אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הבית של תמר-תיכון יחודי ללקוי למידה
- פותח הנושא חילש
- פורסם בתאריך
כאן לומדים בכיף - הכתבה ממעריב
כאן לומדים בכיף - מעריב (כל הזכויות שמורות) "הבית של תמר", תמר פדבו. תיכון יחודי ללקויי למידה הראלה טהר-לב בן-שחר בקיבוץ שפיים, בין דשאים ועצי ערבה, שוכן בית הספר התיכון ללקויי למידה "הבית של תמר" בהנהלת תמר פדבו,59 , שגם היא כמו המקום, לא בדיוק הטיפוס האופייני שהיינו מצפים לפגוש כשאנחנו חושבים על מנהלת בית ספר. פדבו, יחד עם קבוצת אנשים שעובדים לצדה שנים, הגתה ויזמה את הקמתו של בית הספר הזה, המונה 12 כיתות לימוד, וכן את בית הספר המקביל שהוקם בימים אלה בקיבוץ משמר השרון. בנוסף, היא הקימה את מרכז לילדים לקויי למידה מהגיל הרך ולבוגרי צבא המעוניינים להשלים בגדרות, בתל-אביב. פדבו מדגישה שהיא לא תכננה להקים את בתי ספר, אלא ש"הכל פשוט התגלגל". "לכל אדם יש משהו שמתאים לו לעשות, משהו שהוא מרגיש בו טוב ושמתאים לכישורים, ליכולות ולעניין שלו. אני לא הטיפוס שיכול לעשות משהו שאני לא אוהבת", היא אומרת, ובכל זאת מסבירה את נטייתה לעסוק בלקויי למידה בכך שהיא עצמה כזו, לדעתה. פדבו סבורה שהיא בעלת ליקוי למידה המתבטא בבעיית קשב וריכוז על אף שמעולםלא עברה אבחון. "אף פעם לא אמרו לי את זה", היא מסבירה, "אבל בשלב מסוים שמתי לב שאני כזו. זה מתבטא בכך שאני חייבת לעשות הרבה דברים בבת אחת, קשה לי להתרכ ז בדבר אחד לאורך זמן, הקשב שלי מפוצל כל הזמן בכמה כיוונים ועוד תופעות מעין אלה. לקוי למידה יודע שמשהו אצלו שונה, אז גם אני יודעת". גם הסטטוס של בית הספר שלה במשרד החינוך מבטא את אותו קו עדין שעליו היא נוהגת להלך. אחרי הרבה מאבקים עם משרד החינוך, היא השיגה ל"בית של תמר" את המעמד החמקמק "בית ספר מוכר שאינו רשמי". משמעות המעמד היא שבית הספר מאושר ומתוקצב על ידי משרד החינוך, אך בכל זאת נחשב לבית ספר בבעלות פרטית. - איך קרה שהקמת בית ספר? "במסגרת עבודתי בתחנה הפסיכולוגית של הקיבוצים, פיתחתי, יחד עם הפסיכולוגית רונית פלוטניק, שיטה ללימוד לקויי למידה והתחלתי לעבוד בבית עם כמה ילדים. זה הצליח. התחילו להגיע ילדים והמקום הפך מעצמו למרכז למידה. לאט לאט הצטרפו עוד מורים, שגם להם הקניתי את השיטה שלי. הילדים הרגישו פה כל כך טוב, שהתחילו לבוא גם בבוקר כדי ללמוד, במקום ללכת לבית הספר שלהם. ראיתי שאני מתחילה להוות תחליף לבית הספר ולא רק לתת שיעורים משלימים. משם, המרחק להקמת בית ספר היה קצר". התחלות ללא סופים כ25-20%- מהאוכלוסייה בארצות הברית מוגדרים כלקויי למידה. בארץ מדברים על 10%, וסביר להניח שזה לא בזכות המוח היהודי המפורסם, אלא משום השוני בהגדרת הבעיה. ליקויי למידה הם שם כולל לבעיות למידה שונות, שהמפורסמת בהן היא בעיה בקריאה וכתיבה, הנקראת דיסלקציה. לצד הדיסלקציה