הבלדה על יואל משה סלמון ושלושת רעיו

פלפל.

New member
הבלדה על יואל משה סלמון ושלושת רעיו

זה השם המלא של השיר, שכתב יורם טהרלב, ובשם זה הוא גם מופיע בספרי השירים של טהרלב. אמנם בדיסק של שלום חנוך מופיע השם המקוצר "הבלדה על יואל משה סלומון" אך טהרלב כתב שלושת הרעים והתכוון לשלושת הרעים. רגע רגע, בטח קפצתם, הרי הם היו חמישה - שטמפפר בא, וגוטמן בא, וזרח ברנט, ויואל משה סלומון עם חרב באבנט, ואתם רכב מזרקי הדוקטור הכסוף, כשהרוח אז לאורך הירקון שר בקני הסוף.. זמן רב הדריכה את מנוחתי התעלומה והיום מצאתי את התשובה (ממקור ראשון). אז עוד כמה שעות אפרסם אותה. בינתיים מישהו רוצה להעלות ניחושים? השערות? ספקולציות? יורם טהרלב התבלבל בספירה? אולי הם בכלל לא היו חברים? איזה מן רעים הם אם הם ככה השאירו את יואל לבד כל הלילה על הגבעה, בין חצות לאור.. ואולי היה זה רק חלום? אולי רק אגדה..?
 

shellyland

New member
השפן הקטן שכח לסגור הדלת ../images/Emo28.gif

הצטנן המסכן וקיבל נזלת. אחד מהם השתפן ועשה אחורה פנה קדימה ברח מחשש למחלות. נדמה לי שזה היה הדוקטור ושהוא חשש ממלריה. לה לה לה אפצ´י.
 

shellyland

New member
ואללה זה היה הדוקטור, שנאמר:

"קפץ הדוקטור על סוס כי חס על בריאותו" לקח לי רגע, אבל נזכרתי.
 

פלפל.

New member
הסיפור שמאחורי השיר ../images/Emo104.gif

השיר מבוסס על סיפור קניית אדמת מלבס, היא פתח-תקווה, "אם המושבות", בשנת תרל"ח-1878. מספר משה סמילנסקי:
הרוכשים עמדו להשלים את העיסקה, אך לפני ה
הם החליטו לשאול בעצתו של רופא מפורסם, ד"ר מזריקי מיפו. בלשון ימינו היינו אומרים: ביקשו חוות-דעת אקולוגית. הרופא בא, סקר את השטח הביצתי
, עלה על גג חורבה, ופסק את דינו: "ניצבתי כל הזמן ועיני תרו ברחבי הרקיע לראות ציפורים עפות, ולא ראיתי אפילו
אחד. והרי גרגרי תבואה מפוזרים כאן ותולעים וכל מיני רמשים -
מאכל ערב לעוף השמיים... אין זאת כי אם העוף, הנשמע לחושו הטבעי, שומר נפשו מהתקרב הנה... מקום אוכל את יושביו המקום הזה".
שלושת היהודים שביקשו לרכוש את הקרקע היו המומים. ראשון התאושש יואל משה סלומון, שאמר: "
, ובכל זאת..", גם יהושוע שטמפפר אמר: "ננסה..", דוד מאיר גוטמן פרץ בבכי. לבסוף החליטו: לקנות.
בערב ראש חודש מנחם אב לשנת תרל"ח נכתב ונחתם החוזה בין המוכר סלים קסר ובין הקונים, האדונים דוד גוטמן, יואל משה סלומון ונתן גרינגרט, ובמעמד החברים יהושע שטמפפר וזרח ברנט. כך מתחיל סיפורה של פתח תקווה וכך מסתיים סיפורנו. יואל רצה לקנות, הזמין את הדוקטור לתת חוות דעת על החלקה, ולקח איתו כמה חברים עשירים כדי לעניין אותם בעיסקת הנדל"ן. הוא הצליח לשכנע את אחד מהם, גוטמן. גוטמן "עשה קופה" די מהר ומכר את כל השטח חזרה די מהר לקוני ה
החדשים ברחוב חובבי ציון. שני החברים האחרים גם הסתדרו: זרח בנה את מאה-שערים ושטמפפר היה לימים ראש הוועד של פתח-תקווה ובתוקף תפקידו
לאירופה ולארה"ב לשנורר למענה. עד כאן סמילנסקי.
אגב, תעלומה אחת עדיין לא נפתרה. הקשקוש על הכנפיים: "והוא נשאר על הגבעה ובין חצות לאור פתאום צמחו לסלומון כנפיים של ציפור.
חג שמח
 

גרי רשף

New member
לי זה מזכיר את טיולי בית הספר../images/Emo22.gif

בתור מורה שאינו מחמיץ אף טיול עם התלמידים, עלי לציין שבדומה לטיולי בית הספר גם כאן הקפידו לקחת מאבטח וחובש. נכון שהמאבטח חמוש בחרב (במקום קרבין חלוד), והחובש לקח סוס בתור רכב פינוי (במקום ערכת חובשים עם שלל תחבושות, אינפוזיות ואקאמולים). הנוכחות של התלמידים אינה מרשימה, ובולטים בהעדרם המורֶה והמדריכה מהחברה להגנת הטבע.
 
למעלה