הבן שלי קיבל שאלה כזו: חג פורים מבטא גישה

[dasdas]

הבן שלי קיבל שאלה כזו: חג פורים מבטא גישה

חברתית דמוקרטית של היהדות בזכות איזו מצווה? מי יודע למה התכוונו? אשמח לשמוע...

 

[masorti]

תנסי משלוח מנות.

 

[יוסי ר1]

ושתשאל באותה הזדמנות את המורה של הבן

מהיכן הוא השיג את הדמוקרטיה שמה. מה הקשר בין גישה חברתית של "איש לרעהו" ודמוקרטיה?!

 

[assaf2110]

שים לב שאותו המורה הצליח

לגרום לתלמיד לשאול את השאלה בבית. ולהורים להתחיל להתעניין. אולי בכל זאת מגיע למורה הזה קרדיט כלשהו..

 

[יוסי ר1]

נכון, אבל...

אם הבנתי נכון, כאן המורה מנסה לראות את סיפור המגילה, אלפי שנים מאיתנו, בעיניים של בן המאה ה21 - "דמוקרטיה". זה מה שרואים במדינות אחשורוש? זה מה שמאפיין את היהודים שבמגילה? --------------- השאלה הזו מזכירה לי את מונטי פיטון בחיפוש אחר הגביע הקדוש, כשה"חכם" מנסה לברר האם הצעירה שנתפסה היא אכן מכשפה. והוא שואל שאלות של סקרנות. מה עושים במכשפות? שורפים. מה עוד שורפים? עץ. מה תכונה של עץ? צף על מים. מה עוד צף? ברווז. אז נזרוק את הבחורה למים, ואם היא צפה - היא ברווז....

 

[assaf2110]

נחמד להתחיל את היום בחיוך

תודה. אם להתייחס למוטיבציה שהמורה הצליח לעורר- מה טוב. אם להתייחס לטעותו של המורה- הרי כולם טועים. טוב שהסבת את תשומת ליבנו לכך שטעה. בוא ונשים לב גם לדברים הטובים שקרו מעבר לשגיאה. עניין השגיאות תמיד מזכיר לי את אותו פעיל קיצוני פוליטי שפעל 20 שנה לטובת אגף השמאל. אחרי 20 שנה "נפקחו" עיניו והוא החליט שהצד הימני של המפה הפוליטית הוא שצודק. מיד שינה בגדיו ומעשיו והתחיל באותה קיצוניות פוליטית לפעול למען הימין. יש לראות בחייו של האיש אירוניה ספרותית לדוגמא. אבל בוא וננתח את הסיפור שלו. בנאדם, שמאמין בצידקת דרכו בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, שאש האמת בוערת בו- בנאדם כזה- רק טבעי הוא שיפעל למען ה"אמת" שלו. להילחם בעצמו ולהשתיק עצמו לא יועיל גם אם ינסה. עד כאן- בטח כולם מסכימים. אחרי 20 שנה, מגלה אותו אחד את ה"אמת האמיתית", מה עליו לעשות? כאן יש סיפורים רבים של אנשים שמאבדים עצמם לדעת. כשהם קולטים כמה רע הם עשו במשך 20 שנה. לעיתים לא מסוגלים להתמודד עם זה. לדעתי- התגובה הראויה יותר היא להמשיך ולחיות באותה הדביקות ממש. אם באמת אותו אדם שוב מרגיש שהאמת בוערת בו והא חייב לפעול- שיפעל. ואם הפעם זה לטובת הימין- שיהיה. מה שחשוב זה העשייה. לפעול כמו מה ומי שאתה. השגיאה- מטרתה להסב תשומת הלב ולקבל "כיוון" מחדש. אין מטרתה להחליש את הכוחות המניעים ולעצור. לכן אותו המורה ששגה, ובטח עוד ישגה פעמים רבות כמו כולנו- חזק ואמץ. המשך באותו הכח. ולוואי ותשכיל משגיאותיך.

 

[יוסי ר1]

אתה צודק, והמשל וניתוחו מאלפים - אבל...

אינה דומה שגיאת הפעיל שבמשל לשגיאת מורה. כי אותו פעיל מונע על ידי להט פנימי. ואילו משנתו החינוכית של מורה, הגם שטוב וראוי שתגיע עם להט פנימי, צריכה להיות מבוססת בראש ובראשונה על ידע ושיטה. מי שמנסה לעשות סינטזה בין הלכי רוח עכשוויים ובין סיפור בן אלפיים שנה, טועה בשיטה. --------------------------- כל זה, באופן תיאורטי. כי יכול להיות שאותו מורה לימד ללא פגם, ואת השאלה הזו הוא הוסיף כבונוס מאתגר, ולא כעיקר.

 

[מאליו יובן]

../images/Emo127.gif קוראים לזה אנכרוניזם