קיימות גם בעיית קשב וריכוז, דיסגרפיה, דיסקלקוליה,ADHD, שידועה בשם הפופולרי היפראקטיביות ועוד. הרבה מלקויי הלמידה לוקים בכמה מהבעיות הללו גם יחד וכולן כאחת מפריעות להם ללמוד במערכת החינוך הרגילה. לקות למידה אינה קשורה באינטלגנציה נמוכה. נהפוך הוא. ילדים רבים הסובלים מליקויי למידה מאופינים באינטליגנציה גבוהה מהרגיל והרבה פעמים גם בכישורים מיוחדים וביצירתיות. אף על פי כן, לקויי הלמידה מתקשים להשתלב בכיתות הלימוד הרגילות, ואפילו הכיתות לחינוך מיוחד שקיימות במערכת החינוך לא נותנות בדרך כלל תשובה מספקת לבעיות שלהם. מסיבה זו, ילדים לקויי למידה רבים מוצאים עצמם, אחרי שלמדו שנים בבית ספר רגיל, מיואשים ברמות שונות. הם מתוסכלים, הם לא מבינים מה לא בסדר אצלם, למה האותיות נכתבות להם הפוך או שהם לא מצליחים לשבת רגע אחד בשקט. חלקם מנהלים מאבקים קשים עם המורים ולעתים גם עם ההורים. הם מרגישים אשמים, דבק בהם דימוי של עצלנים, ובדרך כלל אומרים עליהם את הקלישאה השחוקה של חדר המורים: "יש לו פוטנציאל, חבל שהוא לא מממש אותו". במהלך שנות עבודתה עם לקויי למידה, הגיעה פדבו למסקנה ש"לקות למידה חלה על כל תחומי החיים, כיוון שהחיים בכללותם הם תהליך אחד גדול של למידה. לצד תחומי הלמידה הקלאסיים כמו קריאה, כתיבה, וחשבון קיימת גם למידה של קודים חברתיים ושל התנהגויות בסיסיות כמו רחצה ואכילה. חשוב להבין שקשיי הלמידה מפריעים ללקויי הלמידה ללמוד גם את הקודים של ההתנהגות החברתית". ואכן, גם אחרי שהתמודדו על מכשול הקריאה והכתיבה או בחינות הבגרות, ניכר בלקויי הלמידה שהם ממשיכים לסבול מביטויים של הלקות גם בהתנהגויות היומיומיות. כך למשל, הם מתאפיינים בחוסר התמדה, החלפה של מקומות עבודה והתחלות שאף פעם אין להם סופים. "הרבה פעמים גם החיים האישיים שלהם, ולא רק החיים המקצועיים, הם מלאי התחלות ופרישות מוקדמות. חוסר היכולת להישאר במקום אחד, לנחול בו הצלחות ולספוג בו כישלונות, ובעיקר להתפתח בו - הוא אחד מהאפיונים ה בולטים של הלקות", אומרת פדבו. "לצד חוסר התמדה, המאפיין את לקויי הלמידה, מתאפיינים הילדים לקויי הלמידה גם בקליטה שונה של הקודים החברתיים הנורמטיביים - מה שהופך את התקשורת שלהם עם צוות המורים ולפעמים גם עם ההורים והילדים האחרים להרבה יותר בעייתית ורצופת אי הבנות". בגלל התפיסה שלקוי למידה לעולם יישאר כזה, יצרה פדבו, יחד עם שותפיה לדרך, תוכנית הוראה שונה שמתמודדת עם הבעיות המיוחדות של הילדים הן במישור האקדמי והן במישור החברתי. במישור האקדמי, מטרת בית הספר היא להביא את הילדים להשיג תעודת בגרות באמצעות "הוראה מתקנת". הוראה כזו מתבצעת בכיתות קטנות, המונות 12 ילדים בכיתה, תוך התייחסות למערך הבעיות הספציפיות של כל ילד, כניסיון לאפשר לכל ילד לעקוף את הקושי שלו ולא לוותר על היעד הסופי. כך, לדוגמה, ילדים הסובלים מקושי