הבלדה על השיער הארוך קצת ארוך..

[שרה&הודיה]

הבלדה על השיער הארוך ../images/Emo3.gif קצת ארוך..

האמת שדווקא הימים האחרונים עוברים לי בשלום בנושא הזה.. אבל זה בגלל שהודיה חולה

משופעת ולא הולכת לגן... אבל ככה כשהיא הולכת לגן כל בוקר אני מתחילה בניחושים ועושה לעצמי לפעמים אין-דן-די-דינו אם הודיה תסכים להסתרק או שהיא תעשה בעיות.. בואו ואתאר לכם ניסיונות סירוק של ילדה עם שיער ארוך ודי חלק.. (שיש בו איך לא.. גם כמה קשרים..) זה התחיל לפני חצי שנה לערך להודיה השער התחיל להיות די ארוך פתאם.. אז הסירוק מתחיל להיות משימה רצינית.. ראשית יש להתחיל לחפוף בסרקל.. התלתלים אמנם נעלמים, אבל השער אמור להיות יחסית ללא קשרים.. (בקושי מצליח

) יש לבחור במברשת טובה.. אבל לא משנה מה נמצא תמיד אשמע ממנה את ה"איי" המסורתי.. אני כבר אומרת באופן קבוע.. "הודיה, זה לא כואב.. בואי אמשיך לסרק.." תוך כדי זמן נתקלתי בהמצאה גאונית.. "תרסיס סרקל".. אמרתי לעצמי וואלה נהדר.. עכשיו להודיה אין סיבה לרטון, אני אשים לה מהתרסיס בבוקר.. (לא משנה לי שהוא שמנוני ואולי הורס את היופי של השער אבל לפחות לה לא יכאב..) והיא לא תצרח שאסרק אותה.. איפה

ברגע שקרבתי לראשה את איזמל המנתחים.. (סליחה..

את המסרק..) היא לא הפסיקה לצרוח "זה כואב.. זה כואב.." כבר לא ידעתי מה לחשוב ומה לעשות, החלטתי לתת לה את המסרק של הבובה, או את המברשת הישנה שלה שהיא תסרק בהן את הבובה ואמא תסרק אותה.. וזה ממש לא עזר תמיד מצאתי את עצמי עם מברשת של בובה כדי לסרק את הודיה בעוד הודיה מסרקת את הבובה במסרק שלה (וצורחת לעברי "זה שלי..") באיזה שלב גם למדתי שאפשר להקל על הסירוק כאשר חוסמים ביד אחד קבוצה של שערות ומסרקים ממנה למטה.. ככה שורשי השיער לא כואבים.. אז ככה בכל מיני תחבולות שונות לרוב הצלחתי לסרק את הודיה.. (הרבה פעמים נסתי לסרק אותה בשידה.. וכשזה לא הלך הלכנו לסלון לצפות קצת בתוכניות "הופ" על הבוקר.. ואני ככה בצד מסרקת את אותה..) אבל הקטע הכי מעצבן..מעניין בכל העניין היה שכאשר נתתי פעם לחמותי לסרק אותה.. והיא לא סרקה אותה אחרת ממני (היא זאת שנתנה לי את הטיפ של הסירוק כשהיד חוסמת שהכאב לא יגיע לשורש השער

) הודיה אפילו... לא צייצה.. אז קלטתי שהודיה החליטה (כמו שאר הילדים..) כנראה לשגע את ההורים שלה ו

קטן אני עכשיו לא הסתפרתי קרוב ל3-4 חודשים במחשבה שאולי משהו יצמח אצלי.. ואולי אוכל לסדר איזה משהו בשער.. ואפילו קוקו אחד אני לא יכולה לעשות ממנו.. אבל מצד שני הוא כבר יותר מדי עבה

 

[רותי ע]

לנו אין בעיות כאלו..

כי הוא מסופר קצר. ואם זה כל כך קשה אז למה לא לספר אותה קצר? (למרות שאני מאוד מבינה כמה כיף זה ילדונת מתוקה בשיער ארוך

).

 

[keren1]

אוי שרה...מה שאני עברתי אתמול בערב

לדניאל (3.5) יש שער ארוך וגלי והוא קינאתם של כל הילדות והאמהות בגן. הוא נקי מחיות (פעם בשבועיים אני חופפת עם prioderm נגד כינים) והמצב בשליטה. אבל לסרק אותה זה סיוטטטטטטטטטטטטטטטטטט!!!!!!!! מה לא ניסיתי. מרכך כזה ומרכך אחר. לעשות צמות. אבל יש קשרים. אתמול נשברתי לגמרי השער מלא קשרים ונראה זוועה. הכנתי אותה ואותי נפשית שצריך להסתרק בערב אחרי האמבטיה, סירוק יסודי. ישבתי על הראש שלה איזה שעה. והיא מקטרת ואומרת שכבר לא אכפת לה שער קצר ואני מסרקת. היא מקטרת ואני מסרקת. וואו כמה קשרים שפתחתי (בטכניקה להחזיק את השער קרוב כך שלא ימשוך בשורשים). בסוף היה שער נקי ובלי קשרים וילדה אחת לא כל כך מרוצה אבל אמא כן.

