כל אחד וטעמו
אני לא סובל לקטוז. לכן לא שותה חלב ומוצריו הלבנים. במיוחד לא יוגורט, שהחמיצות שלו מזכירה לי את הקיא של עצמי! ולכן אני מתרחק גם אם משהו אוכל לידי. גבינות צהובות, מותכות וכו': כן. שמנת מתוקה גם כן. עוגת גבינה: לא! טירמיסו: כן. חמאה: כן. מרגרינה: לא! לא אוהב כרובית, אבל כרובית מוחמצת באמבה אצל "חזאן" דווקא כן. חוצמזה, הכל הולך. סבילות טובה לחריף, אפילו אוהב חריף. זית ושמן זית: מצויין עבורי. מאחר ואני חובב בישול וגם השקעתי שנת לימוד במוסד קולינארי (שנסגר בינתיים), אני די בררן. גם מבין אם הבישול נכון וטוב. אז אני כן שופט! במיוחד מסעדות (שגובות כסך רב עבור המזון שלהן). לא מקובל עלי שג'ירף מוכר מנה שנקראת "סינטה סצ'ואן" שאין בה זכר לטעמי סצ'ואן: שום וחריף, עם בצל ופטריות כמעט מבושלות, עם מרקם קשה וטעם של בצל חצי חי. לשאלתי את השף הראשי של הרשת (נפגשנו במקרה) הוא אמר שזה פיוזין. מעניין מדוע השמיט מידע זה מהתפריט, שהרי התפריט בהגדרה, זה חוזה בין הסועד למסעדה. לא אוהב מלוח! לצערי, רוב המזון בהסעדה בארץ עם הפרזה במלח. חלקם ממש מופרז. למשל, מסעדה איטלקית בטבעון, בשם "טאנטי באצ'י". הביס הראשון טעים. השני המלח מתחיל לחלחל...אחרי 3-4 ביסים, זה כמו לאכול את המלחיה! שופט בתכנית אוכל: צר לי, אך לאחר שראיתי את הרביעה מבשלת עם ישראל בתקופת הקורונה, ירד לי מהם. אם זה מה שהם יכולים במטבח, ראוי שיעשו בדק בית. על כך נאמר, השופט: במומו שופט! וזה די מחריד. הם בקושי עמדו בזמנים, עבדו באופן לא מסודר, חובבני, פשטני ומגוחך. התכנית הזו פשוט הציגה את חדלונם ברבים. עשבי טיבול: כולם מצויינים. התבלין הפחות חביב עלי זה הקימל. גם הל וציפורן לא חביבים עלי. ברם, קורנית, רוזמרין, בזיליקום, אורגנו, כוסברה, פטרוזליה ועוד...מצויין. חלקם אגרסיבי, ויש להשתמש במידה. חלקם עדינים ואפשר לשים יותר.