מוטורי או ילדים דיסגרפים, עונים תשובות בעל פה, במקום לכתוב אותן. ילדים שקוראים אך לא מבינים את הנקרא זוכים לכך שהמורה יקרא בשבילם את הטקסט. כתשובה לבעיות הקשב, בנוי השיעור כאוסף של יחידות קטנות, כך שהילדים מחליפים כל הזמן פעילויות. פדבו: "חשוב לתת לכל ילד את ההכו ונה הנכונה לו, ולא סתם ללחוץ עליו ו´לשבת עליו´ כדי שיתאמץ יותר חזק. מעבר לזה, גם מערך הלימודים הכללי שונה מעט מזה הרגיל, מתוך התחשבות במכנה המשותף לכל לקויי הלמידה. כך, למשל, מקצוע האנגלית נלמד תוך שימת דגש על הדיבור ולאו דווקא על הדקדוק. זאת למרות שהמטרה הסופית היא, כמובן, לפגוש את תוכנית הלימודים של משרד החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בתעודת הבגרות". הבעיה לא עוברת רוב בוגרי ה"בית של תמר" (13 מחזורים כבר הגיעו לבגרות במסלול הזה) עברו את מבחני הבגרות בהצלחה וחלקם אף לומדים כיום באוניברסיטה. פדבו עצמה ממליצה מאוד על טיפול נכון ומוקדם בבעית ליקויי הלמידה, והיא מדגישה שהבעיה לא "עוברת עם הזמן". נכון שיש לקויי למידה שבבגרותם מסתדרים, מוצאים עבודה יצירתית ומתמידים בה, אבל רבים מהם אינם מסתדרים - חלקם שוקעים בדיכאון או מידרדרים לפשע. להמחשת דבריה, מנדבת פדבו את הנתון המדהים, על פיו שליש מיושבי בתי הסוהר בארצות הברית הם לקויי למידה. לטענתה, באין אפיק אחר לנתב אליו את האינטליגנציה, לומדים לקויי הלמידה להפנות אותה בכיוון של תחמנות מסוגים שונים או אף גרוע מכך - הנהגת כנופיות פושעים. המשך כאן
כאן לומדים בכיף - מעריב (כל הזכויות שמורות) "הבית של תמר", תמר פדבו. תיכון יחודי ללקויי למידה הראלה טהר-לב בן-שחר בקיבוץ שפיים, בין דשאים ועצי ערבה, שוכן בית הספר התיכון ללקויי למידה "הבית של תמר" בהנהלת תמר פדבו,59 , שגם היא כמו המקום, לא בדיוק הטיפוס האופייני שהיינו מצפים לפגוש כשאנחנו חושבים על מנהלת בית ספר. פדבו, יחד עם קבוצת אנשים שעובדים לצדה שנים, הגתה ויזמה את הקמתו של בית הספר הזה, המונה 12 כיתות לימוד, וכן את בית הספר המקביל שהוקם בימים אלה בקיבוץ משמר השרון. בנוסף, היא הקימה את מרכז לילדים לקויי למידה מהגיל הרך ולבוגרי צבא המעוניינים להשלים בגדרות, בתל-אביב. פדבו מדגישה שהיא לא תכננה להקים את בתי ספר, אלא ש"הכל פשוט התגלגל". "לכל אדם יש משהו שמתאים לו לעשות, משהו שהוא מרגיש בו טוב ושמתאים לכישורים, ליכולות ולעניין שלו. אני לא הטיפוס שיכול לעשות משהו שאני לא אוהבת", היא אומרת, ובכל זאת מסבירה את נטייתה לעסוק בלקויי למידה בכך שהיא עצמה כזו, לדעתה. פדבו סבורה שהיא בעלת ליקוי למידה המתבטא בבעיית קשב וריכוז על אף שמעולםלא עברה אבחון. "אף פעם לא אמרו לי את זה", היא מסבירה, "אבל בשלב מסוים שמתי לב שאני כזו. זה מתבטא בכך שאני חייבת לעשות הרבה דברים בבת אחת, קשה לי להתרכ ז בדבר אחד לאורך זמן, הקשב שלי