיוון שהלחץ של העבודה כבר התחיל אענה לך עד כמה שאספיק: קודם כל אני יושבת בבית הדין לעבודה שזה סך הכל לא נורא כל כך יחסית למה ששמעתי על בתי המשפט האחרים, אבל כמו בכל בית משפט צריך לסבול עורכי דין מעצבנים. מילא, גם את זה עוברים. ודבר שני, תודה רבה על מה שכתבת לי בתגובה להודעה הקודמת. כן, באמת יכול להיות שהבעיה היא בכל זאת בי ולא בשותפה שלא ישנה. הרי זה לא שהיא מקימה רעש גדול או משהו כזה ועובדה שלפניי היו באותה דירה עוד שותפות שגרו עם אותה שותפה, אז הן הסתדרו ואני לא? גם חשבתי על זה שהיתה תקופה של איזה חודש וחצי שאותה שותפה היתה בחו"ל ובאותה תקופה כמעט ולא סבלתי מנדודי שינה. אבל באמת יכול להיות שזה רק בראש. אקח את הדברים שלך לתשומת ליבי. שנה טובה ויום נפלא נטע
 
נ.ב

בקשר לשאלה שלך, איך אני יכולה לישון כשאני גרה עם אדם שאני כל כך מפחדת ממנו: בעצם אני מפחדת מכל מי שנמצא בסביבה שלי. ככה גם היה בדירה אחרת שגרתי בה שבה היו שותפות מאוד נחמדות שבעצם אין סיבה לפחד מהן. וחוץ מזה לפני שעזבתי את הבית של ההורים, גרתי 24 שנה עם מפלצת שהיא האדם שאני הכי פוחדת ממנו, כך שכל אדם אחר שאגור איתו יהיה עדיף. ומכיוון שאני פוחדת מכל מי שנמצא בסביבה שלי, אז לעבור דירה לא יהיה הפתרון בשבילי אלא רק טיפול טוב.
 

קיט

New member
היי נטע..

אל תודי לי היה לי ממש טוב לדבר איתך אתמול . זה עזר לי ואני ממש שמחה שהצלחת לישון קצת אחרכך... מה עם חברה טובה , נטע ? יש לך כזאתי,שלא נמצאת בעולם הווירטואלי ? סתם מעניין אותי לדעת . שיהיה יום טוב אוהבת קיט
 
לא, אין כזאת ../images/Emo10.gif

אני לבד לחלוטין בעולם שאינו וירטואלי. היו לי שתי "חברות" בעבר אבל הן ניתקו איתי את הקשר. עכשיו אין לי חברים בכלל. וגם לא חברות. אבל טוב שיש עם מי לדבר לפחות בעולם הוירטואלי. יותר טוב מכלום
 

קיט

New member
נטע היקרה...

נטע!! זה לא יכול להיות! לא פלא שקשה לך! אני לעולם לא הייתי יכולה לפתח גישה חיובית בלי הקשרים שבחיי... את נשמעת לי בחורה מקסימה אין שום סיבה שתהיה שבויה בבדידות כזאת נוראית! אני בטוחה שיש שם בחורות מקסימות שירצו להיות חברות שלך!, יותר מזה אני משוכנעת גם שקיים ה"אחד" בשבילך! ואני מאחלת לך שתמצאי את שניהם כמה שיותר מהר אני איתך!!!! קיט
 

lance-knight

New member
קיט

זאת פעם ראשונה שאני מדבר אליך בפורום. לא מכיר אותך טוב ולכן תסלחי לי אם אי אגיד משהו שלא ימצא חן בעיניך-תאמיני לי, זה לא בא בכוונה לפגוע. אני חושב שקודם כל כדאי לחיות בקשר טוב עם עצמי, ורק אחרי זה אפשר לחיות בקשרים טובים עם הסביבה. כשאתה שלם עם עצמך, אתה מקרין שמחה ובטחון עצמי ואז אנשים ירצו להתקרב אליך ולא כאשר אתה מדוכדך ונראה כאילו אתה מבקש קרבה מאנשים. מי ירצה אז להתרקב? אז לפי דעתי הערכה עצמית קודמת לקשרים טובים עם החברה. טוב, אני, כמובן, לא אומר שמה שאמרתי-רק זאת גישה הנכונה. רק אמרתי את דעתי. אז ביי בינתיים.
 

