הבטחתי לספר איך היתה ההופעה..
אז ככה: מדהימה!!!! הגעתי למנצ'סטר ביום חמישי בלילה עם חבר שלי, עד ליום ההופעה טיילנו לנו וכייפנו בעיר (למרות שהיה קר) ביום שבת בערב החלטנו לצאת לשתות קצת והלכנו לכיוון מרכז העיר, תוך כדי הליכה אנחנו קולטים שאנחנו בערך היחידים שהולכים בכיוון הזה וכל שאר האנשים הולכים הפוך, תוך כדי תהייה בעניין אני קולטת קבוצות של אנשים עם חולצות ואביזרים של tt אז עצרנו קבוצת בנות והן הסבירו שהן בדיוק יצאו מההופעה המדהימה של הלהקה. אני חייבת לציין שהן היו ממש נחמדות והתעניינו מאיפה אני ואת מי הכי האבתי ואפילו השמיעו לי קטע שהקליטו מההופעה- אתן לא מבינות איזה חוויה זו לראות אוטובוסים מלאים במעריצות ובכלל כל מרכז העיר היה מ-ו-צ-ף באנשים שיצאו מההופעה, הרגשתי שאני בtake that land פשוט מדהים. ביום שני בבוקר (יום ההופעה) אני וחבר שלי תכננו לטייל עד הצהריים ולחזור מוקדם יחסית כדי שאוכל להתארגן להעופעה (תוכנן טקס התארגנות) לרוע מזלנו טעינו בדרך והגענו חצי שעה לפני שהייתי צריכה לצאת כך שהטקס בוטל... נפגשתי עם ג'ני שגם הגיעה מישראל (היי ג'ני) והלכנו. מרוב התרגשות שכחתי לדבר אנגלית ופניתי למאבטח בכניסה בעברית מתלהבת, ומהרגע שנכנסנו התחילה ההמתנה המייגעת, עד שההופעה התחילה עלתה בוורלי נייט לחמם ואח"כ הפסקה ואח"כ הרבה מאד פרסומות ושוב פרסומות ואז הם עלו חשבתי שאני מתעלפת, היה מדהים הם נראים אותו דבר כמו שנראו בהופעה שהייתה בוומבלי לפני 13 שנים! כוסונים אחד אחד! ואז התחלתי לצלם ואפילו הספקתי להסריט קצת לפני שהמצלמה שלי הודיעה לי שהסוללות גמורות! מה!!! רציתי למות- שכחתי את הרזרבות במלון!!! איך אפשר לשכוך סוללות?? ביאושי בחרתי להפסיק להסריט ולכבות את המצלמה כך שבטיפת האנרגיה האחרונה אצלם את רגעי השיא המשך: אני זוכרת שלא הפסקתי לצרוח ולהפריח להם נשיקות כמו בת 12 ובהמלך כל ההופעה לא הפסקתי לקפץ - בקיצור שום שליטה על הגוף. אחרות כאן סיפרו על רצף ההופעה אני רק אוסיף שהיה מדהים לשמוע 12000 אנשים שרים love aint here anymore אי אפשר לתאר את זה בכלל. בקטע שהם עברו לבמה העגולה אני חשבתי שאני מתעלפת הם היו כל כך קרובים אליי שיכולתי לראות את הבעות הפנים שלהם! וגם לבחון מחדש את התחת של הווארד ולסכם- הבחור שווה וזהו! בבמה העגולה הם גם דיברו אל הקהל: מארקי שאל מה שלומינו ואיך הולך לנו בחיים ואם טוב לנו, וג'ייסון סיפר שהוא התלבט אם לצאת לסיבוב ההופעות הזה ושהוא שמח שהחליט שכן כי זה הסיבוב הכי טוב שלהם ואז הם ירדו מהבמה ועברו דרך הקהל לבמה השניה וברגע הזה רואים את כל מי שלא זכתה למצוא כרטיס באיזור הזה פשוט עומדות ומסתכלות בלי לזוז עם המבט הכי מקנא שקיים (כולל אני) כל ההופעה היתה פשוט מדהימה (כבר אמרתי?) וכשהיא הסתיימה זה היה כל כך עצוב למחרת בלילה חזרתי לארץ כדי לגלות שיש לי הגשה ענקית בלימודים ביום שאחרי- נחיתה כואבת למציאות טוב מספיק דיבורים אני מוסיפה את התמונות המעטות שהתאפשר לי לצלם מקווה שתהנו