מפוצל כל הזמן בכמה כיוונים ועוד תופעות מעין אלה. לקוי למידה יודע שמשהו אצלו שונה, אז גם אני יודעת". גם הסטטוס של בית הספר שלה במשרד החינוך מבטא את אותו קו עדין שעליו היא נוהגת להלך. אחרי הרבה מאבקים עם משרד החינוך, היא השיגה ל"בית של תמר" את המעמד החמקמק "בית ספר מוכר שאינו רשמי". משמעות המעמד היא שבית הספר מאושר ומתוקצב על ידי משרד החינוך, אך בכל זאת נחשב לבית ספר בבעלות פרטית. - איך קרה שהקמת בית ספר? "במסגרת עבודתי בתחנה הפסיכולוגית של הקיבוצים, פיתחתי, יחד עם הפסיכולוגית רונית פלוטניק, שיטה ללימוד לקויי למידה והתחלתי לעבוד בבית עם כמה ילדים. זה הצליח. התחילו להגיע ילדים והמקום הפך מעצמו למרכז למידה. לאט לאט הצטרפו עוד מורים, שגם להם הקניתי את השיטה שלי. הילדים הרגישו פה כל כך טוב, שהתחילו לבוא גם בבוקר כדי ללמוד, במקום ללכת לבית הספר שלהם. ראיתי שאני מתחילה להוות תחליף לבית הספר ולא רק לתת שיעורים משלימים. משם, המרחק להקמת בית ספר היה קצר". התחלות ללא סופים כ25-20%- מהאוכלוסייה בארצות הברית מוגדרים כלקויי למידה. בארץ מדברים על 10%, וסביר להניח שזה לא בזכות המוח היהודי המפורסם, אלא משום השוני בהגדרת הבעיה. ליקויי למידה הם שם כולל לבעיות למידה שונות, שהמפורסמת בהן היא בעיה בקריאה וכתיבה, הנקראת דיסלקציה. לצד הדיסלקציה קיימות גם בעיית קשב וריכוז, דיסגרפיה, דיסקלקוליה,ADHD, שידועה בשם הפופולרי היפראקטיביות ועוד. הרבה מלקויי הלמידה לוקים בכמה מהבעיות הללו גם יחד וכולן כאחת מפריעות להם ללמוד במערכת החינוך הרגילה. לקות למידה אינה קשורה באינטלגנציה נמוכה. נהפוך הוא. ילדים רבים הסובלים מליקויי למידה מאופינים באינטליגנציה גבוהה מהרגיל והרבה פעמים גם בכישורים מיוחדים וביצירתיות. אף על פי כן, לקויי הלמידה מתקשים להשתלב בכיתות הלימוד הרגילות, ואפילו הכיתות לחינוך מיוחד שקיימות במערכת החינוך לא נותנות בדרך כלל תשובה מספקת לבעיות שלהם. מסיבה זו, ילדים לקויי למידה רבים מוצאים עצמם, אחרי שלמדו שנים בבית ספר רגיל, מיואשים ברמות שונות. הם מתוסכלים, הם לא מבינים מה לא בסדר אצלם, למה האותיות נכתבות להם הפוך או שהם לא מצליחים לשבת רגע אחד בשקט. חלקם מנהלים מאבקים קשים עם המורים ולעתים גם עם ההורים. הם מרגישים אשמים, דבק בהם דימוי של עצלנים, ובדרך כלל אומרים עליהם את הקלישאה השחוקה של חדר המורים: "יש לו פוטנציאל, חבל שהוא לא מממש אותו". במהלך שנות עבודתה עם לקויי למידה, הגיעה פדבו למסקנה ש"לקות למידה חלה על כל תחומי החיים, כיוון שהחיים בכללותם הם תהליך אחד גדול של למידה. לצד תחומי הלמידה הקלאסיים כמו קריאה, כתיבה, וחשבון קיימת גם למידה של קודים חברתיים ושל התנהגויות בסיסיות כמו רחצה ואכילה. חשוב להבין שקשיי הלמידה מפריעים ללקויי הלמידה ללמוד גם את הקודים של ההתנהגות החברתית". ואכן, גם אחרי