הבלוג שלי יצא אל אוויר העולם....

[al-x]

הבלוג שלי יצא אל אוויר העולם....

שיהיה לי בהצלחה

בֳּלַה בֳּלַה בּלוֹג

 

[genotip]

ואתה מספר לנו כי...? ../images/Emo11.gif

סתם יקירי, אתה יודע שהכל מאהבה

המון בהצלחה עם הבלוג

 

[קיץ כתום]

אני חושב שניוקוף לא מתאים למטרה

הזאת.. זה גם נראה יותר מדי חובבני... עזוב... זה רק מה שאני חושב.

 

[genotip]

אני חושב (פותח דיון קטן) ../images/Emo163.gif

ברשותכם כמובן... אני אתחיל בציטוט של העיתונאי ג´ון דבורק (לחלק ממכם זה ישמע מוכר): "זה עוזר להם להרגיש טוב עם עצמם, לספר לעולם אלו דברים חשובים הם עושים ואלו מחשבות נשגבות הם חושבים. למעשה, לרוב מדובר בהגיגים נדושים ושטחיים". הבלוגים, איפשהו אי שם, הפכו להם (בשבילי לפחות) ל"הגיגים נדושים ושטחיים". זה טוב ונחמד, כשאתה חבר של מי שאתה קורה את הבלוג שלו, חוסך לך (אולי) את השיחה לחו"ל או שאלת ה"מה שלומך" הרגילה אבל יוצר שני בעיות: 1. הבלוגים הרבים שנפתחו הפכו את כל הנושא הזה למשעמם, אני יכול להגיד שאני נהנתי מכמה בלוגים (עוד בתחילת דרכם), אבלעם הזמן גם התוכן שלהם נעשה רדוד, אולי דווקא בגלל שציפו מהם לעדכן ולאו דווקא בגלל הרצון שלהם. 2. איפשהו הבלוג בא לבטא דברים שאולי אי אפשר לבטא בחיים האמיתיים, להוציא דברים מהלב, נוצר מצב שכולם מכירים את כולם, אז נעלמם עניין הדיסקרטיות. גם אם אני אפתח בלוג בשם אחר, אני לא אוכל לכתוב על דברים שבראש (הפיתרון כמובן פשוט. פנקס שחור). בכל אופן, אין לי מושג מה רציתי להגיד בהודעה האחרונה, אני צריך לקרוא ולהבין בעצם מה כתבתי. תגובות יתקבלו בברכה

 

[קיץ כתום]

צודק !

אבל אין מה לעשות, בלוגרים שבאמת לא רוצים לחשוף את עצמם ולכתוב ולכתוב נשארים אנונימיים.. אתה צודק במקצת שהבלוגים נהיו רדודים וכעת אפשר למצוא רק מעט שבאמת כותבים מהלב. שקוז לדוגמא, עברתי איתו המון.. אני מנסה למצוא באמת מה אני רוצה לכתוב, אני לא יודע אם לכתוב על החיים שלי, או פשוט לשלוח קישורים כמו שרחלי עושה.. מצד שני חייבים למצוא איזון כלשהוא. אני מתדעגע לזמנים שיכולתי לכתוב חופשי, אבל לא ממש נהנתי מהחשיפה העצמית שלי.. הייתי מרגיש רע כל פעם שהייתי כותב משהו באמת מהלב. לכן, אני מוצא איזון, וכותב, לא הכי מהלב, ולפעמים סתם בשביל לכתוב, אבל ככה זה.

 

[agentx]

קוקי, מה שהבחור מנסה להגיד

שאי אפשר להישאר אנונימי. עכשיו למה זה? פשוט מאוד. ניקח למשל את הדוגמא של אריאל (הרי הוא זה שפתח את השירשור). אריאל למשל רוצה לכתוב באנונימיות, הוא פותח בלוג בשרת מרוחק, משנה כינוי בפורום וכותב. הפלא ופלא, אריאל מקבל הצעת עיסקת פירסום בשווי של 100000 ש"ח באוטוסטרדה ו... הוא לא יכול לכתוב את זה. אחרת אנשים ידעו שזה הוא. לאריאל יש חברה, הוא לא יכול לכתוב את זה (אם הוא לא רוצה שידעו), אחרת איה, שי ודניאל (שמות אקראיים) - שאריאל כבר דאג לספר להם על החברה - ידעו שהוא זה שכותב את הבלוג. מקווה שלזה התכוונת אריאל.. בה ביי

 

[איה@]

אז ככה ../images/Emo26.gif

אני באופן אישי לא רואה רע בחשיפה. א. גם אם נאמר ואני מדברת עם אריאל באי.סי - הוא עדיין אנונימי בשבילי, וכל הקשר הוא מעל המחשב. ב. נאמר ואריאל קפץ אלי לביקור ונפגשנו, אז מה רע שאקרא "סודות" שכתב? בקיצור - אני דוגלת בשיטה של "ללכת בלי - ועד הסוף!"

