הביאו אותי לעולם בשביל שאסבול

FlamMAble

New member
הביאו אותי לעולם בשביל שאסבול

הביאו אותי לעולם בשביל שאסבול אין כסף אין מצב רוח אין עצבים אז בשביל מה? שאארח חברה? שיהיה עם מי לדבר? על מי לצעוק? עם מי לריב? על מי לפרוק? בלי התחשבות. הביאו אותי לעולם בשביל שאסבול פיגועים. מלחמות. ערבים. קטטות. אנסים, רוצחים ושאר הירקות. אז בשביל מה? "תלכי לעזאזל!" היא צועקת,כועסת,מעוצבנת,מתפרקת. אז בשביל מה הבאת אותי?! בשביל מה?! בשביל שאסבול. מחכים לרגע שאעזוב את הבית מצפים בקוצר רוח ליום שבו אודיע "להית, הלכתי, ביי". אז בשביל מה להביא ילדים לעולם? אנוכיות. גועל נפש. חוסר אחריות. תמיד אומרים "אני אהיה הורה הרבה יותר טוב מאלו שהיו לי" אבל בינינו הורים, הרי כולנו יודעים, שבסוף כולכם נהפכים, לאותו הדבר--->> ממורמרים! ואתם בטח חושבים: "היא סתם ילדה טיפשה, היא לא יודעת על הא-ודא!" ואתם מוריי המשכילים? יודעים על הא-ודא? ואתם הוריי המדריכים? לא ילדים טיפשים? כבר הכל ראיתם והכל שמעתם מעבירים מניסיונכם "הרב" לצאצאים שיגדלו ויהפכו לאותם הטיפשים, חושבים שהם יודעים, שמביאים לעולם המוני ילדים לשם השעשועים.
 

faith2

New member
../images/Emo24.gif

אני לא חושבת שאת טיפשה, אלא להיפך! קודם כל להתחלה קבלי ממני
ענק! לפעמים שקשה, ועוברים תקופה קשה מאוד- קשה מאוד לזכור שלפעמים צריך להזתכל על החצי כוס המלאה...תדעי שתמיד בכל מנהרה יש אור בקצה שמנצנץ לו- ומחכה רק שתגיעי אליו....כרגע הכל נראה שחור, אבל אני מבטיחה לך שתגיעי לאור. תהיי חזקה, ואם תרצי לשתף אותנו בכאב שלך את תמיד יכולה
אני שולחת לך המון המון חיזוקים ו
 

s h o o s h a

New member
הורים

אני, הורה, לא מושלמת אני עושה טעויות קורה שאני צועקת קורה שאני עולבת לא בכוונה לא מתוך שנאה אלא בגלל שאני בן אדם ומי שלא עושה - לא טועה לא מחכה שיעזבו את הבית (גם אם לפעמים זה נאמר בחצי פה) ילדיי לא הגיעו לַעולם מתוך צורך אגואיסטי ילדיי הם ילדי אהבה אבל גם כשאוהבים - טועים ואני, אמא - עלולה לטעות האם בשל היותי הורה נגזר עלי להיות תמיד נוחה לבריות, לסובבים אותי ולילדיי בעיקר? האם חל עלי איסור להרגיש חסרת אונים, חלשה, מתפרקת, עייפה, מפוחדת, מבוהלת (ויש עוד אינספור מצבים) רק בשל היותי הורה? ומה עם ההתחשבות (התחשבות, לא נטילת אחריות!!!) שלכם, הילדים, בנו ההורים, כשאנו מרגישים כל כך כפופים ועצובים? מצליחה להבין אותך ואת רגשותייך אבל חושבת שצריך להסתכל על צידו השני של המטבע, כי על צידו השני טבועה דמות ההורה. ההורה הדואג, האוהב, האיכפתי. זה שמתמודד עם כל הקשיים כדי ליצור אוירה נוחה ככל האפשר, נטולת דאגות לילדיו.
 
בטח. זה הנימוק המרכזי להורות

כל פעם שחיפשתי איפה אפשר ל"הסביל " קצת מישהו, נכנסתי להריון. אבל את הרי לא חושבת ככה באמת. נכון? הביאו אותך לעולם, כי רצו ילדה יפה נחמדה, חכמה, מוצלחת מוכשרת ובטח שלא כדי שתסבלי. לא תכננו לך פיגועים ומלחמות, אלא "שאת תהיי גדולה כבר לא יהיה צבא בכלל" אבל לא יצא בדיוק איך שתכננו, וחוץ מזה באמת אלא אם את הבת של ראש הממשלה הנוכחי(אין לו בנות) או הקודם, אז אולי יש להורים אחריות ישירה על המצב הבטחוני. ההורים גם לא רצו שלא יהיה כסף, זה לא מה שאדם מתכנן לעצמו- וגם פה לעיתים אין לו הרבה שליטה על מצב כלכלי במשק, על היכולות שלו וכו. אז בואי נתחיל מההתחלה אחרי שפורקים אותך מכל הסיסמאות,(אם אפשר בכלל)לא "כולכם" ו"אתם" מה מציק לך? מה כואב לך? פלמבל? נ.ב. אני הורה הרבה יותר טוב לילדיי ממה שהורי היו עבורי,אבל זה לא בא בקלות. נ.ב.ב. זו לא הדיעה שלי על עצמי. נ.ב.ב.ב אם באמת תגידי מה כואב לך בבית הפרטי שלך עם ההורים הפרטיים שלך, כי אין עם כזה שקוראים לו "עם ההורים" כמו שאין גזע כזה שנקרא "גזע הילדים" לכל אחד יש את הצבע, ריח, טעם, צורה, משלו. רוצה לנסות ?
 

FlamMAble

New member
אתם צודקים

ברצינות לא חשבתי על ש"גם הורים הם בני אדם" כמו שנכתב כאן באחת התגובות. תודה.
 
למעלה