שהתמודדו על מכשול הקריאה והכתיבה או בחינות הבגרות, ניכר בלקויי הלמידה שהם ממשיכים לסבול מביטויים של הלקות גם בהתנהגויות היומיומיות. כך למשל, הם מתאפיינים בחוסר התמדה, החלפה של מקומות עבודה והתחלות שאף פעם אין להם סופים. "הרבה פעמים גם החיים האישיים שלהם, ולא רק החיים המקצועיים, הם מלאי התחלות ופרישות מוקדמות. חוסר היכולת להישאר במקום אחד, לנחול בו הצלחות ולספוג בו כישלונות, ובעיקר להתפתח בו - הוא אחד מהאפיונים ה בולטים של הלקות", אומרת פדבו. "לצד חוסר התמדה, המאפיין את לקויי הלמידה, מתאפיינים הילדים לקויי הלמידה גם בקליטה שונה של הקודים החברתיים הנורמטיביים - מה שהופך את התקשורת שלהם עם צוות המורים ולפעמים גם עם ההורים והילדים האחרים להרבה יותר בעייתית ורצופת אי הבנות". בגלל התפיסה שלקוי למידה לעולם יישאר כזה, יצרה פדבו, יחד עם שותפיה לדרך, תוכנית הוראה שונה שמתמודדת עם הבעיות המיוחדות של הילדים הן במישור האקדמי והן במישור החברתי. במישור האקדמי, מטרת בית הספר היא להביא את הילדים להשיג תעודת בגרות באמצעות "הוראה מתקנת". הוראה כזו מתבצעת בכיתות קטנות, המונות 12 ילדים בכיתה, תוך התייחסות למערך הבעיות הספציפיות של כל ילד, כניסיון לאפשר לכל ילד לעקוף את הקושי שלו ולא לוותר על היעד הסופי. כך, לדוגמה, ילדים הסובלים מקושי מוטורי או ילדים דיסגרפים, עונים תשובות בעל פה, במקום לכתוב אותן. ילדים שקוראים אך לא מבינים את הנקרא זוכים לכך שהמורה יקרא בשבילם את הטקסט. כתשובה לבעיות הקשב, בנוי השיעור כאוסף של יחידות קטנות, כך שהילדים מחליפים כל הזמן פעילויות. פדבו: "חשוב לתת לכל ילד את ההכו ונה הנכונה לו, ולא סתם ללחוץ עליו ו´לשבת עליו´ כדי שיתאמץ יותר חזק. מעבר לזה, גם מערך הלימודים הכללי שונה מעט מזה הרגיל, מתוך התחשבות במכנה המשותף לכל לקויי הלמידה. כך, למשל, מקצוע האנגלית נלמד תוך שימת דגש על הדיבור ולאו דווקא על הדקדוק. זאת למרות שהמטרה הסופית היא, כמובן, לפגוש את תוכנית הלימודים של משרד החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בתעודת הבגרות". הבעיה לא עוברת רוב בוגרי ה"בית של תמר" (13 מחזורים כבר הגיעו לבגרות במסלול הזה) עברו את מבחני הבגרות בהצלחה וחלקם אף לומדים כיום באוניברסיטה. פדבו עצמה ממליצה מאוד על טיפול נכון ומוקדם בבעית ליקויי הלמידה, והיא מדגישה שהבעיה לא "עוברת עם הזמן". נכון שיש לקויי למידה שבבגרותם מסתדרים, מוצאים עבודה יצירתית ומתמידים בה, אבל רבים מהם אינם מסתדרים - חלקם שוקעים בדיכאון או מידרדרים לפשע. להמחשת דבריה, מנדבת פדבו את הנתון המדהים, על פיו שליש מיושבי בתי הסוהר בארצות הברית הם לקויי למידה. לטענתה, באין אפיק אחר לנתב אליו את האינטליגנציה, לומדים לקויי הלמידה להפנות אותה בכיוון של תחמנות מסוגים שונים או אף גרוע מכך - הנהגת כנופיות פושעים. המשך כאן
