הגדול שוב שאל, הפעם אותי, בשקט
מסתבר שביקשו ממנו להביא משהו מהכיתה של אחיו. וכשהוא נכנס, הוא ראה שהילד יושב קרוב לסייעת. אז אמרתי שזה בטח בגלל שהוא נמוך. אז הוא ענה לי שאחיו יושב ממש בצד ככה שזה לא הגיוני. אגב, בהתחלה הושיבו אותו קדימה בגלל בעיית קשב, עוד לפני שהייתה סייעת. בכל מקרה, אמרתי שיפסיק לעסוק בשטויות, הייתי חייבת לצאת ככה שהפסקנו לדבר על זה. אוף. אני לא מוכנה לגלות לילד המאובחן, אני בטוחה שזה יפגע בו. אז אני חייבת לשקר גם לגדול.
אגב, שאלתי את הילד. אז הוא עונה שהוא ממש שמח שלא מעבירים אותו מקום (המורה משנה מקומות כל חודש) כי הוא נהנה לשבת ליד הסייעת. שאלתי האם היא עוזרת לו, הוא ענה שלא כי הוא אף פעם לא זקוק לעזרה. ושהיא עוזרת לכל מי שצריך. הוא עד כדי כך לא מבין את המציאות?