הבית הזה סוגר עלי- קיטור קל

[קובולט]

הבית הזה סוגר עלי- קיטור קל

למי שזוכרת אותי מפורום הריון ולידה ולמי שלא אני אחזור ואספר שהייתי בשמירת הריון בגלל צירים מוקדמים משבוע 28 עד שילדתי בשבוע 39. שחזרנו הבייתה הבנתי מהר מאוד שאם אני רוצה חיים הבעלול והסבתות יתנו תוספות ואני יניק להנאתי והנאת בר, ככה בכיף אחרי שאבא הולך לעבודה בבוקר ובשעות הערב אחרי שהאורחים הולכים, ואבא מסתכל עלי כאילו אני אלוהים שיכולה לייצר חלב. בשלב מסויים השיגרה הזו די נפסקה, ומצאתי את עצמי בלי חלב, היה לי עצוב מאוד אבל שמחתי שהנקתי חודש וחצי בהתחשב בעובדה שאני עצמי ינקתי רק שבוע... אבל לא זו הבעיה הבית כל היום בבית כן יש לי זמן לצאת אין לי כל כך עם מי החברות בהריון עדין לא מבינות, החברות עם הילדים הקצת יותר גדולים כבר בשיגרת עבודה, שאמא שלי מגיעה לכאן פעם ביום או שאני רצה לסידורים של הבית או שאני יושבת ומוצאת את עצמי "טוחנה" לה את המוח במקום לתת לה להנות מהנכד שלה. והבית הזה שאני גם ככה לא סובלת אנחנו פה בשכירות נהיה לי יותר ויותר צפוף, כל מתנה צבעונית שאני מקבלת ונכנסת לחדר של בר מצמצמת לי את טווח החיים. שיש זמן "פנוי" אני מוותרת עליו לטובת ריצות וחיפוש בית גם שיהיה שלי וגם שיהיה בו מרחב. אז מה אני מקטרת??? אני חושבת שממש התחרפנתי מלהיות בבית הזה, השאלה אם זה באמת הבית הצפוף שלי או שהתחושה שהבית סוגר עלי מוכרת גם לכן???? האם השתגעתי לחלוטין???? או שההורמונים עדין פועלים???? או שתהליך הקינון שלי עובד רק עכשיו???

 

[עינבלית]

../images/Emo24.gifקודם כל../images/Emo20.gif

זה קיטור קל? זה קיטור רציני. נמאס לך לשבת בבית? קחי מנשא/עגלה + תינוק וצאי החוצה! הפרחים

פורחים יש פרפרים נפלאים ה

שמש זורחת למה להשאר בבית? כשאת מקבלת מתנה צבעונית ומיותר- לכי לחנות בה היא נקנתה ומצאי לך אחת אחרת. וחוצמיזה- תני לדברים זמן. תחושת הבית הסוגר והצפוף מוכרת לי, ורק לאחרונה היא התפוגגה כלא היתה. אני גרה בדירונת קטנה ומקסימה בעיר הגדולה, ולמעשה את רוב היום אני מעהירה בחוץ. אבל טוב לי פה. יתכן שאלו הורמונים. את חייבת לנסות לצאת. עם / בלי סבתא, עם או בלי בר. שבי בבית קפה ותתענגי על העצמאות. זה יתן לך קצת אורך רוח ומרחב נשימה. ושוב קחי אוויר וקחי

ו

להולדת בר!

 

[משוש30]

שלום וברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

אני זוכרת אותך מהריון ולידה... אני חושבת שזה שני הדברים גם יחד. אני לא רואה את עצמי חיה בבית קטן. עברנו מבית של 2 חדרים לבית של 5 (...) קצת לפני הלידה (טוב זה היה ממש מציאה במחיר של 3) וכל החדרים שלנו מלאים

וזה כשהילד ישן איתנו בחדר...כבר אמרתי לבעלי שאנחנו חייבים להרוויח יותר כי בילד הבא נצטרך כבר 8 חדרים לפחות

חוץ מזה את חייבת לצאת קצת. קודם כל אפשר בערב (שבעלך ישמור על בר מה יש?) חוץ מזה יש מפגשים של פורומים שונים של הורים לתינוקות, להיות הורים והפורום הזה והייתי במקומך מנצלת אותם גם. ובכלל תצאי איתו החוצה תפגשי בפרקים וגינות עוד אמהות כמוך ותתחילו להיפגש בהצלחה

 

[קובולט]

קצת אור

זה לא שאני לא יוצאת עם בר או בלעדיו.... להיפך עכשיו אני כבר לא עושה סיבובים לבד יש לי עגלה ואני צועדת איתה וגם איתו כל ערב...עד שהבעלול חוזר מהעבודה שזה ב21:00. וכמובן שהוא עייף. וזה לא המתנות שאני לא צריכה (את אלה שאני לא צריכה כבר החלפתי...). פשוט באמת באמת צפוף בבית, אני מעדיפה לקלח את בר בכיור מאשר לעמוד כל כך רחוק מהאמבטיה שלו כי אין מקופ לעמוד בצד. ואפילו שצבענו וסידרנו וזרקנו מלא דברים מהחדר של בר לפני שהוא היגיע שוב החדר נהיה מחסן. מה אפשר להגיד... בנוסף לזה אני מרגישה שאני צריכה את הבית שלי, שאני ידע שאני משקיעה במשהו שנשאר. (ואני משקיעה כי בעל הבית פה לא מוכן לשים אגורה) אז זהו כנראה שזו הבעיה....