כתבה מרתקת, תודה שהבאת אותה
אותה לכאן, חילש (שליח?) אין ספק כי מדובר במקום יוצא מן הכלל בעיקר בגלל המחוייבות של מנהלת אשר נשמעת אשה מדהימה וצוות המורים אשר עובדים עם הילדים. ישנם עוד מספר מקומות כאלה בארץ אשר עושים פלאים עם ילדים ליקויי למידה. אני מסכימה לחלוטין עם הטענה כי אין מחלימים מלקויות למידה וכי זה מצב אשר ילווה את הלוקים בו תמיד. אך לדעתי באמצעות הקניית כלים נכונים הרבה מליקויי הלמידה מצליחים לעקוף את הבעיה או לפצות עליה באמצעות מיומנויות אלטרנטיביות. כמו כן קיימות גישות כמו זו של פרופ´ פויירשטיין הטוענות כי בפוקנקציות פגומות בהחלט ניתן לטפל. השאלה שאותי מטרידה בעקבות קריאת הכתבה היא האם על החברה להשלים עם המצב הקיים ולהרחיק את ליקויי הלמידה "לגלות" תהייה גלות זו אטרקטיבית וקוסמת ככל שתהייה, או שעל החברה להשתנות עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי וללמוד להכיל את ליקויי הלמידה כחלק אינטגרלי ממנה, ואזי על בתי הספר הרגילים יהיה לרכוש את הכלים והידע כיצד להתמודד עם ילדים אלה על מנת שיוכלו להפיק את המקסימום מעצמם. ושורה אחת אחרונה..אני בטוחה כי בתי הכלא מאכלסים אנשים רבים עם קשיי למידה אני לא בטוחה כי המספרים שנמסרו כאן אכן משקפים לקויות למידה. קשיי למידה מסוגים שונים מתפתחים גם על רקע של סביבה מקפחת. ושוב תודה לך על הבאת הכתבה החשובה. שנה נהדרת.
אותה לכאן, חילש (שליח?) אין ספק כי מדובר במקום יוצא מן הכלל בעיקר בגלל המחוייבות של מנהלת אשר נשמעת אשה מדהימה וצוות המורים אשר עובדים עם הילדים. ישנם עוד מספר מקומות כאלה בארץ אשר עושים פלאים עם ילדים ליקויי למידה. אני מסכימה לחלוטין עם הטענה כי אין מחלימים מלקויות למידה וכי זה מצב אשר ילווה את הלוקים בו תמיד. אך לדעתי באמצעות הקניית כלים נכונים הרבה מליקויי הלמידה מצליחים לעקוף את הבעיה או לפצות עליה באמצעות מיומנויות אלטרנטיביות. כמו כן קיימות גישות כמו זו של פרופ´ פויירשטיין הטוענות כי בפוקנקציות פגומות בהחלט ניתן לטפל. השאלה שאותי מטרידה בעקבות קריאת הכתבה היא האם על החברה להשלים עם המצב הקיים ולהרחיק את ליקויי הלמידה "לגלות" תהייה גלות זו אטרקטיבית וקוסמת ככל שתהייה, או שעל החברה להשתנות עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי וללמוד להכיל את ליקויי הלמידה כחלק אינטגרלי ממנה, ואזי על בתי הספר הרגילים יהיה לרכוש את הכלים והידע כיצד להתמודד עם ילדים אלה על מנת שיוכלו להפיק את המקסימום מעצמם. ושורה אחת אחרונה..אני בטוחה כי בתי הכלא מאכלסים אנשים רבים עם קשיי למידה אני לא בטוחה כי המספרים שנמסרו כאן אכן משקפים לקויות למידה. קשיי למידה מסוגים שונים מתפתחים גם על רקע של סביבה מקפחת. ושוב תודה לך על הבאת הכתבה החשובה. שנה נהדרת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.