אז ככה: מדהימה!!!! הגעתי למנצ'סטר ביום חמישי בלילה עם חבר שלי, עד ליום ההופעה טיילנו לנו וכייפנו בעיר (למרות שהיה קר) ביום שבת בערב החלטנו לצאת לשתות קצת והלכנו לכיוון מרכז העיר, תוך כדי הליכה אנחנו קולטים שאנחנו בערך היחידים שהולכים בכיוון הזה וכל שאר האנשים הולכים הפוך, תוך כדי תהייה בעניין אני קולטת קבוצות של אנשים עם חולצות ואביזרים של tt אז עצרנו קבוצת בנות והן הסבירו שהן בדיוק יצאו מההופעה המדהימה של הלהקה. אני חייבת לציין שהן היו ממש נחמדות והתעניינו מאיפה אני ואת מי הכי האבתי ואפילו השמיעו לי קטע שהקליטו מההופעה- אתן לא מבינות איזה חוויה זו לראות אוטובוסים מלאים במעריצות ובכלל כל מרכז העיר היה מ-ו-צ-ף באנשים שיצאו מההופעה, הרגשתי שאני בtake that land פשוט מדהים. ביום שני בבוקר (יום ההופעה) אני וחבר שלי תכננו לטייל עד הצהריים ולחזור מוקדם יחסית כדי שאוכל להתארגן להעופעה (תוכנן טקס התארגנות) לרוע מזלנו טעינו בדרך והגענו חצי שעה לפני שהייתי צריכה לצאת כך שהטקס בוטל... נפגשתי עם ג'ני שגם הגיעה מישראל (היי ג'ני) והלכנו. מרוב התרגשות שכחתי לדבר אנגלית ופניתי למאבטח בכניסה בעברית מתלהבת, ומהרגע שנכנסנו התחילה ההמתנה המייגעת, עד שההופעה התחילה עלתה בוורלי נייט לחמם ואח"כ הפסקה ואח"כ הרבה מאד פרסומות ושוב פרסומות ואז הם עלו חשבתי שאני מתעלפת, היה מדהים הם נראים אותו דבר כמו שנראו בהופעה שהייתה בוומבלי לפני 13 שנים! כוסונים אחד אחד! ואז התחלתי לצלם ואפילו הספקתי להסריט קצת לפני שהמצלמה שלי הודיעה לי שהסוללות גמורות! מה!!! רציתי למות- שכחתי את הרזרבות במלון!!! איך אפשר לשכוך סוללות?? ביאושי בחרתי להפסיק להסריט ולכבות את המצלמה כך שבטיפת האנרגיה האחרונה אצלם את רגעי השיא המשך: אני זוכרת שלא הפסקתי לצרוח ולהפריח להם נשיקות כמו בת 12 ובהמלך כל ההופעה לא הפסקתי לקפץ - בקיצור שום שליטה על הגוף. אחרות כאן סיפרו על רצף ההופעה אני רק אוסיף שהיה מדהים לשמוע 12000 אנשים שרים love aint here anymore אי אפשר לתאר את זה בכלל. בקטע שהם עברו לבמה העגולה אני חשבתי שאני מתעלפת הם היו כל כך קרובים אליי שיכולתי לראות את הבעות הפנים שלהם! וגם לבחון מחדש את התחת של הווארד ולסכם- הבחור שווה וזהו! בבמה העגולה הם גם דיברו אל הקהל: מארקי שאל מה שלומינו ואיך הולך לנו בחיים ואם טוב לנו, וג'ייסון סיפר שהוא התלבט אם לצאת לסיבוב ההופעות הזה ושהוא שמח שהחליט שכן כי זה הסיבוב הכי טוב שלהם ואז הם ירדו מהבמה ועברו דרך הקהל לבמה השניה וברגע הזה רואים את כל מי שלא זכתה למצוא כרטיס באיזור הזה פשוט עומדות ומסתכלות בלי לזוז עם המבט הכי מקנא שקיים (כולל אני) כל ההופעה היתה פשוט מדהימה (כבר אמרתי?) וכשהיא הסתיימה זה היה כל כך עצוב למחרת בלילה חזרתי לארץ כדי לגלות שיש לי הגשה ענקית בלימודים ביום שאחרי- נחיתה כואבת למציאות טוב מספיק דיבורים אני מוסיפה את התמונות המעטות שהתאפשר לי לצלם מקווה שתהנו
