Feker Libi
New member
מרגישה כלואה ומטפסת על הקירות, מתוסכלת מהמצב ומהמחשבות. לא יודעת מה לעשות, חוץ מלבכות. רוצה כבר לצאת החוצה ולראות את השמש, את האנשים ולצאת אל האור. מרגישה במעצר בית. סגורה בין הכתלים וכולה עברו שלושה ימים. מנסה לשמור על אופטימיות ולהיות חזקה ולא להישבר, לא להשתגע, ולא להגיע למצב אחורה. רוצה להיות במגע, להתחבק להתנשק, האם הבקשה מוגזמת? האם אני היחידה שחולמת? שמשתוקקת? לצאת לבתי קפה, ומסעדות, לדייטים אני מתחננת. הבידוד הזה שפתאום נחת עליי והקורונה שהגיעה משום מקום אולי, ואני שואלת עד מתי, אולי דיי!