 

[שרה&הודיה]

../images/Emo8.gif

 

[שרה&הודיה]

זה בדיוק העניין ../images/Emo3.gif

אני מה זה לא רוצה לספר אותה.. אבל אולי אתחיל באיומים על כך - שתבין שזה לא ילך לה קל

ומה שהכי מעצבן בכל העניין הוא שלאחרים היא נותנת לסרק ללא שום ציוץ..

 

[zimes]

אז אולי שאבא יסרק?

אפשר להסתרק ולעשות צמות לפני השינה, ואז בבוקר לפרק ולהעביר מברשת (זה לא כואב, והיא אולי אפילו יכולה לבד), או לא לפרק.

 

[keren1]

גם אני לא רוצה לספר ולפי דעתי

גזרת שער בגלל קשרים /כינים ושאר מזיקים היא בריחה מהבעיה ואני לא עושה כך. הכי חשוב שהשער יהיה נקי ומסורק, נכון?! אז מה אכפת לך תני למשהו אחר שיסרק אותה.

 

[שרה&הודיה]

פעם שלחנו את הודיה לגן לא מסורקת..

אבל אני לא חושבת על זה באופן קבוע

 

[לאה_מ]

קרן, לא הבנתי. למה זה בריחה מהבעיה?

עדיף שהיא תהיה עם כינים העיקר שער ארוך? אני שואלת, כי לשירה יש סיפור של כינים כבר חודשים. לשירה יש שער דק וקצת מתולתל (כלומר, תלתלים גדולים כאלה, בקבוקים), ומאד קשה לסרק אותה. עכשיו, היא יושבת נהדר, נותנת לסרק, נותנת לעשות לה מסרק סמיך, אבל כואב הלב. והכינים... מה לא ניסיתי - פריודרם, זהו זה, סוף סוף, פיניטו... בסופו של דבר הגעתי למסקנה שרק מסרק סמיך כל יומיים במשך תקופה ארוכה יפתור את הבעיה. לאחרונה שירה ביקשה להסתפר, ואמנם הסתפרה - קארה קצר - מאד מתוק לה. ומאז איכות החיים שלנו עלתה באופן משמעותי, כי אני עושה לה מסרק סמיך ב-5 דקות במקום ב-20 דקות, וזה גם לא כואב לה. אז השיער הארוך לא היה עניין של אידאולוגיה. ועוד משהו - עכשיו זו הפעם הראשונה מזה חודשים ארוכים שאני לא מוציאה כל פעם כינים.

 

[keren1]

לאה כנראה שלא הסברתי את עצמי טוב

אני התכוונתי שאני רואה הורים שלילדהם יש כינים או קשרים בשער וכדי לפתור את ה"בעיה" הם גוזרים את השער ולא מטפלים. אני לא חושבת שזאת הדרך להתמודד איתה. גם דניאל סבלה מכינים (והיא הדביקה את כל הבית!!!!) ואני בפרוש הייתי חייבת ועדין מעבירה מסרק סמיך. אני חושבת שלא צריך לגזור קצוץ על מנת לפתור את הבעיה אפשר להתמודד וכן לשבת ולסרק ולסרק. חוץ מזה נראה לי שאנחנו מאד קרובים לביקור במספרה. היא התחילה לבקש תספורת כמו אחותה הקטנה (קצוץ). אני רק חוששת שהיא לא מבינה שברגע שהשער נגזר אי אפשר להחזירו. (חוץ מזה אני צריכה להבשיל לרעיון).

 

[לאה_מ]

את יודעת מה אני חושבת?

הסיפור שלך על התספורת של דניאל ממש מזכיר לי את מה שהיה לי עם שירה. לשירה היו בקבוקי זהב די ארוכים, וזה היה פשוט מקסים בעיני. עד שיום אחד (כרעם ביום בהיר) היא ביקשה להסתפר. להסתפר? מה פתאום? לא חבל על התלתלים היפים? במשך כמה זמן "דחיתי את רוע הגזירה" בכל מיני תרוצים (טוב, בהזדמנות נקבע תור במספרה; אולי כדאי לך לחשוב על זה שוב; את יודעת מה, בפעם הבאה שעומר ילך להסתפר אני אקח גם אותך...), עד שהילדה פשוט עמדה על שלה, ואני שמתי לב, שהבעיה היא אצלי, לא אצלה: אני זו שחבל לה על השער היפה - לשירה בכלל לא חבל; שירה מבינה היטב שזה לא חוזר מיד, ואין לה שום בעיה עם זה - היא באמת רוצה להסתפר. ברגע שהבנתי את זה "נכנעתי" ולקחתי אותה למספרה. ואת יודעת מה? יצא מקסים. זה היה בסוכות (אמא שלי ואני לקחנו אותה להסתפר ולקנות בגדים - היית מאמינה שזו ילדה בת 5???), ובינתיים בחנוכה היא היתה שוב אצל אמא שלי, והלכה איתה שוב להסתפר, והסתפרה עוד יותר קצר, והיא ממש ממש מרוצה. והבונוס - באמת הרבה יותר קל ונעים עם המסרק הסמיך, ויש ירידה משמעותית בכמות הכינים...

