הבטחתי עדכון מהיום

me too

New member
הבטחתי עדכון מהיום

החגיגה היתה יפה מאוד, כל הילדים ידעו את התפקיד.ההורים היו מאושרים וכך גם ההנהלה.
הורדתי תפקידים ברגע האחרון, למי שלא ידע ובכך מנעתי מעצמי כאבי ראש, חבל שלא עשיתי את זה קודם....
יש לי בכיתה ילדה אחת, שני ההורים רופאים, או פסיכולוגים או משהו. הילדה חסרת ביטחון בצורה מפחידה (אני הייתי ילדה חסרת ביטחון) . עד הרגע האחרון לא היה לי ברור אם היא תעלה על הבמה או לא. לא בקשתי ממנה ללמוד בע'פ- הכנתי לה כרטיס יפה.שתוכל לקרוא ממנו. בקשה שחברה תעמוד ותקרא איתה - בחרנו חברה.
ברגע האמת היא עלתה על הבמה והתחילה לבכות, לא היתה מסוגלת לעשות כלום.
אחר כך הסתבר שההורים לא באו. הנני שלה עמדה בצד ובכתה כמה חבל שההורים לא היו, כמה שהילדה היתה צריכה אותם.
ואני תוהה..... גם בעלי ואני עובדים, אין לנו כאן גב לא כלכלי ולא בכלל, אבל אם הילד צריך אותנו - אחד מאיתנו שם, אם לא שנינו.
כואב לי על הילדה המסכנה הזו.
 

noaronen1

New member
איזה כיף שאת מעדכנת אותנו

ועצוב לשמוע על הילדה. בכל אופן אני שמחה בשבילה שהנני שלה והגננת שלה אוהבות אותה. לפחות היא מוקפת באהבה....
ועכשיו את יכולה להתחיל את החופש הגדול שלך או לפחות להרגיש שעוד מעט הוא כבר כאן...
 

me too

New member
תודה


עוד טיפה והחופש כאן
 

Mottek

New member
יופי שחזרת לעדכן

ואני שמחה לשמוע שהלך טוב ושעכשיו הכל מאחורייך (עד לשנה הבאה כמובן).
ולגבי הילדה, אכן עצוב שההורים לא פינו את עצמם בשבילה. זה מראה יותר עליהם כהורים ואת סדר העדיפויות שלהם מאשר על כל דבר אחר. וזה עצוב מאוד וחבל כי בסופו של דבר הילדים שלנו לומדים מאיתנו, לא רק ממילים אלא גם, ואולי בעיקר, ממעשים. אנחנו כמבוגרים אחראים על לתת דוגמא אישית. נורא מזכיר לי את השיר של
Cat's In The Cradle
https://www.youtube.com/watch?v=7OqwKfgLaeA

אחד מהדברים שאני הכי גאה בעצמי זו העובדה שאני אם במשרה מלאה, ושאני תמיד בהישג יד לילדים (ואני מודעת לגמרי כמה שזה מותרות בימנו). בעלי הוא זה שטוחן שעות בעבודה. הוא עוזב את הבית מוקדם בבוקר וחוזר בערב. יוצא שהוא רואה את הילדים רק שעתיים ביום בין ארוחת הערב למתי שהולכים לישון (למעט סופי שבוע). בדיוק התעורר אצלנו קונפליקט קטן לגבי מסיבת הסיום של האמצעי מהגן שלו. לפני שלושה חודשים כבר קבעתי שאני נוסעת עם הבכור לניו יורק (הוא עושה Taekwondo presentation עם כל הבי"ס). אחר-כך קבעו את התאריך של המסיבה של האמצעי (מסיבה מושקעת והילדים עושים הצגה) שהתנגש ביום שאני אהיה בניו יורק עם הגדול (צובט לי בלב, כי אף פעם לא פיספסתי אף הצגה). ניחא. קבעתי עם בעלי שהוא לוקח יום חופש באותו יום ומפגין נוכחות. עכשיו העבודה של בעלי רצתה שהוא ייסע לאנגליה לשבועיים-שלושה, וזה התנגש עם המסיבה של האמצעי. אני כבר התחלתי לברר לגבי לשלוח את הקטן לניו יורק עם משפחה אחרת שנוסעת, כי אין סיכוי שאני שולחת את האמצעי למסיבה שלו בלי ייצוג הורי. גם ככה אני עם רגשות אשמה שאני מפסידה את המסיבה, אבל ששני ההורים לא יהיו זה נראה לי אכזרי מידי.
 

me too

New member
אוי

זה באמת בעייתי....
מקווה שתצליחו למצוא פיתרון.
עד היום עוד לא יצא לי לעמוד במצבים כאלו. זו אכן בעיה

אני לא מצליחה להבין איך זה עובד עם הנסיעות עבודה האלו, אי אפשר להגיד שזה מתנגש עם משהו? אי אפשר להגיד שהפעם לא מסתדר לנסוע? מבאס. אשמח אם תעדכני איך נפתר העניין

במקרה של הילדה - היא פשוט גדלה עם הנני, היא היתה היחידה שהגיעה לבית ספר כשהיה Pd.....
 

Mottek

New member
אז כאמור הנסיעה של הבעל נדחתה

בסופו של דבר ליולי, אז לפחות הוא יוכל להיות עם האמצעי במסיבת סיום (אני אלך לראות את החזרות שלהם).
לגבי הנסיעות, אלו חברות מאוד גדולות שהחברה עובדת איתם והם משלמים לחברה המון כסף כל חודש (מדובר בכמה אלפים מכובדים) אז כשחברה כזאת דורשת שמישהו יגיע אליה, מגיעים בלי לשאול שאלות או במילים אחרות כשהם אומרים jump שואלים אותם how high. אז זהו, מזל שאני בבית ויכולה לספוג את הנסיעות האלו ללא התראה מראש. מעצבן לפעמים, אבל זה מה יש.
 

me too

New member
מזל שנדחה

מבאס לעבוד ככה.
באמת מזל שאת בבית ויכולה לספוג את זה.
בעלי, שאז היה החבר, עבד בחברת סטארט אפ לפני הרבה שנים, וגם הוא נסע אבל הם שאלו אם זה מסתדר, ואז גם לא היו לו מחויבויות. לא יודעת איך הייתי מסתדרת ככה אם הוא היה עובד בחברה כזו עכשיו....
כל הכבוד לך!
 
חשבתי אליך אתמול.

איזה יופי שהיה מוצלח. איזה יופי שההנהלה היתה מרוצה


ליבי ליבי על הילדה הזאת. קראתי את הפוסט שלך עם דמעות. מה עושה מורה בסיטואציה כזאת??????

חופשת קיץ כייפית לכם.
 

me too

New member
הורדתי אותה מהבמה

חיבקתי אותה, הבוסית שלי לקחה אותה, דברה איתה, הסבתא שלה היתה שם, עמדה בצד ולא ידעה מה לעשות.
מנהל בית הספר ניסה לדבר איתה, מידי פעם שאלנו אם היא רוצה לעלות לרקוד. כשקיבלו את הסידורים הצעתי לה ללכת ביחד איתי, לא עזר....
בסוף, כשהכל נגמר, נגשתי אליה, חיבקתי אותה נתתי לה נשיקה, אמרתי לה שאני גאה בה שהיא ניסתה, ונתתי לה מתנה קטנה, כי באמת היה לה קשה
 
למעלה