לגבי השיעמום........ כמו כל דבר טוב בחיים, קורה ש"מתעייפים" מבלוג מסויים, אני פשוט לוקחת לעצמי "חופש" מאותו הבלוג, ולא נכנסת לקרוא אותו תקופה מסויימת. בד"כ כשאני חוזרת - אני "מגלה אותו מחדש", ואם לא.....אז לא.... ואני ממשיכה הלאה. לא חסרים בלוגים חדשים רעננים מקוריים ולא משעממים שנולדו לאחרונה

. לסיכום - אני לא מכריחה את עצמי לקרוא בלוג שמשעמם אותי. מצד שני - אסור שבעל בלוג יכתוב רק כדי "לבדר" את הקוראים. הכי חשוב: להצמד לאמת האמיתית של עצמך.

איה.

 

[איה@]

נ.ב. תוספת שמתקשרת ../images/Emo26.gif

קורה לפעמים ואני מקבלת אצלי תגובות (לדוגמא מזרובבל וחבריו.....) הנ"ל בא אלי בדרישות טענות ומענות - איך לכתוב, מה לכתוב, מתי לכתוב....... דומה הדבר לאדם שנכנס אלי הביתה - ודורש ממני לשנות את עיצוב הסלון..... ואני אומרת: לא מתאים לך? אל תבוא!! (או - לך ת´חפש ת´חברים שלך!) הסלון שלי ישאר כמו שסידרתי אותו לנוחיותי שלי! אתה הבנת את זה ברוך......??

איה.

 

[genotip]

העניין הוא אחר

בלוג היה בשבילי בריחה מהמציאות (נשמע דרמטי..), ברגע שכולם כבר הכירו אותי אז זה איפשהו נעלם... התענוג הזה שאתה מצד אחד חושף את הסודות שלך ומצד שני אף אחד לא יודע על זה... אני עברתי לפינקס השחור שלי, שבו אני כותב (נכון לעכשיו) את הדעה שלי על כל העולם ואחותו, פותח את הפה חופשי.. עוד כמה שנים.. יהיה נחמד להסתכל על זה

 

[agentx]

../images/Emo11.gifתודה איה

 

[0רחלי]

בדיוק!

את יודעת לאן את יכולה לשלוח את זרובבל ובכלל, לדעתי, היחס היחיד שמגיע לאנשים כאלה הוא מגעו של ה-DELETE.

 

[soiledirtyboy]

_

אהה, תראה, באמת יש לך נקודה, בלוג זו באמת חשיפה של הלב, אבל ככה. זה. בבלוג מדברים מהלב, אני מסכים איתך שאנשים מסויימים מאבדים את הלב , והולכים על לינקים ודברים "מגניבים" שהם מצאו ברשת , זה טעם לבלוג , אני חולק על זה ,אבל זה כבר וויכוח אחר...

לא בא לך בלוג רדוד ? תמשיך הלאה , כמו שאיה ציינה , בעזרת השם , בלוגים בימים אלו הם כמו פטריות אחר הגשם...

והדבר הכי חשוב. בלוג בשבילי זה כיף , פשוט כיף, אני לא אוריד את שלי בזמן הקרוב, כי הוא פשוט כיף!

 

[0רחלי]

סליחה?

מי אמר ש-"איפשהו הבלוג בא לבטא דברים שאולי אי אפשר לבטא בחיים האמיתיים, להוציא דברים מהלב" ? כל אחד כותב בבלוג שלו מה שבא לו, בין אם זה דברים אישיים ובין אם לא (וז´אנר ה-"לא" הוא הז´אנר העדיף עליי, ד"א).

 

[genotip]

איפשהו...

לא תמיד...

 

[איה@]

אלכס - ברוך הבא ../images/Emo140.gif

 

[binba]

../images/Emo13.gif מזל"ט אלכס

לטעמי האתר קצת אפור מדי ומנוכר, אבל בהצלחה שיהיה

. רותם.

 

[other5]

ברוך הבא...הממ יש בעיה קטנה

שאני נכנס אני מרגיש שאני בתוך מערכת פורומים, הפונטים בינוניים וטיפה קשים להבנה...תעשה את זה פשוט יותר..שים דגש יותר על התוכן בהצלחה עידו.

 

[CZ2]

כמה הערות

הצבעים האפרוריים ממש לא עושים לי את זה, אבל אולי זה בכוונה ככה. יותר מפריעים לי הפונטים הפיצפוניים שלא מאפשרים לראות מה כתוב מבלי לאמץ את העיניים. אגב, הרעיון בכפתורים של ה-W3C הוא להראות ש

אין

בדף שלך שגיאות HTML. תלחץ ותראה כמה שגיאות

יש

בו... אגב, ספיידרמן לא הונו, כופר שכמותך, הוא פשוט אחראי.

חוצמזה, בהצלחה.

 

[CZ2]

הונו? הומו!

והוא לא!

 

[al-x]

הכפתורים כרגע הם בשביל "לתפוס מקום"

בקרוב יוחלפו במשהו אחר. והצבעים האפורים, כאן זה היה עניין של טעם אישי, לא שאני אדם אפרורי או משהו, אבל פשוט אהבתי את העניין עם האפור. כמו שנאמר, ניוקוף זה באמת קצת גדול בשביל בלוג, אבל אפשר להוציא מזה את המקסימום וזה מה שאני התחלתי ומתכוון להמשיך לעשות.