**Blue-Lagoon**
New member
הבטחתי לגיא
שאני אכתוב פה את חוויותי מהאלווין.. SO R U READY?! אני חייבת לציין שהאלווין השנה היה באמת אבל באמת מפחיד... אז במקור היה מתוכנן שאני בכלל יוצאת עם חברות שלי ואז יוצאים למועדון אבל אז ברגע האחרון החלטתי ללכת עם חבר שלי ועוד חברים שלו (שהם גם שלי אבל נו מילא שלא ייסתבך הסיפור) וסתם הלכנו ישבנו איפהשהו עד איזה 12 וחצי ואז אני וחברה שלי נסענו לכיוון PIGALLE (לכל מי שלא יודע, זה איפה שהMOULIN ROUGE ושאר המועדוני חשפנות למיניהם), ממש מקום חברים להיות בו ב1 בלילה... אז היינו אמורות לפגוש את חברים שלי באיזה מועדון שם (לא חשפנות) אבל הם נכנסו כבר (כי איחרנו בחצי שעה אופס) אז לא היתה קליטה בפאלפונים שלהם אז חיכינו חצי שעה בחוץ בתקווה שיענו לנו אבל לא, וכמובן שלא ידענו שהן בפנים- את זה גיליתי היום בבוקר. בקיצר ב1 וחצי בלילה אחרי שמיליון ערבים ניסו לשכנע אותנו להכנס איתם למועדון (שזה כבר היה מפחיד). בכל מקרה החלטנו ללכת לכיוון האוטובוס לראות מתי האוטובוס האחרון, אחרי שגילינו שאין אוטובוס התחלנו לחפש את התחנה של האוטובוס לילה, אז כמובן שברגע שראו שאנחנו שתי בנות עומודת מול מפה ישר כל הערסים התחילו לפנות אלינו- ובשלב הזה נטע (חברה שלי) הוציאה את הגז מדמיע. אז כמובן שלא מצאנו את התחנה בשלב הזה הסתובבנו והסתובבנו וחשבנו מה לעשות, וברגע של יאוש פתאום נזכרתי שיש מישהו שיכול אולי להציל אותנו! אבל לא היה לי נעים להטריד אותו ב2 בלילה אז אמרתי לו שלא חשוב אנחנו נמצא את האוטובוס.. כמובן שברגע הייאוש הזה מה אמילי ונטע יחליטו לעשות?! ללכת למקדונלד! אז עשינו הפסקת מאנצ´יז (היה טעים, תודה ששאלתם) ושוב המשכנו בחיפושים. כמובן שאמילי תשלח הודעה לחבר שלה להודיע לו שהיא תקועה באמצע פיגל ב2 בלילה והמניאק לא התקשר!!! גם כן חבר, אבל נחזור אליו בהמשך. בקיצור החלטנו לקחת מונית למקום קצת יותר סימפטי (אווירת הכנופיות שפורצות למכוניות מסביבנו לא היתה משהו- סתם לידע כללי ספרנו 7 פריצות למכוניות). הגענו למקום חדש. שוב איפה מוצאים את האוטובוס?! ראינו תחנה עם אנשים יושבים בה אז אמרנו שזה בטח שם למזלנו זה באמת היה שם. רק אני לא החלטתי עדיין מה היה יותר בטוח - פיגל ב2 בלילה או האוטובוס לילה שהנהג לפי דעתי היה שיכור\מסומם\עם נטיות התאבדותיות ומזל שהיה אמצע הלילה ולא היתה תנועה. כמובן שאז החבר הנחמד שלי החליט להתקשר- בשלב הזה כבר היה 3 וחצי וכבר היו יכולים לחטוף אותנו לאנוס אותנו להשאיר אותנו באיזה פרבר נטוש אם לא היו רוצחים אותנו. אז כמובן שאמילי תהיה רעה ותחליט להפחיד אותו קצת.. אז המצאנו לו איזה סיפור שאנחנו לא יודעות איפה אנחנו ואנחנו מנסות לתפוס טרמפים בפיגל. הוא נלחץ קצת ואז סיפרתי לו שאנחנו באוטובוס - כמובן שגם פיספסנו את התחנה אבל לא נורא... 4 וחצי בבוקר הגענו הביתה, עייפות, קפואות מקור (הזכרתי את העובדה שלצאת עם גופיה וחצאית זה לא גאוני?!) אבל לפחות צחקנו הרבה באותו לילה. אז כך עבר לו ההאלווין שלי, די משעשע כשחושבים על זה עכשיו. אם לא נרדמתם עד עכשיו קבלו
אמילי "Should you be drinking when you don´t have a liver?"
