הבלוג שלכם

[דם דם]

הבלוג שלכם

מי יודע מדוע ולמה בחרתם לפתוח בלוג כול אחד מאיתנו שפתח בלוג יש לו סיבה לכך. מה היו הסיבה/בות שלכם שפתחתם בלוג?

 

[Tali1912]

אני

גאיה - הזכרונות מהעבר מההווה ומה שיהיה הלאה. <והיא לא זברה במקרה>

חמדה - אני יותר מידי אוהבת את הארץ שלי

 

[דם דם]

האמת

לא יודע למה פתחתי את הבלוג זה לא שהייתי זקוק לזה כול כך...פשוט כול העולם ופילגשו קירצצו לי לפתוח בלוג (ראו ערך עידודו,עידן,דייב,עמית,בבושקה,ריקי....) אז פתחתי אותו...אם ימאס הוא תמיד יכול למות

 

[idodo cohen]

פילג..שו [האדה?]?

 

[דם דם]

פילגש

זאת האישה השניה של הבעל כיום קוראים לזה מאהבת פעם כשמישהו הייתה לו עוד אישה היא ניקראה פילגש לא אני המצאתי...אני רק חופר לכם במוח

 

[idodo cohen]

כן כן אני יודע....

שמעתי על דברים כאלה.

 

[TheWhiteTigris]

צורך כתיבה.

זאת הייתה תקופה של סוף הצבא והיה לי צורך לכתוב משהו. בהתחלה כתבתי על דפים - ואז נחשפתי לרעיון הבלוג - אז התחלתי לכתוב שם.

 

[הנץ הכחול]

נחשפת לרעיון של הבלוג...

ואז למה החלטת לעבור לבלוג, ולא להמשיך לכתוב על הדפים - מה שעשית באותה תקופה?

 

[TheWhiteTigris]

יש לך

דפים, ויש לך את הסיבות שרשמתי במאמר ההוא. המעבר די מובן הייתי אומר. חוץ מזה, חבל על הנייר. כמה כבר אפשר לכתוב על נייר?

 

[idodo cohen]

בגדול

בהתחלה פתחתי אותו סתם בשביל החברים... ובסוף זו הפכה לצרה הגדולה שלי. HOW IRONIC.

 

[דם דם]

צרה?

למה צרה? במה הוא מציק לך הבלוג ותראה את הצדדים הטובים...אם לא היה לך בלוג כנראה שמעולם לא היינו מכירים, או שזה לאב דיוק דבר טוב מבחינתך

 

[idodo cohen]

אוי אתה מצחיק.

הצרה היא שאני לא יכול להיות לגמרי גלוי כמו שיכולתי להיות, אם לא הייתה לי מגבלת "לך תדע איזה קרציות מהחיים שלך קוראים בבלוג ויוכלו לנצל לרעה את הדברים שאתה כותב".

 

[דם דם]

זה נכון

איזה מגניב אם היה אפשר לעשות בלוג סגור כמו קומונה סגורה אה, ושאנשים יצטרכו לקבל אישור נו זה כנראה המחיר שמשלמים כשמכניסים את חדר המיטות שלנו לאינטרנט ומגלים את החיים הפרטיים.

 

[ע ל ו מ ה]

הבעיה היא שדווקא מזרים אין לנו בעיה

מה שאנחנו רוצים זה בלוג "סגור" מהסוג שפתוח לכל פרט לאוסף מסוים של אנשים. כמובן שבלוג סגור כמו קומונה סגורה גם שימושי, רק שאז מפסידים את הדעות האובייקטיביות של הקהל, את ההכרות עם עוד אנשים - את הכוח של האנונימיות. והבעיה עם לפתוח בלוג לכל, פרט לאוסף של אנשים, היא שהאנשים ההם יכולים להתחזות כרצונם ולהיות אחרים, ולהיכנס...

 

[השרוט ממליץ]

להמליץ ../images/Emo3.gif

רציתי ליצור מן מגזין בלוגים ב-בלוג.. באישי סתם לפרוק ולשתף.

 

[הנץ הכחול]

פתחתי בלוג כי...

החלטתי שהגיע הזמן לכתוב על גבי נייר כלשהו (אלקטרוני?) את הדעות שלי - לא פעם מצאתי את עצמי עם דעות, עצבים ודברים אחרים שמביאים, בין היתר, לשיחות עם חברים - שיחות שלא נגמרות על אירועי האינטרנט.. החלטתי שהגיע הזמן לכתוב את הדעות שלי, לכתוב אותן במקום בו כולם יוכלו לקרוא - מקום בו כביכול, תיהיה לי יכולת "השפעה" מסויימת ואנשים באמת יקראו את מה שאני כותב. מצד שני, בלוג גם משמש אותי כמקום לכתיבת המחשבות והתהיות שלי על דברים שונים באינטרנט ודברים בהם אני עוסק. דברים כאלו שאף פעם לא יצא לך לדבר עליהם עם אף אחד - אבל הם מעסיקים אותי בכל יום שחולף. בבלוג אני לא מדבר על אותם דברים עם אף אחד, אני פשוט כותב אותם. יש כאלה שיקראו, יש כאלה שלא.

 

[פגעסוס]

הבמה החדשה היה איטי מדי

רציתי מקום לפרסם את הדברים שאני חושב עליהם. ובאותו זמן היה את הבמה החדשה. מעבר לאיטיות שבפרסום (שולחים היום, זה מתפרסם עוד חודש), לא הרגשתי שם נוח לפרסם דברים שאינם שירים או סיפורים. כששמעתי על בלוגים, פתחתי בלוג בישרא. זה היה ממש לפני הנסיעה להודו אז הבלוג מעבר ליומן, שימש גם מקום עדכון להורים ולכל מי שהתעניין. לצערי הבלוג נמחק מחוסר עדכון. כשחזרתי מחו"ל, כבר כתבתי בלוג בבלוגיה.

 

[עכבר כחול מדבר]

הא!

גם אני מאותה סיבה. ידידה סיפרה לי על הבמה החדשה. בדקתי את האתר הזה, וראיתי שם המון יוצרים מיוסרים שכותבים על מוות, אהבה, דיכאון, ועוד כל מיני דברים שמשוררים אוהבים לכתוב עליהם. התלהבתי מהאתר הזה, ולמחרת בבית הספר כתבתי המון שירים. פשוט כתבתי שירים באותו סגנון אומנותי, רק על דברים טיפשיים. הבמה לא הייתה נוחה, אבל אהבתי לכתוב בה. אחרי כמה זמן אותה ידידה סיפרה לי על ישראבלוג. זה היה לפני המפץ הגדול, וישראבלוג לא היה משהו ידוע. לא היו שם המון פאקצות כמו שיש היום. לא התלהבתי מישראבלוג והמשכתי לכתוב בבמה. ניסיתי כמה פעמים לפתוח בלוג בישראבלוג, ובתפוז.. בתפוז פתחתי בלוג ובסוף לא נגעתי בו. הכתובת נשארה. אחרי חצי שנה אולי שנה, החלטתי לכתוב בבלוג הזה. וזה מה שיצא.. אגב, אותם שירים שכתבתי בבמה, העלתי מאוחר יותר גם לבלוג: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=434338&passok=yes

 

[noyy]

../images/Emo28.gifאין לו מטרה נעלית

או מהות חשובה כלשהי... סתם במה שאוכל לכתוב עליה שטויות מבלי שאף אחד יפריע או יתערב לי. אני אוהבת את תחשות השליטה הזו שבניהול

 

[noyy]

../images/Emo28.gifאוי ואבוי.. ../images/Emo10.gif