הבן הגדול ניסה הבוקר לשכנע את בן ה 8

הבן הגדול ניסה הבוקר לשכנע את בן ה 8

שהסייעת הצמודה של הכיתה היא שלו. לא הייתי בבית, אברר מה בדיוק נאמר, אבל אני ממש בלחץ. לא רוצה שהוא יידע, לא איכפת לי לשקר. אשמח לעצות.
חשבתי לומר לגדול שהוא מוריד לאחיו את ביטחון וסתם מתעלל בו לשווא. האם זה מספיק?
 
בהחלט לדבר עם הגדול, אבל

תזהרי לשקר. אחד הדברים שראיתי שעוזרים להפתח לעולם ולא לבנות חומות ומגננות אוטיסטיות זה אמון. הבכור שלי מריח את השקר מקילומטרים ומסתגר כמו צב בשריון. צובר, וגם לא סולח על דבר כזה בקלות...
סליחה, ממש לא מתכוונת לביקורת, או לקרוא לך הרצאות על הגינות וכאלה (יודעת שכאמהות אנו מוכנים לכל דבר אם זה יעזור לילדים שלנו
) אבל זה ממש הדליק לי נורה אדומה.
 
הגדול לא אוטיסט

אלא השני. אמא שלי הייתה איתם, והיא אמרה לו מה פתאום ברור שהיא לא שלו, מה אתה ממציא. נראה לי כרגע עדיף לא לדבר עם זה שוב, לא לעורר חשד. לא?
 

TikvaBonneh

New member
אז היא שיקרה לשניהם.

אני לא אוטיסטית והיה לי קשה בתור ילדה כשאמא שלי שיקרה לי.
יש לי חברה לא אוטיטסטית ששיקרו לה ולא סיפרו לה שהיא מאומצת והיא אומרת שהיה לה מאוד קשה שההורים הסתירו ממנה סוד.
 
אז לפי הגישה הזאת הייתי צריכה לומר לבן שמונה

שהוא אוטיסט? כל דבר אחר הוא שקר.
 

TikvaBonneh

New member
מה להגיד

כיוון שהוא לא מבין את משמעות המילה, זה לא יגיד לו כלום.
אצלנו במשפחה זו מילה מאוד מדוברת ומובנת, אז זה אחרת.
את צריכה להסביר לו כשאת משתמשת במילים שהוא מבין - שיש לו קשיים עם חברים, לפעמים מציקים לו, ושהסייעת תראה מה קשה לו ותעזור.
או שקשה לו להעתיק מהלוח ושהסייעת מעתיקה בשבילו.
הרי הוא יודע שיש לו קשיים ושהיא עוזרת לו, נכון?
אז למה להגיד לו שהמציאות שהוא חווה לא באמת קורית?
ואיך בכלל אחיו הגדול יודע על הסייעת? סיפרתם לאח ולא סיפרתם לו? למי עוד האח סיפר? למי עוד אתם סיפרתם? ברגע שזה מסתובב ככה, קשה לשמור על זה כסוד.
 
הם לומדים באותו בית ספר יסודי

בן ה 8 סיפר לפני שבועיים שיש עוזרת מורה חדשה בכיתה. הגדול ישר אמר שהיא של אחד הילדים, כי לחבר שלו שלומד יחד איתו יש סייעת. אבל אז לא אמר שהיא של אחיו. המטרה שלנו היא לחכות עד סוף השנה כי אז הגדול עוזב לחטיבה. ייתכן שהוא שמע משהו, הוא ילד מאד פיקח.
לא סיפרנו לאף אחד, אפילו לא לסבתא כי היא עלולה לפלוט ואין כל תועלת בלעדכן אותה.
 
הגדול שוב שאל, הפעם אותי, בשקט

מסתבר שביקשו ממנו להביא משהו מהכיתה של אחיו. וכשהוא נכנס, הוא ראה שהילד יושב קרוב לסייעת. אז אמרתי שזה בטח בגלל שהוא נמוך. אז הוא ענה לי שאחיו יושב ממש בצד ככה שזה לא הגיוני. אגב, בהתחלה הושיבו אותו קדימה בגלל בעיית קשב, עוד לפני שהייתה סייעת. בכל מקרה, אמרתי שיפסיק לעסוק בשטויות, הייתי חייבת לצאת ככה שהפסקנו לדבר על זה. אוף. אני לא מוכנה לגלות לילד המאובחן, אני בטוחה שזה יפגע בו. אז אני חייבת לשקר גם לגדול.
אגב, שאלתי את הילד. אז הוא עונה שהוא ממש שמח שלא מעבירים אותו מקום (המורה משנה מקומות כל חודש) כי הוא נהנה לשבת ליד הסייעת. שאלתי האם היא עוזרת לו, הוא ענה שלא כי הוא אף פעם לא זקוק לעזרה. ושהיא עוזרת לכל מי שצריך. הוא עד כדי כך לא מבין את המציאות?
 
למעלה