שאני אכתוב פה את חוויותי מהאלווין.. SO R U READY?! אני חייבת לציין שהאלווין השנה היה באמת אבל באמת מפחיד... אז במקור היה מתוכנן שאני בכלל יוצאת עם חברות שלי ואז יוצאים למועדון אבל אז ברגע האחרון החלטתי ללכת עם חבר שלי ועוד חברים שלו (שהם גם שלי אבל נו מילא שלא ייסתבך הסיפור) וסתם הלכנו ישבנו איפהשהו עד איזה 12 וחצי ואז אני וחברה שלי נסענו לכיוון PIGALLE (לכל מי שלא יודע, זה איפה שהMOULIN ROUGE ושאר המועדוני חשפנות למיניהם), ממש מקום חברים להיות בו ב1 בלילה... אז היינו אמורות לפגוש את חברים שלי באיזה מועדון שם (לא חשפנות) אבל הם נכנסו כבר (כי איחרנו בחצי שעה אופס) אז לא היתה קליטה בפאלפונים שלהם אז חיכינו חצי שעה בחוץ בתקווה שיענו לנו אבל לא, וכמובן שלא ידענו שהן בפנים- את זה גיליתי היום בבוקר. בקיצר ב1 וחצי בלילה אחרי שמיליון ערבים ניסו לשכנע אותנו להכנס איתם למועדון (שזה כבר היה מפחיד). בכל מקרה החלטנו ללכת לכיוון האוטובוס לראות מתי האוטובוס האחרון, אחרי שגילינו שאין אוטובוס התחלנו לחפש את התחנה של האוטובוס לילה, אז כמובן שברגע שראו שאנחנו שתי בנות עומודת מול מפה ישר כל הערסים התחילו לפנות אלינו- ובשלב הזה נטע (חברה שלי) הוציאה את הגז מדמיע. אז כמובן שלא מצאנו את התחנה בשלב הזה הסתובבנו והסתובבנו וחשבנו מה לעשות, וברגע של יאוש פתאום נזכרתי שיש מישהו שיכול אולי להציל אותנו! אבל לא היה לי נעים להטריד אותו ב2 בלילה אז אמרתי לו שלא חשוב אנחנו נמצא את האוטובוס.. כמובן שברגע הייאוש הזה מה אמילי ונטע יחליטו לעשות?! ללכת למקדונלד! אז עשינו הפסקת מאנצ´יז (היה טעים, תודה ששאלתם) ושוב המשכנו בחיפושים. כמובן שאמילי תשלח הודעה לחבר שלה להודיע לו שהיא תקועה באמצע פיגל ב2 בלילה והמניאק לא התקשר!!! גם כן חבר, אבל נחזור אליו בהמשך. בקיצור החלטנו לקחת מונית למקום קצת יותר סימפטי (אווירת הכנופיות שפורצות למכוניות מסביבנו לא היתה משהו- סתם לידע כללי ספרנו 7 פריצות למכוניות). הגענו למקום חדש. שוב איפה מוצאים את האוטובוס?! ראינו תחנה עם אנשים יושבים בה אז אמרנו שזה בטח שם למזלנו זה באמת היה שם. רק אני לא החלטתי עדיין מה היה יותר בטוח - פיגל ב2 בלילה או האוטובוס לילה שהנהג לפי דעתי היה שיכור\מסומם\עם נטיות התאבדותיות ומזל שהיה אמצע הלילה ולא היתה תנועה. כמובן שאז החבר הנחמד שלי החליט להתקשר- בשלב הזה כבר היה 3 וחצי וכבר היו יכולים לחטוף אותנו לאנוס אותנו להשאיר אותנו באיזה פרבר נטוש אם לא היו רוצחים אותנו. אז כמובן שאמילי תהיה רעה ותחליט להפחיד אותו קצת.. אז המצאנו לו איזה סיפור שאנחנו לא יודעות איפה אנחנו ואנחנו מנסות לתפוס טרמפים בפיגל. הוא נלחץ קצת ואז סיפרתי לו שאנחנו באוטובוס - כמובן שגם פיספסנו את התחנה אבל לא נורא... 4 וחצי בבוקר הגענו הביתה, עייפות, קפואות מקור (הזכרתי את העובדה שלצאת עם גופיה וחצאית זה לא גאוני?!) אבל לפחות צחקנו הרבה באותו לילה. אז כך עבר לו ההאלווין שלי, די משעשע כשחושבים על זה עכשיו. אם לא נרדמתם עד עכשיו קבלו
אוריה