הבן בן 20. סטודנט עתודאי. חברה שניה

[איה תפוס]

סיפור מהחיים. נפלא!

 

[מימי מייאו 1]

זה בחור שבגיל 18 התקבל לטכניון, ככה שברור שיש לו

יכולות ומוטיבציה, רק לדעתי לפעמים צריך להזכיר לו אותן...

 

[איה תפוס]

הבן בן 20. סטודנט עתודאי. חברה שניה

הוא ילד רציני וגם מאוד שמח. שולט בעצמו. לא חושף רגשות אבל גם מאוד פתוח וחם ואוהב.

בגיל 17 היתה לו חברה מהכיתה עד,סוף יב'. הם מאוד תמכו אחד בשני אבל בסוף הוא סיים את זה כיוון שזה לא התאים. הבנתי שהוא אוהב אותה אבל זה לא מתאים. יתכן שגם רצה לצאת ללימודים ללא תובענות של חברה ורצון בחופש...ניחוש שלי.

הוא התמקד בלימודים וקמת יותר במסיבטת בקמפוס אבל בסוף התיישר עם הדרישות התובעניות של התוכנית הצבאית בלימודים ועלה על המסלול. נטול חברה. לפני כ-7 חודשים התחיל לצאת עם מישהו, הביא אותה הביתה. בחורה מקסימה כפי שהקודמת היתה אבל אתמול סיפר שהם נפרדו בהחלטה משותפת כי זה כבר לא הרגיש כמו בהתחלה. ראיתי קצת תנועות עיניים מהירות שגירשו את הדמעות הלא נראות וזהו. החיים ממשיכים רק אני תקועה.

עם החברה הזאת כבר לא נקשרתי כל כך כי הפרידה הקודמת היתה קשה לי

ובכלל it's not about me.

אז. הארות(!) יתקבלו בברכה. תודה

 

[mykal]

בהצלחה בהתמודדות,

החיים מורכבים--הוא בוחר, טוב שהוא מביא ומכיר לך את חברותיו,
אבל הוא בס"ה עוד צעיר ומתנסה,
לא כל מי שיפגוש ותהיה חברתו--תהיה בת זוגו/אשתו לכל החיים.
חשובשתהיי שם איתו ובשבילו, אבל אלה החיים שלו,
לעולם איננו יכולים לחיות את החיים שלהם,לא נמצאים איתם בניואנסים
של המערכת הזוגית הנבית.
מה שיפה בשתי הפעמים--הפרידה היתה בשותפות עם החברה,
לא במריבה אלא בהבנה, זה חשוב ובונה עתיד.
אל תדאגי יתאושש וינסה הלאה.
ואת תלוי אותו באהבה וחיבוק, זה תפקדינו כהורים.

 

[איה תפוס]

בפעם הראשונה זה היה מצידו והוא

ביקש ממני...אחרי שהאקסית הטריה וההמומה ביקשה לשוחח איתי לומר לה ש"אני מכבדת את ההחלטה של הבן שלי".

בכל מקרה כמובן שאת צודקת אני רק מקווה שהוא לא חיי באשליות לגבי מהות מערכת יחסים. זה לא אותה התרגשות כל הזמן.

אבל אני גם מבינה שהנסיון שלי לנחש את העתיד בנושא הזה מוגבלת וגם אני לא רוצה להכנס לזה בכלל.

בעלי אומר שזה עדיף על היתקעות במערכת יחסית לא מתאימה.

 

[mykal]

מסכימה עם בעלך,

והחכמה שלכם זה לפתוח שיחה על הענין,
לא של הפרידה אלא תובנות לגבי זוגיות,
שצריך לעבוד על זוגיות ולחדש את ההתלהבות,
שצריך להשקיע ולא מובן מאליו וכו'.
דוקא ממקום שהוא משתף, גם בכאב לחבק ולראות את ממשיכים,
עם בגרות של נסיון.

 

[איה תפוס]

כמובן. לא מייד, אבל...כשהעניינים ירגעו

אף שהם נראים מאוד רגועים גם עכשיו. לכאורה.

 

[סתם מבקרת]

בעלך צודק ואת מתעסקת יותר מדי במשהו שלא אמור להעסיק אותך

בשלב זה או בכלל.
הילד רק בן עשרים, לומד קשה בעתודה ועוד נכון לו שרות צבאי אח"כ. תני לו לנהל את חייו כראות עיניו ולפי מה שטוב ומתאים לו.
כן, לפעמים הוא יסיים את הקשר, לפעמים יסתיים הקשר בהחלטה משותפת ולעיתים בהחלטת בת הזוג ובכל אחד מהמקרים זה כנראה יכאב ויעלה דמעות בעיניו.
קוי שחינכתם אותו היטב ולימדתם אותו מה משמעות זוגיות, מערכת יחסים ואיך להתנהל בהם ובחיים בכלל. בגיל 20 כבר לא תוכלו לחנך אותו.
היי שם כדי לתמוך בו בכל מצב בלי להתערב בהחלטותיו ובעיקר בלי שתכנסי ללחץ.