 

[keren1]

לאה - אני מודה שלי חבל על השער

היפה והארוך שלה. אבל אין הבדל בין הבנה של ילדה בת 5 לילדה בת 3.5? אני פשוט באמת חוששת שהיא לא תבין את המשמעות של "תספורת". באם היא עדין תבקש ניגש למשימה. בכל אופן נצטר לחשוב על זה כי יש לה שער ארוך והוא ממש בגבול של ארוך מדי (קצוות שרופים והוא אוטוטו מגיל לטוסיק!). אני בטוחה שהחיים יהיו פשוטים יותר עם שער קצר. נדווח בהמשך.

 

[לאה_מ]

ויש, כמובן, גם שלבי ביניים.

אם את חוששת שהיא תתחרט אחר כך על התספורת, אז אל תסתפרו קצוץ. תסתפרו, נניח, תספורת באורך הכתפיים, ואז אם היא תתחרט, להמשיך לגדל יהיה קל מאד, ואם היא עדיין תרצה קצוץ, אז בטוח שהיא מבינה לקראת מה היא הולכת.

 

[עוד צפורה גנן]

כמי שבלתה את כל ילדותה

קצוצה, אני חייבת להגיד שאהבתי כל רגע. באיזה שלב החלטתי להאריך שיער, והיה לי שיער ארוך מאוד, עבה מאוד, לא סריק לחלוטין, תקופות שונות בחיי. שיער צומח, וחבל על המריבות, לדעתי, בנושא. הבנים שלי, בד"כ מסופרים בגיל 6 שבועות, שאז שיערם כבר נכנס לעינים, והם תמיד מסופרים קצר. כמעט אף פעם אין אצלי בעיה של כנמת ושל סירוק.

 

[שרה&הודיה]

אני חושבת שמי שהיה הרבה פעמים קצוץ

בילדות אח"כ קשה מאד להאריך.. גם אני היתי קצוצה מס´ פעמים וכשניסתי להאריך לא הלך לי השער התעבה ולא התארך.. עכשיו לא הסתפרתי 3 ח´ והשער בכלל לא התארך

 

[ציפי ג]

הלוואי עלי,

השיער שלי מתארך בקצב כרגיל, ואני כל הזמן צריכה להסתפר. הוא אכן עבה מאוד, הרבה יותר משל אמי שיש לה שיער ארוך מתחת הכיסוי ראש. אני מעדיפה שיער קצר עבה, על פני שיער ארוך דק. ולגבי ילדות, הנוחות היא פשוט מדהימה. איך אפשר להשוות משחק בארגז חול עם שיער ארוף שכל החול נדבק אליו, או לשיער קצר? אם הילדה מאוד רוצה, ניחא. אבל לא הייתי מכריחה אותה. כמו שאני עושה עם הפאות של בני, שמשתלשלות כבר עד הכתפים.

 

[שרה&הודיה]

שאבא יסרק../images/Emo6.gif

זה פשוט לא יהיה ריאלי... וגם (וזה קרה..) כשהוא ניסה היא עדיין בכתה ולא רצתה

ולצמות השער שלה עדיין מאד חלק...

 

[keren1]

רעיון פרוע שעלה בדעתי בנושא

מכיוון שסירוק זה עניין חשוב של הגיינה. מה דעתך על כפפה/בובה (כלב, או הבובה מבייבי מוצרט או משהו שהיא אוהבת) והיא זאת שתסרק. מה את אומרת?

 

[שרה&הודיה]

נוסה גם נוסה ../images/Emo8.gif

אני נעזרת במסרק של הבובה שיש להודיה אבל זה לא ממש עזר

כ אז אני צריכה להשתמש במסרק של הבובה.. והודיה משתמשת במברשת שלה ומסרקת את הבובה.. ..כשהיא מכריזה "זה שלי.. זה שלי.." (הודיה מתעקשת לקחת את המברשת שלה..) בתחבולות אני לוקחת את המברשת ומסרקת אותה..

 

[נ ו ע ם]

כשאבא מסרק....

היא תמיד תמיד רגועה...... ואני אוהב לסרק אותה! וגם את האשה נועם.