קיט

New member
אביר החרב...:)

אל תדאג לא נפגעתי ואני אפילו מסכימה איתך , רק שאני לא חושבת שמה שכתבץי סותר משהו ממה שהוספת. חשוב מאוד להיות בקשר עם עצמךץ זה הכי חשוב . אבל במקביל לפתח קשרים עם החברה יכולה לחדד לך דברים על עצמך, לעזור לך להגיע לבפנים. ברור שאסור להיות תלויים באחרים . הההערכה העצמית של כל אחד חייבת להגיע מההכרה בערך שלו , מבפנים . אבל כשזה לא קורה ,כשלפעמים הולכים לאיבוד , צריכים להיות החברים הטובים שיזכירו ויעודדו ... זאת דעתי :) יום טוב אגב - מאפה השם ?.. קיט
 
לקיט

כן, את צודקת שאני צריכה קצת לצאת מהבועה שלי ולהתחיל לעשות משהו כדי ליצור קשרים. אבל לגלות לך עוד משהו... אני רוב הזמן, לפחות לאחרונה מעדיפה להיות לבד. אפילו כשעובדות אחרות מתקרבות אליי ורוצות להיות בחברתי (בעבודה למשל), אז אני אמנם משחקת את הנחמדה, מחייכת וכו´ אבל בפנים אני רק מחכה לרגע שהם יעזבו אותי לנפשי. רוצה בעיקר להיות לבד ואין לי כח ליצירת קשרים או שמירה עלהם עכשיו. אולי זאת רק תקופה כזאת וזה יעבור... וגם בן-זוג ממש לא בראש שלי עכשיו, למרות שחסרה לי אהבה. אני יודעת שזה נשמע מוזר ושאני סותרת את עצמי. מצד אחד אני צמאה למגע ולחום אנושי. מצד שני אני רוצה להיות לבד. מסובך להסביר את זה...
 

קיט

New member
נטע ..

זה לא מסובך להבין כ"כ.. ואני אתן לך דוגמא מהחיים שלי - למרות שאין מה להשוות בכלל... זה רק להבהיר איך שתי הרצונות האלו יכולים ומגיעים ביחד... כשחזרתי מהטיול שלי באפריקה -אחרי שלושה חודשים מטריפים לא רציתי להתקשר לאנשים ולדבר איתם . לא היה לי כח . למרות שהתגעגעתי כל הזמן כשהייתי "בחוץ.." לא היה לי כח להתחיל לספר , לא היה לי כח להתחיל .נקודה . אבל כשהם התקשרו . זה פתאום נהיה פשוט . הבנתי שלזה התגעגעתי . שזה היה חסר לי . את מבינה . אני חושבת שההתחלה היא הקשה . להתחיל להכיר להחשף... זה מייגע , אין כח .. אבל נניח שהעובדות כבר היו חברות טובות שלך לא היית מרגישה את המועקה בלדבר איתם .. להפך . אני חושבת שהבעיה בבדידות זה שמתרגלים אליה. ואחרי שמתרגלים אליה גם מאמצים אותה ואז כבר קשה להגמל . וזה לא שווה את זה . זה כמו הרגל רע . תקפצי מעל השלב הראשון . אנשים שמה . והם רוצים להכיר ולהתידד איתך . תזכרי שלפעמים גם זה שאת מעניקה יכול לתת לך כוח. והאנשים שמה צריכים אותך כמו שאת צריכה אותם . זאת הדעה שלי בכל אופן . אוהבת קיט
 

lance-knight

New member
קיט

שמח לשמוע שדעותינו לא מנוגדות. זאת בדיוק היתה כוונתי. והשם-שהוא איבר רומח-זה בעצם שם של חייל רומחאי מימי הבינים, שאח"כ הפך להיות כינוי של כל שכיר-חרב באותם הימים. שתהיה לך שנה טובה ומתוקה.
 
למעלה