 

[איה תפוס]

אני תמיד אכנס ללחץ. בשביל זה אתם פה

את התמיכה והחיבוק הוא קיבל אתמול. שאלנו מעט בשביל לא לחטט. זה מעסיק אותי כמובן. ככה זה כשחושבים.

צריך לשמור על איזון ואני צריכה תמיכה מבחוץ לפעמים, קצת כמו ללכת לכירופרקט ליישור חוליה סוררת.

תודה

 

[רזאי1]

קרה לחברה שלי, ממש בזמן האחרון.

הבן הביא חברה מחו"ל מהטיול הגדול שאחרי הצבא. בחורה אירופאית שטיילה בדרום אמריקה. היא נרשמה לאוניברסיטה בישראל כדי להיות איתו, והחברה שלי היתה מעין אמא מאמצת בשבילה. היא גם אירחה את המשפחה שהגיעה מחו"ל כדי להכיר את החיים החדשים של הבת.
מתוקף הנסיבות נוצר קשר מאוד חזק בין החברה שלי לבת הזוג. היא עדיין בהלם, ומתקשה לשחרר.

 

[איה תפוס]

מבינה אותה אם כי למדתי מהנסיון של הפעם

הקודמת ודאגתי לשמור על ריחוק. כלומר היא היתה מחבקת אותנו כשהיתה מגיעה והכל בסדר אבל בפנים לקחתי בחשבון שזה יכול לקרות. מה שהדליק אצלי נורה זה ההתבטאות שלו "שזה לא הרגיש כמו בהתחלה". מובן שלא. ואם הוא חושב שזה אמור להרגיש כמו בהתחלה אז אולי הוא משלה את עצמו. מצד שני הוא מאוד צעיר ויש לו מסלול ארוך לפניו. משהו שחשוב לו כך שמבחינה הזו זה בסדר. נקווה שלא יתברר שזה איזה דפוס ואני מקווה שאני טועה.

 

[הייתיאביבקיץ]

הוא רק בן 20. לא נראה כמו דפוס בעייתי

להיפרד מהחברה שהיו ביחד מגיל 17 זה עצוב, ואהבה ראשונה תמיד צובטת בלב, אבל זה לא אומר כלום. בדרך כלל קשרים כאלה לא נמשכים כל החיים.

 

[איה תפוס]

תודה

 

[אחותו של שקספיר]

רק לא להגיד "יש עוד דגים בים" או "יש טובות ממנה"

וכל מיני אמירות מעצבנות מהסוג הזה.
הוא עוד יקשר- ויתאהב- ויפרד
הוא יתאהב- ויתאכזב
ואז פעם אחת זה יצליח לטווח ארוך.
זה החיים.

אני למדתי להזהר מהיקשרויות לבנות הזוג-כי הן אירוע חולף,
ובסוף אני נשארת עם לב שבור, הרבה אחרי שאצלו הלב מתוקן במקום אחר.

ולא חושבת שזה דפוס אישיות, הוא בן 20 לא 40! כדאי מאד שיתנסה עכשיו ,כולל בצער ופרידה- כי ככה צומחים ריגשית.

 

[איה תפוס]

וואו את כאן

מסכימה עם כל מילה רק צריכה לשמוע את זה גם מבחוץ. תודה!

בנתיים חושבת מתי יהיה העיתוי הנכון להעלות את נושא חיסון הפפילומה.

בבתי הספר מחסנים כבר גם בנים. הבנות עשו. אחת בפרטי ואחת בבית הספר והור לא מחוסן. היות שקונדום לא מגן נראה לי נכון להעלות את זה.. אחכה עוד קצת.

 

[מימי מייאו 1]

נקרא לי שהבחור חכם מכל הבחינות ויודע מה נכון לו

ואת צריכה רק לשמוח ממי שהוא ולתמוך כשהוא מבקש

 

[איה תפוס]

אין לי מושג מאיפה קיבל את החוסן הזה

בטח לא ממני. אני ריגשי נורא.

כשאמא שלי דואגת לי ונכנסת ללחץ אני אומרת לה "אבל זה בכלל לא קשור אלייך"

אני צריכה להקשיב לעצמי יותר.

 

[מימי מייאו 1]

יש לבחור אבא...

 

[איה תפוס]

אכן

 

[רוזי וקיידי]